En I עב
חיפוש
אנשים | אתר
שלום אורח | כניסה
משרד החקלאות ופיתוח הכפר I מדינת ישראל       
research_title.gif research_logo.gif
הנהלה ספריה תלמידי מחקר יחידה עסקית דוברות מכוני מחקר אודות
שלח באימייל הדפס
 
עינת שדות, Ph.D.  :שם
מדעי הצמחצמחי נוי וביוטכנולוגיה חקלאית :מחלקה/יחידה
‎‎03-9683510 ‎‎ :טלפון
054-4843534 :סלולרי
  vhesadot@volcani.agri.gov.il :דוא"ל
תחומי עניין / תאור תפקיד
ביולוגיה של התא הצמחי
השלד התוך תאי
אבדן כושר ההשתרשות במעבר מיובניליות לבגרות

To visit our English website, Please click HERE

צוות המעבדה -

ד"ר מוחמד אבו עבייד (Ph.D)- מהנדס מחקר

אורי סררו, תלמיד לתואר מוסמך

אבי אליהו, תלמיד לתואר מוסמך

ספיר חגי, תלמידה לתואר בוגר


שרה שרף, מתנדבת

חברי המעבדה בעבר:
מעוז להב - תלמיד לתואר מוסמך, סיים בשנת 2004
שלי זפריאר- תלמיד לתואר מוסמך, סיים 2005
ד"ר ברוך צימרמן - פוסט דוקטורנט, סיים בשנת 2006
ליאור גולומב - תלמידה לתואר מוסמך, סיים בשנת 2007
מיכל הלפרט - תלמידה לתואר מוסמך, סיימה בשנת 2008
ד"ר דרור אבישר - פוסט דוקטורנט, סיים בשנת 2010
דוד שוורדשרף - סיים בשנת 2010
ד"ר יוני מסקוביץ' - פוסט דוקטורנט, סיים בשנת 2011
ד"ר אוקסנה רוגובוי - פוסט דוקטורנטית, סיימה בשנת 2012
אסנת אלטשולר - תלמידה לתואר מוסמך, סיימה בשנת 2013
אביב לוי - תלמיד לתואר מוסמך, סיים בשנת 2013
ראג' קומר תאפה - תלמיד לתואר מוסמך, סיים בשנת 2013
אינה מרדכייב- תלמידה לתואר בוגר, סיימה בשנת 2013
מרינה גרומברג - תלמידה לתואר מוסמך, סיימה בשנת 2014
סער לוינקרון - תלמיד לתואר בוגר, סיים בשנת 2014

תחומי העניין של המעבדה:


תפקיד השלד התוך תאי בהתמיינות שורשים אדוונטיביים
המיקרוטובולי הינם פולימרים של תת היחידות אלפא ובטא טובולין ומהווים חלק מהשלד התוך תאי. אלו משתתפים בתהליכים שונים בתא, ביניהם, תהליך החלוקה התאית. בשלב זה במחזור חיי התא, הם מאורגנים במערך ברור של סיבי כישור ומבנה גלילי המכונה פרגמופלסט. בשלב האינטרפאזה הם מתארגנים במערך קליפתי של סיבים מקבילים, יוצרים מסלולי תנועה לקומפלקס האנזימטי צלולוז סינתאז ובכך מבקרים את הסידור של סיבי הצלולוז המורבצים בדופן התא. באופן זה הם מכתיבים את צורתו הסופית של התא וייתרה מכך - את תכונותיה המכניות של הדופן.

הודות למנגנון זה, קיים מנגנון דינאמי של בקרה ומשוב הדדיים בין תכונותיה המכניות של דופן התא לבין פעילות המיקרוטובולי. מנגנון זה יכול להגיב לגורמים חיצוניים התלויים בדופן התא וקיימות ראיות המעידות על מעורבות מנגנון זה ותפקיד המיקרוטובולי בהתמיינות תאים ובתוך כך במעבר אותות אוקסין.

ידוע כי אוקסין משרה החמצה של סביבת דופן התא וכתוצאה מכך דופן התא מתרופפת. שינוי זה בתכונות המכניות של הדופן, יחד עם התנועתיות של הווסיקלות התוך תאיות, משפיע גם על המיקום הקוטבי של הטרנספורטרים לאוקסין בממברנת התא. הודות להובלתו הקוטבית, האוקסין מוסע בכיוון מסוים ומצטבר. הצטברות האוקסין משרה התמיינות לפרימורדיות חדשות. עם זאת, התמיינות לפרימורדיות חדשות עשויה להתחיל גם בתגובה לפעולה אחרת אשר מביאה להתרופפות דופן התא.

שילוב של כל הגורמים הללו ביחד יכול לרמז על משוב הדדי בין מיקרוטובולי, דפנות תאים ומעבר אותות אוקסין אשר ממלא תפקיד בהתמיינות רקמות בצמחים.

במעבדה אנו חוקרים את תפקיד המיקרוטובולי בהתמיינות שורשים אדוונטיביים, בנוסף לתפקידם המוכר בחלוקת התאים והתארכותם.


לגלריית תמונות בנושא


תפקיד המיוזין בביולוגיה של התא הצמחי
מיוזינים הם חלבונים מוטוריים היוצרים תנועה לאורך סיבי האקטין בשלד התא. המיוזינים הצמחיים מעורבים בתהליכים תאיים מגוונים כגון זרימה ציטופלזמטית, תפקוד הפלזמודזמטה, ניידות ומיקום אברונים ווסיקולות שונות, רה-ארגון דינמי של הרשתית התוך פלזמטית (ER), ציטוקינזה, אנדוציטוזה והתפשטות בין תאית של וירוסים.

המיוזינים הייחודיים לעולם הצומח נמנים על שתי קבוצות:VIII ו-XI. לדוגמא, באצה ממשפחה ה-Characea, חלבוני מיוזין מקבוצה XI יכולים להניע מהירות של עד כ-100 מיקרון בשנייה (על פי מודלים חישוביים) שהיא המהירות הגבוהה ביותר של תנועה מתווכת חלבונים מוטוריים אשר נמצאה עד כה בממלכה החי. מדידות אחרות הראו שמיוזין XI מארבידופסיס מתווך מהירות של כ-7 מיקרון לשנייה. לשם השוואה מיוזין V ממקור בע"ח שהוא הקרוב ביותר מבחינה גנטית למיוזינים הצמחיים מתווך מהירות של כ-0.3 מיקרון לשניה.

במעבדה אנחנו חוקרים את הספציפיות והכפילויות של תפקוד מיוזינים צמחיים. אנו עוקבים אחר התפקיד של מיוזינים ספציפיים בתנועת אברונים ובזרימה ציטופלזמטית וכן את השפעתם על האיזון במעבר אותות האוקסין והתמיינות שורשים.

לגלריית תמונות בנושא

ההשפעה של חומרי טבע צמחיים על השלד התוך תאי
לחומרי טבע קיים תפקיד משמעותי ברפואת האדם זה כבר אלפי שנים. אלו ממשיכים להוות חלק מאבני הבניין ברפואה ומסתמן כי צמחים ימשיכו להוות מקור חסר תחליף למגוון תרופות ואמצעי ריפוי. תגליות של פעילות ביולוגית של חומרי טבע מתוך צמחים הניבו תרכובות שמשפיעות על השלד התוך תאי, חלקם בשימוש רפואי, כגון: קולכיצין, אלקלואידים מצמח הווינקה, טקסנים ופודופילוטוקסינים. מולקולות שמיוצרות באורגניזמים חיים מאופיינות בדרך כלל במבנה כימי מורכב שמותאם באופן טבעי להגיב עם רכיבים תאיים. לכן, למרות שסריקה של מולקולות טבעיות היא מורכבת יותר ופחות מועדפת על חברות התרופות, הן עדיין מכירות ביתרונות הגדולים של חומרים אלו.

במעבדה מצאנו מספר מולקולות טבעיות בעלות השפעה על השלד התוך תאי. כרגע איננו ממשיכים במחקר זה.

לגלריית תמונות בנושא

אבדן כושר ההשתרשות במעבר מיובניליות לבגרות בצמחים מעוצים
כושר השתרשות של צמחים מאפשר לייצר קלונים תוך שמירה על זהות גנטית בתכונות רצויות. אולם, נמצא כי מאפיין זה דועך בצמחים מעוצים עם התבגרותם, מה שמקשה על ריבוי קלונים מצטיינים של כנות עצי פרי, צמחי נוי מעוצים ועשבוניים ועצי יער מתוכניות טיפוח או סלקציות.

התבגרות הצמח מאופיינת בארבעה שלבים: השלב העוברי, השלב הווגטטיבי היובנילי הפוסט עוברי, השלב הווגטטיבי הבוגר והשלב הבוגר הרפרודקטיבי. בצמחים מעוצים, התכונות היובניליות, כולל כושר ההשתרשות, נשמרות בחלק התחתון של הנצר ובאופן הדרגתי או במעבר חד, מוחלפות בתכונות המאפיינות צמחים בוגרים ככל שעולים בגובה הצמח או מתרחקים מהציר המרכזי שלו אל הענפים הצדדיים.

תהליך ההשתרשות הוא למעשה התהליך של יצירת השורשים האדוונטיביים - התמיינות והיווצרות שורשים מרקמות שאינן שורשים. תהליך זה מאופיין בארבעה שלבים שבכל אחד מהם אוקסין ממלא תפקיד משמעותי: דה-דיפרנציאציה של תאים ספציפיים, חלוקות התאים, התפתחות פרימורדיית שורש ופריצת שורש.

אנליזות היסטולוגיות בצמחים מעוצים שעברו אינדוקציה ליצירת שורשים אדוונטיביים העלו כי המעבר בין שלב חלוקות התאים לשלב יצירת הפרימורדיה התרחש בשיעור גבוה בייחורים יובניליים, אך הרבה פחות בייחורים מצמחים בוגרים. כמו כן, התפתחות גושי קאלוס במקום התמיינות שורשים מתפקדים שכיחה בייחורים מצמחים בוגרים שטופלו באוקסין. מכך הוסק כי המעבר מחלוקות תאים להתמיינות התאים מעוכב בייחורים בוגרים.

לגלריית תמונות בנושא

במעבדה אנחנו חוקרים את הבסיס המולקולרי לאבדן כושר ההשתרשות בייחורים מצמחים מעוצים בוגרים. כיום מנוהל במעבדה פרויקט לפיתוח שיטות וחומרים חדשים להשרשת ייחורים מצמחים קשי השתרשות בשיתוף עם ד"ר רועי וינשטין מהמחלקה לביולוגיה מולקולרית ואקולוגיה של צמחים באוניברסיטת תל אביב ופרופ' יוסי ריוב וד"ר ליאור אשד-ווילאמס מהפקולטה לחקלאות באוניברסיטה העברית.

הצמחים עליהם מתבצעים הניסויים כוללים:
1. מינים שונים של איקליפטוס - איקליפטוס גרנדיס כצמח מודל, מיני איקליפטוס לנוי ומיני איקליפטוס למרעה קיץ של דבורי דבש
2. צמחי מטע שונים כגון ארגן, כנות של אבוקדו וכנות של פקאן.
3. צמחי נוי מגוונים

רשימת פרסומים:


1. Sadot E, Marx R, Barg J, Beher L, Ginzburg I (1994) Complete Sequence of 3'-untranslated region of Tau from rat central nervous system. Implications for mRNA heterogeneity. J. Mol. Biol. 241(2):325-331.

