En I עב
חיפוש
אנשים | אתר
שלום אורח | כניסה
משרד החקלאות ופיתוח הכפר I מדינת ישראל       
research_title.gif research_logo.gif
הנהלה מרכז מידע - ספריה תלמידי מחקר יחידה עסקית דוברות מכוני מחקר אודות
שלח באימייל הדפס
ההיסטוריה של המכון למטעים - המשך

 

5. צוות המח' למטעים סובטרופייםחנן אופנהיימר (פרש לגמלאות בשנת 1970), שמואל גזית, אפרים סלור (החל ב-1967), עמוס בלומנפלד, אמנון קדמן, מרדכי גוטרייך, עודד ראובני, חנה ליליין-קיפניס, רחל שפודהיים, יצחק אדטו וחמדה דגני. המחלקה התבססה על החוקרים האזוריים: אלי תומר בגליל העליון והעמקים, אברהם בן יעקב, בחדרה-רעננה, ועמי להב בגליל המערבי (בתחילת שנות השבעים אלי תומר עבר להיות החוקר האזורי בדרום ויצחק אדטו עבר להיות החוקר האזורי בגליל העליון ובעמקים). בשנות ה-80 הצטרף אורי לביא שהיה חבר גם במחלקה להשבחת מטעים.

תחומי המחקר – המשיכו בביסוס גידול עצי פרי סובטרופיים בישראל, ובארבעה גידולים עיקריים, במיוחד אבוקדו, מנגו, בננות ותמרים. מינים נוספים נחקרו והם: אנונה, שסק, אפרסמון, ליצ'י, מקדמיה, לונגאן, שעונית, קרמבולה, פאפיה, אקטידיניה, פיג'ואה, קיווי. האינטרודוקציה התמקדה ביבוא מיני עצי פרי חדשים ויבוא של זנים מצטיינים מאלה המצויים במטע ובחינתם באזורי הארץ השונים. אקלום העצים הראשונים נעשה בחלקת המכון למטעים בבית דגן, לימים ולזכרו של חנן אופנהיימר נקרא 'גן חנן'. המחקרים בנושא אבוקדו ומנגו התמקדו בברור כנות מצטיינות תוך שימת דגש לבעיית השקיה, מליחות מים וגידול בקרקעות גירניות. נחקר שיפור גודל הפרי באבוקדו מהזן האס, נלמדו מנגנוני פוריות, האבקה וגורמים המשפיעים על החנטה, נשירה והתפתחות פירות באבוקדו, מנגו, שסק, אנונה וליצ'י. נבחנו בעיות גידול התמר בערבה. עסקו בנושא ריבוי וגטטיבי של אבוקדו, מנגו ובננות, ייצור ייחורי אבוקדו ועידוד השתרשות. נלמדה ואופיינה השונות בדנ"א ונעשתה השבחה קלסית של עצי אבוקדו, מנגו, ליצ'י, אנונה ופפאיה. כתוצאה ממחקרים אלה טופחו בשנות ה-90 מספר זנים וביניהם זני האבוקדו: 'עירית', 'גליל', 'ארד' ו'לביא', וזני מנגו: 'מאיה' ו'שלי'. מטעי המחלקה התרכזו בבית דגן, רחובות (קוביבה) וגילת.

6. צוות המח' להשבחת פירות – השבחת מטעיםפנחס שפיגל, יהושע כוכבא, עליזה ורדי וגוזל בן חיים. בשנות ה-80 הצטרפו אורי לביא ויובל אשדת.

תחומי המחקר – נמשכו המחקרים בנושא זני הדר, גפן, שקד, מישמש ואפרסק. עסקו ביצירת כנות עמידות לנמטודות, לעפצי שורש בגלעיניים ולפיטופטורה וטריסטזה בהדרים. פותחו שיטות ריבוי בתרבית רקמה ונערך בירור זני לימון עמידים למחלת הקמלון (מלסקו). נערכו ניסויים לקבלת מוטציות על ידי קרינה ומחקר גנטי באמצעות הכלאות. כמו כן נחקר זיהוי עוברים זיגוטיים בזני הדר רב-עובריים, ביצירת חומר ריבוי נקי מוירוסים באמצעות הרכבת אמירים וביצירת זני מנדרינות קליפים. בתקופה זו נוצרו זנים שקיבלו את השמות: 'פזית', 'ניבה' ועוד ברורים שהצטיינו בטעם, ביופי ובמיעוט הזרעים שבהם. הזן החשוב ביותר בעבודה זו הוא 'אור', מוטציה של הזן 'אורה'. עסקו בייצור זני ענבים בכירים ואפילים חסרי חרצנים שיהיו בעלי כושר איחסון. בוררו ארבעה מיכלואים שקיבלו את השמות: 'סיון', 'שני', 'נאוה' ו'אודם'. כמו כן, נעשתה עבודת השבחה ליצירת ענבי מאכל חסרי חרצנים ויצירת ענבי יין מותאמים לתנאי הארץ.

