תולדות חיים
יעקב נולד ב-1937 בפרדס חנה. בשנים 1951-1954 למד בבית הספר החקלאי "מקווה-ישראל" והתמחה בשתלנות וגננות. לאחר שירותו הצבאי בו עסק בהדרכה במסגרת המדרשה החקלאית של הנח"ל (1955-1958), עבד במשך שנה כמדריך לשתלנות וגננות במשרד החקלאות. בהמשך עבד במשתלות בהולנד ובאנגליה; בהולנד השתתף בהכנת גן תנכי בתערוכת "הפלוריאדה" ברוטרדם.
ב-1961 פנה ללימודי חקלאות אקדמאיים בארה"ב: קיבל תואר בוגר באוניברסיטת דייוויס, קליפורניה (1965), והתארים מוסמך (1967) ודוקטור (1970) במחלקה להורטיקולטורה אורנמנטאלית באוניברסיטת קורנל, ניו-יורק.
עבודת המחקר לדוקטורט הייתה על פיסיולוגיה של צמחי חרצית ובעיקר ריבוי מהיר של צמח זה באמצאות תרביות רקמה. מחקר זה היה בין העבודות הראשונות שפורסמו בעולם על ריבוי מהיר של צמחים באמצעות תרביות רקמה. בשנת 1970 התקבל כעובד מחקר במחלקה לצמחי נוי, במכון וולקני לחקר החקלאות (לימים, מינהל המחקר החקלאי).
הישגים מדעיים
כחוקר וכמנהל המחלקה לפרחים יזם את הקמת המעבדה לתרביות רקמה במחלקה, שהביאה לשיפור ענף הציפורן בארץ על ידי ניקוי צמח זה ממחלות וירוס. במעבדת המחלקה לפרחים הוכשרו הצוותים המקצועיים שהקימו את המעבדות המסחריות לתרביות רקמה, בראש הנקרה ובבית העמק.
עיקר פעילותו המחקרית של בן-יעקב הייתה בשימוש בצמחים מעוצים כמוצרים פלוריקולטורים : פרחי קטיף וצמחי עציץ מעוצים. הדגש היה על צמחים ממשפחת הפרוטאיים שהמחקרים בהם בארץ הובילו להקמת מטעי פרחים ממשפחה זאת בהיקף רחב, בעיקר ברמת הגולן. פותחו שיטות לגידול מטעי פרחים לקטיף המבוססות על טכנולוגיה גידולית של מטעי עצי פרי, כולל שימוש בכנות ופיתוח שיטות הרכבה.
פרסם למעלה ממאה מאמרים מדעיים ומקצועיים.
תרומה ופעילות ציבורית במינהל המחקר החקלאי ומחוצה לו:
בהיותו בשבתון בדרום אפריקה (1984-1985), יזם שיתוף פעולה בין מוסדות המחקר של שתי המדינות על פיתוח גידול פרוטיאות ומינים נוספים. פעולות המחקר המותאמות נמשכו בהצלחה במשך כעשר שנים, עודדו עבודות טיפוח ואפשרו הבאת צמחי נוי רבים לישראל. בשנת 1991 סייר באוסטרליה ובניו-זילנד ובשנים 1994-1995 ערך שבתון בצ'ילה, וקידם את הקשרים והאנטרודוקציה של מינים נוספים מכדור הארץ הדרומי.
יעקב בן-יעקב היה יועץ לצמחי נוי וגידול פרחים מטעם פ.א'.או. לדרום קוריאה (1987) , במשלחת הבנק הבינלאומי לפיתוח פרחי קטיף בקוסטה ריקה (1993), בפרויקט במסגרת שיתוף פעולה בין ישראל ומצריים (1989) ובפרויקטים בגידול פרחים בסין (1997, 1999).
כיהן כחבר בהנהלת ענף הפרחים וכמנהל המחלקה לצמחי נוי בשנים 1971- 1976 ו-1991-1997. היה חוקר מלווה, וחבר בהנהלות מספר מופ"ים אזוריים ברמת הגולן בבקעת הירדן ובאזור הבשור.
הפרישה לגמלאות
בשנת 2002 פרש לגמלאות ומאז ממשיך בן-יעקב לגדל ולפתח גידולי פרחים מצמחים מעוצים , בעיקר ממשפחת הפרוטאיים וההדסיים, במשקו במושב סיתריה. כמו כן, הוא שותף לפרויקט של המחלקה לפרחים למיון צמחי נוי.