שימוש ויישום מיקוריזה למגוון צמחי נוי ותבלין

הפטריה המיקוריטית (מיקוריזה) מהווה גורם משמעותי בשיפור התפתחות צמחים רבים. ההצעה הנוכחית מתבססת על הצלחת השימוש במיקוריזה בגידולים חקלאיים, בעיקר בירקות. עד עתה לא הוכנסה המיקוריזה לשימוש מסחרי בענף הפרחים. לאור זאת, אנו מבצעים סריקה רחבת היקף לשיפור/עידוד גדילת צמחי נוי על ידי טיפולי מיקוריזה.

מספר זנים עשבוניים חד שנתיים ורב שנתיים וגיאופיטים נבחנו לגבי יכולתם ליצור סימביוזה עם פטריית המיקוריזה. במהלך המחקר אתרנו את מיני צמחי הנוי היכולים לעבור אינטראקציה עם הפטרייה, ונבחנה היקלטותם  וההשפעה על גידולם בתנאי הניסוי. בתום שנתיים של מחקר איתרנו מספר גידולי צמחי נוי עאשר נוכחות המיקוריזה מועילה לגידולם ולמדדי פריחתם.

ליזיאנתוס הוא אחד מהגידולים שהגיב לפטריית המיקוריזה בעלייה במדדי צימוח ופריחה. כעת אנו מבצעים ניסויי שטח בהם מיושמת המיקוריזה על צמחי נוי ובראשם ליזיאנתוס, בתנאי גידול מסחריים, במו"פ דרום ובמשקי מודל, תוך בניה של פרוטוקול גידול בנוכחות מיקוריזה. בסוף המחקר יהיו בידינו תוצאות יישום התוכנית במשקי מודל, ונוכל לבחון את פוטנציאל הכנסת טכנולוגיה זו לענף הפרחים. המחקר יפתח את הפתח ליישום טכנולוגיה חדשה, בה יהיה שימוש במיקוריזה בגידול צמחי הנוי. דבר זה יכול להביא לשיפור מערכת היצור בענף הפרחים, ולשיפור בקליטת גידולים חדשים עקב השינויים בדרישות השוק.

המחקר נעשה תוך שיתוף פעולה עם פרופ' יורם קפולניק, מכון וולקני; ד"ר איתן שלמה, מדריך צמחי נוי; גדעון לוריא, שה"מ.

המחקר מתקיים במו"פ דרום (חבל הבשור) וכן תחנת יאיר (מו"פ ערבה). 

פיתוח פרוטוקולי השרשה ובקרת פריחה עבור קיפודן

הקיפודן הינו גידול כפרח קטיף בעל פוטנציאל רב מבחינה שיווקית, אולם מגודל בארץ בהקפים קטנים, וזאת עקב מספר בעיות בגידולו המפורטות להלן, והדורשות פיתרון. בקרת מועד פריחה: מכיוון שהקיפודן משווק על ידי ההולנדים בעיקר בקיץ, נוצרת נישה שיווקית של שווק בעונת החורף. לשם כך יש להקדים את פריחתו לחורף או אביב מוקדם; התפתחות שורשים גרועה  של האשרושים לאחר השתילה: כדי לקבל פריחה בחורף מקובל לשתול בספטמבר אוקטובר. מתברר שבמועדים אלה הטמפרטורות השוררות בקרקע לאחר שתילה בשדה גבוהות ואינן מאפשרות התפתחות מערכת שורשים טובה ועל כן נפגמת התפתחות השתילים; ייבול נמוך לדונם: היבול בשיטות הגידול הקיימות נמוך יחסית ועל כן אינו ריווחי. בעבר נעשו מספר נסיונות לאקלם פרח זה כפרח קטיף, בהצלחה מועטה. אנו מציעים לנקוט בגישה חדשה לשיפור גידולו של הקיפודן תוך מתן פתרון לבעיות הכרוכות בגידולו. בגישה זו קודם נשריש את החומר הצמחי, ונדאג לפתוח מערכת שורשים מפותחת. רק לאחר מכן- בשלב שני, יקבלו השתילים טיפולי קירור. מטרות המחקר: 1. בקרת מועד פריחה: הכוונת פריחתו של הקיפודן לעונת החורף והאביב. 2. התפתחות מערכת השורשים: הגברת התפתחות מערכת השורשים של החומר הצמחי 3. ייבול נמוך לדונם: העלאת רמת היבול.  הניסויים  יערכו בכמה מישורים: א. השרשה: השרשת חומר צמחי שונה (אשרושים, שורש מעובה), השרשה במועדים שונים ובטמפרטורות שונות, בתנאי לחות וטיפולים הורמונליים שונים. ב. בקרת פריחה: אורך יום ודרישה לקיוט. ג. שתלנות: מועדי וצפיפות שתילה. ד. סלקציות לזריעים בעלי מופע מתאים. הניסויים יערכו בבתי גידול מבוקרים ולאחר מכן אצל מגדלים, וזאת בכדי לדמות עד כמה שאפשר תנאי גידול חצי-מסחריים. המחקר יביא לפתוח פרוטוקול גידול מיטבי עבור קיפודן, ובכך- לפריצת דרך בשיפור והרחבת גידולו של הקיפודן כפרח קטיף לייצוא.

המחקר נערך בשיתוף פעולה עם פרופ' יוסי ריוב, הפקולטה לחקלאות וד"ר איתן שלמה, מדריך צמחי נוי
 

 נושאי מחקר נוספים במעבדה:

סיגנלים שבין צמחים לפטרייה המיקוריטית: סטריגולקטונים כמבקרי סמביוזה וכהורמונים צמחיים חדשים.

פיתוח כלים של גנומיקה תפקודית: שימוש במיקרואריי;

פיתוח שיטת לוקליזציה של תוצרי ביטוי גנים 

מפורטים ב:

 http://www.agri.gov.il/en/people/597.aspx

 חברי המעבדה: