En I עב
חיפוש
אנשים | אתר
שלום אורח | כניסה
משרד החקלאות ופיתוח הכפר I מדינת ישראל       
research_title.gif research_logo.gif
הנהלה ספריה תלמידי מחקר יחידה עסקית דוברות מכוני מחקר אודות
שלח באימייל הדפס

תולדות חיים

גיורא זאוברמן נולד בשנת 1933 במושבה גדרה. לאחר שירות צבאי בנח"ל החל את לימודי התואר הראשון בפקולטה לחקלאות של האוניברסיטה העברית ירושלים, ברחובות. את עבודת המסטר שעסקה בהרכבת זני אבוקדו שונים, בהדרכתו של פרופסור חנן אופנהימר המנוח, סיים בשנת 1960 בפקולטה לחקלאות.
עוד כסטודנט (ב- 1958) הצטרף לצוות העובדים במחלקה לאחסון פירות וירקות שבמכון וולקני. עבודת הדוקטורט של גיורא, אותה סיים ב- 1971, בהדרכתה של פרופ' מינה נדל-שיפמן, עסקה בשינויים שחלים בתהליכי ההבשלה של פירות אבוקדו בעקבות ההדבקה בפטריית הפוזריום. את הבתר-דוקטורט עשה באוניברסיטת פרדו, אינדיאנה, ארה"ב (1972).

הישגים מדעיים

כבר מראשית דרכו המדעית בשנות ה- 60 השקיע את מרבית מרצו בענף האבוקדו. בתקופה זו לא היה ידע רב בספרות המקצועית העולמית בתחום של הטיפול בפרי אחרי הקטיף ובתנאי ההובלה שלו לשווקים רחוקים. את הידע הקיים היה צריך להתאים לזנים ולתנאים בארץ. היה חלוץ בשלושת תחומי הפעילות העיקרית של צוות הסובטרופיים במחלקה לאחסון פירות וירקות מתחילת דרכו:
לימוד תהליכי ההבשלה וההתרככות של פירות אבוקדו, במטרה להאט אותם, ללא גרימת נזק, בדרכי הייצוא. הביא להבנה רבה את העמידות של פירות אבוקדו לתנאי טמפרטורות נמוכות ולדרכים להימנע מנזקי צינה בדרך לשוק. הבנות אלה היוו את הבסיס הפיזיולוגי להחלטה לעבור מהובלה אווירית של האבוקדו להובלה ימית – חסכון אדיר במחירי ההובלה.
לימוד התפתחותן של הפטריות הפתוגניות ולימוד יחסי הגומלין שלהן עם הפירות, על מנת למנוע התפתחות מחלות פרי לאחר הקטיף, תרמו רבות לשיפור איכות פירות האבוקדו. במחקרים שיזם וביצע מצא דרכים להארכת משך חיי הפרי מחד, ומאידך דרכים לקצר את משך הזמן שמהקטיף ועד היותו "מוכן לאכילה". הארכת חיי הפרי נעשתה בעזרת עטיפות שונות, דונגים שונים, אחסון באווירה מבוקרת ודרכי קירור ייחודיות. קיצור התקופה עד להתרככות נעשה בעזרת גיוז בהורמון אתילן בתנאים מתאימים.
תרומה חשובה הייתה לו גם בפיתוח ענפי המנגו, הפג'ואה והליצ'י.
בהנהגתו של גיורא נקבעו מדדי קטיף ודרכי טיפול כגון חיטויים וטמפרטורות אחסון לזני המנגו השונים אשר אפשרו את פיתוח ייצוא המנגו הישראלי.
בליצ'י הצליחו גיורא וצוותו להגיע לפריצת דרך חדשנית אשר קידמה רבות את הייצוא של הליצ'י הישראלי הודות לשיטה, שפיתחו, לשמירת צבעו האדום של הפרי עד ליעדו הסופי באירופה ובארה"ב.

תרומה ופעילות ציבורית במינהל המחקר החקלאי ומחוצה לו:

בשנת השבתון הראשונה שלו השתלם גיורא במכון המחקר של משרד החקלאות האמריקאי בבלטסוויל, מרילנד, במחלקה להורטיקולטורה. בשנת השבתון השניה עבד במחלקה להורטיקולטורה בבריסבן, קווינסלנד, אוסטרליה ובשלישית עבד באוניברסיטת דיוק, צפון קרולינה, ארה"ב. במשך שנות עבודתו במינהל הוזמן גיורא להרצות במקסיקו, דרום אפריקה, אוסטרליה וניו-זילנד כמומחה לפירות סובטרופיים.
משנת 1972 ועד צאתו לגמלאות ב- 1998 היה גיורא ראש היחידה לסובטרופיים במחלקה לאחסון פירות וירקות במינהל המחקר החקלאי.
משנת 1974 ו- 1977 גיורא היה מנהל המחלקה לאחסון פירות וירקות במכון לטכנולוגיה ואחסון של תוצרת חקלאית במינהל המחקר החקלאי בבית-דגן.
בשנים 1992 עד 1995 גיורא היה מנהל המכון לטכנולוגיה ואחסון של תוצרת חקלאית במינהל ופעל רבות להקמתה של היחידה לחקר ולבקרת הפרח הקטוף במחלקה לאחסון.
בכל שנות עבודתו במינהל היה גיורא חבר בועדות המקצועיות של ענף הסובטרופיים כגון "הנהלת ענף" וועדות גידוליות אחרות.
כחבר מושב קידרון, היה חבר בהנהלת המושב ובוועדת המשק.

הפרישה לגמלאות

בשנת 1998 פרש לגמלאות וחזר למשקו במושב קידרון, שם המשיך לעשות את אשר כל כך אהב, לגדל עצי פרי כגון אפרסמונים, אפרסקים, רימונים והדרים שונים, עד יום פטירתו במאי 2008.

ערכה עמליה ברזילי, אפריל 2013

מעודכן לתאריך: 30/04/13 10:35
המכון לגידולי שדה
המכון להגנת הצומח
המכון לבעלי חיים
המכון למטעים
המכון לחקר איכות תוצרת חקלאית ומזון
המכון להנדסה חקלאית
תחנת המחקר נוה יער
תחנת המחקר גילת
'אילנות'
סמל מנהל המחקר החקלאי
מדעניות חלוצות במחקר החקלאי בארץ ישראל
ציוני דרך
יצחק אלעזרי וילקנסקי-וולקני, "חוזה המחקר החקלאי"
ההיסטוריה של המיכון החקלאי בישראל: 1965-1947
המכון למדעי הקרקע, המים והסביבה
חוות בן-שמן
מורשת מחקר צמחי נוי ופרחים בישראל
ותיקי המינהל ותרומתם
govi semel
כל הזכויות שמורות © 2013, מדינת ישראל תנאי שימוש I צור קשר I דרושים I שאלות נפוצות I מנהל האתר