En I עב
חיפוש
אנשים | אתר
שלום אורח | כניסה
משרד החקלאות ופיתוח הכפר I מדינת ישראל       
HTML tutorial HTML tutorial HTML tutorial HTML tutorial HTML tutorial HTML tutorial
research_title.jpg research_logo.gif
הנהלה מרכז מידע - ספריה תלמידי מחקר יחידה עסקית דוברות מכוני מחקר אודות
שלח באימייל הדפס
תחנת המחקר נוה יער
 

השנים הראשונות של נוה-יער
רקע להקמת התחנה, ראשית התפתחותה, עובדיה הוותיקים
ליקט ד"ר מנשה הורוביץ

ייסוד תחנת הניסויים נוה-יער

בתקופת המנדט הבריטי על ארץ-ישראל (1920-1948) פעלו בארץ שתי מערכות של הדרכה וניסויים חקלאיים: האחת הופעלה ע"י משרד החקלאות של ממשלת המנדט, והייתה מיועדת לכלל האוכלוסייה החקלאית (ברובה ערבית), והשניה נוסדה ע"י התנועה הציונית כדי לתמוך בהתיישבות היהודית, ומרכזה היה בתחנה לחקר החקלאות ברחובות (לשם עברה ב-1932).

למשרד החקלאות המנדטורי היו מספר תחנות ניסויים באזורי הארץ השונים והתחנה הגדולה ביותר נמצאה בעכו. היא הוקמה ב-1925, על שטח של כ-4000 דונם, ופעלו בה היחידות הבאות: גידולי שדה וגן, גידול והשבחה של בעלי חיים, גידולי מטע, גידול עצי יער, ומעבדה אנטומולוגית. ההנהלה הייתה אנגלית, רוב מנהלי היחידות היו יהודים, והעובדים היו ערבים מכפרי הסביבה.

האגרונום יצחק אהרונוביץ (שעיברת את שמו אחרי קום המדינה לארנון), עלה מבלגיה ב-1932, והתקבל ב-1933 לתפקיד מנהל תחנת הניסויים החקלאית בעכו ובהמשך מונה לתפקיד המפקח על כל הניסויים בגידולי שדה בתחנות הניסויים החקלאיות המנדטוריות. מבחינה מקצועית הוא הרבה לעסוק בגידולי שדה, ובמיוחד בחיטה. חלק מהניסויים נערכו בעכו, והודות לשיתוף הפעולה עם ארגון עובדי הפלחה וארגון מגדלי הירקות בוצעו גם ניסויים רבים במשקי קיבוצים.

בנובמבר 1947 החליטו באו"מ על הקמת שתי מדינות נפרדות בארץ-ישראל, יהודית וערבית; עכו והסביבה נכללו במדינה הערבית המתוכננת. בגלל התנגשויות עם ערבים וחוסר נכונות של האנגלים להגן על התחנה, עזבו העובדים היהודים את המקום. המטעים ובעלי החיים של התחנה אבדו ברובם, אבל לגבי זרעים נבחרים של תבואות וירקות הגיע ארנון להבנה עם עמיתיו הערבים והם ניצלו.
במאי 1948 התקיימו דיונים במחלקת ההתיישבות ובמשרד החקלאות על עתיד תחנת הניסויים בעכו, והוחלט שיש להעביר את שרידיה מעכו למקום בטוח יותר בתוך שטח מדינת ישראל. הוצע למקם אותה בכפר הטמפלרים הגרמנים וולדהיים, שנעזב ותושביו הוגלו לאוסטרליה בעת המלחמה. בסביבת הכפר הייתה אדמה מתאימה לגידולי שדה, ונמצאו שטחי יער ומרעה טבעי עם אפשרויות לגידול בקר וצאן. התחנה החדשה נקראה נוה-יער (תירגום מילולי של וולדהיים), אולם אחרי זמן קצר גבר הלחץ של גרעיני ההתיישבות להתמקם בישוב הטמפלרי, ובמוסדות החליטו להעביר את מרכז התחנה מספר קילומטרים דרומה, ל"חוות שטוק" שנמצאה ע"י הכביש חיפה- נצרת, מול מושב בית שערים.

"חוות שטוק" הייתה חלקת אדמה שנרכשה ב-1924 על ידי משפחת שטוק, תעשיינים יהודים מטריאסטה (שבין היתר ייצרו משקאות). האדמות עובדו תחילה ע"י קרובי משפחה בארץ, ואחרי שנים אחדות הוחכרו לתנועת המושבים לשם הכשרת גרעיני עליית הנוער. עם קום המדינה החליטו יורשי משפחת שטוק למסור את החווה לממשלת ישראל במחיר סמלי, והאדמות ובנייני החווה צורפו לשטחים שיועדו לתחנת הניסויים נוה-יער.
מבני החווה הוקמו במרוצת הזמן על גבעה מול כביש חיפה-נצרת. הם כללו בניין דו-קומתי ומספר צריפים מעץ סביב חצר מגודרת. בשנים הראשונות לקיום התחנה, שימשו המבנים משרדים ומחסנים לעובדי התחנה.

ראשית דרכה של נוה יער 1948-1960

עובדים אשר פעלו בנוה יער בשנים 1948-1960 

מעודכן לתאריך: 27/12/10 08:27
ראשית דרכה של נוה יער 1948-1960
עובדים בנוה יער - 1948-1960
ותיקי המינהל ותרומתם
המכון לגידולי שדה
המכון להגנת הצומח
המכון לבעלי חיים
המכון למטעים
המכון לחקר איכות תוצרת חקלאית ומזון
המכון להנדסה חקלאית
*תחנת המחקר נוה יער
תחנת המחקר גילת
'אילנות'
סמל מנהל המחקר החקלאי
מדעניות חלוצות במחקר החקלאי בארץ ישראל
ציוני דרך
יצחק אלעזרי וילקנסקי-וולקני, "חוזה המחקר החקלאי"
ההיסטוריה של המיכון החקלאי בישראל: 1965-1947
המכון למדעי הקרקע, המים והסביבה
חוות בן-שמן
מורשת מחקר צמחי נוי ופרחים בישראל
govi semel
כל הזכויות שמורות © 2013, מדינת ישראל תנאי שימוש I צור קשר I דרושים I שאלות נפוצות I מנהל האתר