2. Sadot E, Barg J, Rasouly D, Lazarovici P, Ginzburg I (1995) Short- and long-term mechanisms of tau regulation in PC12 cells.J. Cell Sci. 108:2857-2864.

3. Behar L, Marx R, Sadot E, Barg J, Ginzburg I (1995) Cis-acting signals and trans-activating proteins are involved in tau nRNA targeting into neurites of differentiating neuronal cells. Int. J. Dev. Neurosci. 13 (2):113-127.

4. Fisher A, Heldman E, Gurwitz D, Haring R, Karton Y, Meshulam H, Pittel Z, Marciano D, Brandeis R Sadot E, Barg J, Pinkas-Kramarski R, Vogel Z, Ginzburg I, Treves TA, Verchovsky R, Klimowsky S, Korezyn AD (1996) M1 agonists for the treatment of Alzheimer's disease. Novel properties and clinical update. Ann N Y Acad. Sci. 777:189-196.

5. Sadot E, Gurwitz D, Barg J, Behar L, Ginzburg I, Fisher A (1996) Activation of m1 muscarinic acetylcholine receptor regulates tau phosphorylation in transfected PC12 cells. J. Neurochem. 66(2):877-880.

6. Sadot E, Heicklen-Klein A, Barg J, Lazarovici P, Ginzburg I (1996) Identification of a tau promoter region mediating tissue-specific-regulated expression in PC12 cells. J. Mol. Biol. 256(5):805-812.

7. Sadot E, Jaaro H, Seger R, Ginzburg I (1998) Ras-signaling pathways: positive and negative regulation of tau expression in PC12 cells. J. Neurochem. 70(1):428-431.

8. Simcha I, Shtutman M, Salomon D, Zhurinsky J, Sadot E, Geiger B, Ben-Ze'ev A (1998) Differential nuclear translocation and transactivation potential of ?-catenin and plakoglobin. J. Cell Biol. 141(6):1433-1448.

9. Levenberg S, Sadot E, Goichberg P, Geiger B (1998) Cadherin-mediated transmembrane interactions. Cell Adhes. Commun. 6(2-3):161-170.

10. Sadot E, Simcha I, Shtutman M, Ben-Ze'ev A, Geiger B (1998) Inhibition of ?-catenin-mediated transactivation by cadherin derivatives. Proc. Natl. Acad. Sci. USA 95(26);15339-15344.

11. Sadot E, Simcha I, Iwai K, Ciechanover A, Geiger B and Ben-Ze'ev A (2000) Differential interaction of plakoglobin and ?-catenin with the ubiquitin-proteasome system. Oncogene, 19;1992-2001.

12. Simcha I, Kirkpatrick C, Sadot E, Shtutman M, Polevoy G, Geiger B, Peifer M and Ben-Ze'ev A. (2001) Cadherin sequences that inhibit ?-catenin signaling: a study in yeast and mammalian cells. Mol Biol Cell 12;1177-1188.

13. Sadot E, Geiger B, Oren M, and Ben-Ze'ev A, (2001) Down-regulation of ?-catenin by activated p53. Mol. Cell Biol. 21(20); 6768-6781.

14. Rozenblatt-Rosen O, Mosonego-Ornan E, Sadot E, Madar-Shapiro L, Sheinin Y, Ginsberg D, Yayon A. (2002) Induction of chondrocyte growth arrest by FGF: transcriptional and cytoskeletal alterations. J. Cell Sci. 115;553-562.

15. Sadot E, Conacci-Sorrell M, Zhurinsky J, Shnizer D, Lando Z, Zharhary D, Kam Z, Ben-Ze'ev A, and Geiger B. (2002) Regulation of S33,S37 phosphorylated ?-catenin in normal and transformed cells. J. Cell Sci. 115;2271-2780.

16. Lahav M, Abu-Abied M, Belausov E, Schwartz A and Sadot E. (2004) Microtubules of guard cells are light sensitive. Plant Cell Physiol. 45(5) 573-582.