7. חוקרי המחלקה לפרחים (שהצטרפו בשלהי שנות ה-90) יוסי בן טל, מנהל המחלקה. חנה ליליין-קיפניס, ישראלה ולרשטיין, נקדימון אומיאל, אבנר כהן, אמיר הגלעדי, חן גינזבורג , בנימין שטייניץ (ב- 1991 עבר למח' לירקות בגד"ש), דורית סנדלר, סימה קגן, ילון שחורי, יעקב בן יעקב, עבד וותד רינה קמנצקי, מיכה רביב (חוקר פרחים בנוה יער) ויחיאל עוזרי (פרש ב-1992).

 חשוב לציין שהמחלקה לפרחים ופקעות (כך נקראה בראשיתה) הוקמה בשנת 1955 ע"י ד"ר אליה וגה שבחר לבנות את המחלקה  בצידו המערבי של הכביש לראשון לציון, על הגבעה עליה שכנה וילה הרוסה של אבו ג'אבן, במקום בו התנהלו ב- 1948 קרבות קשים. ההסטוריה של המחלקה על אנשיה ומורשתה עד לשלהי שנות ה-90 תקבל התייחסות רחבה ונפרדת באתר מורשת מינהל המחקר.

תחומי המחקר – שנות ה-90 היו שנים של פריחה לענף הפרחים בכלל ולמחלקה לפרחים בפרט. הוקם הפיטוטרון - ראשית הקמתו היה בניהולה של ישראלה ולרשטיין ובהמשך ע"י יוסי בן טל. תחום הבצלים והפקעות ופיתוח וטיפוח זנים חדשים הלך והתרחב. עסקו בלימוד מנגנון הפריחה בגידולי קיץ להפרחה בחורף. פותחו גידולים מעוצים כצמחי עציץ וכענפים קטופים ונערכו מחקרים בתרביות רקמה, הצלות עוברים ואינטרודוקציה של צמחי נוי חסכני מים לגינון וצידי דרכים.

בשנות ה-90 פרשו מספר רב של חוקרים לגמלאות ולמכון למטעים נקלטו חוקרים חדשים: שמואל זילכה, יוספה שחק, אבי פרל, יובל כהן, אתי אור, משה פליישמן, אבי צדקה ויורם אייל. למחלקה לפרחים התקבלו: משה ראובני, מיכל אורן – שמיר, עינת שדות, צחי ארזי, איריס ידידיה וחיננית קולטאי.

בשנת 2006, המחלקה לפרחים וצמחי נוי עזבה את משכנה בצד המערבי של הכביש לראשון לציון והשתלבה במבני המכון למטעים ובנק הגנים בקמפוס מרכז וולקני. בעקבות הארגון מחדש שחל במינהל המחקר, התאחדו שני המכונים הצמחיים: המכון ל'גידולי שדה' ו-'מטעים' למכון אחד : ל'מדעי הצמח'. לניהול המכון המאוחד התמנה יורם קפולניק, שהיה מנהל המכון לגד"ש ואחריו נבחר איתמר גלזר. ראויים לציון המהנדסים והטכנאים הותיקים, שנטלו חלק נכבד בביצוע המחקרים בשדה ובמעבדות ותרמו רבות להישגיהם של חוקרי המכון / האגף למטעים, והם:

אברהם חסקל, שבתאי שפציסקי, דוד לוין, בוניה קריצין, מלכה כהן, יעל פרנק, צבי בן חץ, ורה בכור, אברהם אלחנטי, יצחק ברון, חנה נוימן, אהובה שני, נעמי אבידן, רחל בן סימון, שושנה סעד, יצחק צורף, מיכאל שטרים, אסתר שיטרית, ברכה ארצי, לינה אשטוקר, יהושע בכור, שולמית בצרי, אסתר דהאן, מיכאל חמו, דוד חסדאי, נפתלי יחיא, אסתר מוהל, זהבה פלטין, רות אלבצרי, מרים אלימלך, אלכסנדר אקרמן, מרנינה כוכבא, מרדכי רון, לוי אפגין, עובדיה יפת, שלום אורן, דוראל רומן, לובה פנברשטיין, שרה גולובוביץ, גניה פיינגרש, רעיה קורצ'ינסקי והטכנאים והמהנדסים והותיקים שעוד טרם פרשו לגמלאות: אברהם צ'פניק, ישראל דוד, זאב יבלוביץ, יאיר מני, אריה רוטבם, יוסי יניב, נחמן סהר, עליזה אוגרודוביץ, משה גורן, דוד סעדה, נפתלי צור, עדה לוי, דורית סנדלר-זיו, דליה אבנור, רני סתיו, סימה קגן ועמליה ברזילי.

לסיכום – תוכניות המחקר בנושאי מטעים, מטבע הדברים, הם מחקרים לטווח ארוך. בשנות המחקר הראשונות טופלו עצי ההדר שהוזנחו עקב הפסקת הייצוא בתקופת מלחמת העולם השנייה. פותחו זנים חדשים "לאחר השמוטי". משנות ה-30 החלו באקלומם של פירות סובטרופיים מרחבי העולם. נלמדו תהליכי צמיחה, תרדמה והרחבת מועד הבשלה. בד בבד עם שיפור האגרוטכניקה של הגידולים פיתחו החוקרים והשביחו מגוון רחב של פירות שיניבו פרי איכותי, הן לצרכי השוק המקומי והן למטרות ייצוא. ההשבחה והטיפוח נעשו, בדגש להצטיינות כמו: מנגו חסר סיבים בעל צבעי כתום ואדום וגודל וטעם מבוקשים בשוק, אבוקדו פורה בגודל פרי מתאים, גרעין קטן, טעם ורמת שמן גבוהה או נמוכה. נעשתה השבחה לזני זיתים לכבישה ולשמן וזני תמרים שיתאימו לאזורי הארץ, טיפוח זנים של ענבי מאכל ללא חרצנים, זני תאנים בכורות, גויאבה חסרת ריח חריף, מישמש, פסיפלורה, ליצ'י, מקדמיה, ועוד. הישגיהם וגאוותם של חוקרי המכון למטעים הם בהרחבת מגוון הפירות בסל המזון לציבור הצרכנים בישראל. ראוי לציין שמגוון הפירות המצויים היום בשוק - בשפע ובאיכות - הם תוצאה של מחקר מדעי, רב שנים של חוקרי המכון למטעים לדורותיו.

במכון 'למדעי הצמח', המאחד את המכון למטעים והמכון לגידולי שדה, פועלות כיום ארבע מחלקות: 1. גידולי שדה, 2. משאבי טבע, 3. מדעי עצי פרי, ו-4. פרחים וצמחי נוי.

מעודכן לתאריך: 28/04/13 12:17
*ההיסטוריה של המכון למטעים - המשך
ותיקי המינהל ותרומתם
המכון לגידולי שדה
המכון להגנת הצומח
המכון לבעלי חיים
המכון למטעים
המכון לחקר איכות תוצרת חקלאית ומזון
המכון להנדסה חקלאית
תחנת המחקר נוה יער
תחנת המחקר גילת
'אילנות'
סמל מנהל המחקר החקלאי
מדעניות חלוצות במחקר החקלאי בארץ ישראל
ציוני דרך
יצחק אלעזרי וילקנסקי-וולקני, "חוזה המחקר החקלאי"
ההיסטוריה של המיכון החקלאי בישראל: 1965-1947
המכון למדעי הקרקע, המים והסביבה
חוות בן-שמן
מורשת מחקר צמחי נוי ופרחים בישראל
govi semel
כל הזכויות שמורות © 2013, מדינת ישראל תנאי שימוש I צור קשר I דרושים I שאלות נפוצות I מנהל האתר