17. Bloch D, Lavy M, Efrat Y, Efroni I, Bracha-Drori K, Abu-Abied M, Sadot E. and Yalovsky S. (2005) Ectopic Expression of an Activated RAC in Arabidopsis Disrupts Membrane Cycling. Mol Biol Cell. 2005 Apr;16(4):1913-27.

18. Zaffryar S, Zimerman B, Abu-Abied M, Belausov E, Lurya G, Vainstein A, Kamenetsky R, and Sadot E. (2007) Developmental specific association of amyloplasts with microtubules in scale cells of Narcissus tazetta. rotoplasma. 230(3-4):153-63.

19. Yasuor, H., Abu-Abied, M., Belausov, E., Madmoni, A., Sadot, E., Riov, J. and Rubin, B. (2006) Glyphosate-induced antherindehiscence in cotton is partially temperature-dependent and involves cytoskeleton and secondary wall modifications and auxin accumulation. Plant Physiol. 141(4):1306-15.

20. Abu-Abied, M., Golomb, L., Belausov, E., Huang, S., Geiger, B., Kam, Z., Staiger,C.J. and Sadot E. (2006) Identification of Plant Cytoskeleton-Interacting Proteins by Screening for Actin Stress Fiber Association in Mammalian Fibroblasts. Plant J. 48;367-379.

21. Golomb L, Abu-Abied M, Belausov E, Sadot E. (2008) Different subcellular localizations and functions of Arabidopsis myosin VIII. BMC Plant Biol. 2008 Jan 8;8:3.

22. Abu-Abied M, Avisar D, Belausov E, Holdengreber V, Kam Z, Sadot E. (2009) Identification of an Arabidopsis unknown small membrane protein targeted to mitochondria, chloroplasts, and peroxisomes. Protoplasma 236(1-4) 3-12.

23. Avisar, D., Abu-Abied, M., Belausov, E., Sadot, E., Hawes C. and Sparkes I.A. (2009) A comparative study on the involvement of 17 Arabidopsis myosin family members on the motility of Golgi and other organelles. Plant Physiol. 150(2) 700-709.

24. Chaimovitsh D, Abu-Abied M, Belausov E, Rubin B, Dudai N, Sadot E.(2010) Microtubules are an intracellular target of the plant terpene citral. Plant J. 61(3):399-408.

25. Halpert M?, Abu-Abied M, Avisar D, Moskovitz Y, Altshuler O, Cohen A, Weissberg M, Riov J, Gottlieb H.E, Perl A and Sadot E (2011) Rac-dependent doubling of HeLa cell area and impairment of cell migration and cell cycle by compounds from Iris germanica Protoplasma. 248(4):785-797.

26. Sorek N, Gutman O, Bar E, Running M.P, Lewinsohn E, Ori N, Sadot E, Henis Y.I and Yalovsky S. (2011) The effects of prenylation and s-acylation on G proteins membrane interaction dynamics and function. Plant Physiol. 155(2):706-20.

27. Avisar D., Abu-Abied M., Belausov E. and Sadot E. (2011) Myosin XIK is a major player in cytoplasm dynamics and is regulated by two amino acids in its tail. J. Exp. Bot. 63(1):241-9.

28. Chaimovitsh D., Rogovoy (Stelmakh) O., Altshuler O., Belausov E., Abu-Abied M., Rubin B., Sadot E. and Dudai N. (2011) The relative effect of citral on mitotic microtubules in wheat roots and BY2 cells. Plant Biol. 14(2):354-364.

29. Abu-Abied, M. Szwerdszarf, D. Mordehaev, I. Levy, A. Rogovoy (Stelmakh), O. Belausov, E. Yaniv, Y. Uliel, S. Katzenellenbogen, M. Riov, J. Ophir, R. and Sadot E. (2012) Microarray analysis revealed upregulation of nitrate reductase in juvenile cuttings of Eucalyptus grandis which correlated with increased nitric oxide production and adventitious root formation. Plant J. 71(5):787-99

30. Riov J., Szwerdszarf D., Abu-Abied M., Sadot E. (2013) The molecular mechanisms involved in adventitious root formation. Plant Roots: The Hidden Half, 5th edition, Eds. A. Eshel and T. Beeckman, Taylor and Francis, LLC.

31. Poraty-Gavra L., Zimmermann P., Haigis S., Bednarek P., Hazak O., Stelmakh OR., Sadot E,. Schulze-Lefert P., Gruissem W., Yalovsky S. (2013) The Arabidopsis Rho of plants GTPase AtROP6 functions in developmental and pathogen response pathways. Plant physiol. 161(3):1172-1188

32. Altshuler O., Abu-Abied M., Chaimovitsh D., Shechter A., Frucht H., Dudai N. and Sadot E. (2013) Enantioselective Effects of (+)- and (-)-Citronellal on Animal and Plant Microtubules. J. Nat. Prod. 76(9):1598-1604

33. Sadot E. (2013) Plant compounds acting on the cytoskeleton. Applied Plant Cell Biology; Cellular Tools and Approaches for Plant Biotechnology. Eds: Peter Nick and Zdenek Opatrný. Springer. Pp. 301-323.

34. Li J, Staiger BH, Henty-Ridilla JL, Abu-Abied M, Sadot E, Blanchoin L, Staiger CJ. (2014) The availability of filament ends modulates actin stochastic dynamics in live plant cells. Mol Biol Cell. 25(8):1263-1275.

35. Levy A., Szwerdszarf D., Abu-Abied M., MordehaevI., Yaniv Y., Riov J., Arazi T., and Sadot E (2014) Profiling microRNAs in Eucalyptus grandis reveals no mutual relationship between alterations in miR156 and miR172 expression and adventitious root induction during development. BMC Genomics 25;15(1):524

36. Abu-Abied M, Szwerdszarf D, Mordehaev I, Yaniv Y, Levinkron S, Rubinstein M, Riov J, Ophir R, Sadot E (2014) Gene expression profiling in juvenile and mature cuttings of Eucalyptus grandis reveals the importance of microtubule remodeling during adventitious root formation. BMC Genomics. 2014 Sep 30;15:826.

37. Buchnik L, Abu-Abied M, Sadot E (2014) Role of plant myosins in motile organelles: is a direct interaction required? J Integr Plant Biol. 2015 Jan;57(1):23-30.

38. Henn A, Sadot E. (2014) The unique enzymatic and mechanistic properties of plant myosins. Curr Opin Plant Biol. 2014 Dec;22:65-70.

39. Abu-Abied, M., Rogovoy (Stelmakh), O., Mordehaev, I., Grumberg, M. Elbaum, R., Wasteneys, G.O. and Sadot, E. (2015) Dissecting the contribution of microtubules behavior in adventitious root induction J Exp Bot. 66(9):2813-24.

40. Abu-Abied M, Mordehaev I, Sunil Kumar GB, Ophir R, Wasteneys GO, Sadot E. (2015) Analysis of Microtubule-Associated-Proteins during IBA-Mediated Adventitious Root Induction Reveals KATANIN Dependent and Independent Alterations of Expression Patterns. PLoS One. 2015 Dec 2;10(12).

41. Chaimovitsh, D., Shechter, A., Abu-Abeid, M., Rubin, B., Sadot, E., and Dudai, N.(2016) Herbicidal Activity of Monoterpenes Is Associated with Disruption of Microtubules Functionality and Membrane Integrity. Weed Sci. 65(1):19-30.

מעודכן בתאריך: 16/10/17 09:38
govi semel
כל הזכויות שמורות © 2013, מדינת ישראל תנאי שימוש I צור קשר I דרושים I שאלות נפוצות I מנהל האתר