En I עב
חיפוש
אנשים | אתר
שלום אורח | כניסה
משרד החקלאות ופיתוח הכפר I מדינת ישראל       
HTML tutorial HTML tutorial HTML tutorial HTML tutorial HTML tutorial HTML tutorial
research_title.jpg research_logo.gif
הנהלה מרכז מידע - ספריה תלמידי מחקר יחידה עסקית דוברות מכוני מחקר אודות
שלח באימייל הדפס
המכון למטעים

 

ההיסטוריה של המכון למטעים

מאת: עמליה ברזילי

סייעו  במידע ותיקי המכון למטעים:  פרופ' שמעון לביא, ד"ר עמי להב, ד"ר חמדה דגני,
ד"ר אלי תומר, ד"ר דן געש, ד"ר שמואל גזית  ומשה גורן.

    שנים                  מנהל אגף - מכון

1960-1963*          משה סמיש

1963-1967            קורט מנדל

1967-1970            חנן אופנהיימר

1970-1975            פנחס רואי שפיגל

1975-1979            שמעון לביא

1979-1982            עודד ראובני

1982-1987            יוסף בן טל        

1987-1990            עודד ראובני

1991-1994            אמנון ארז

1994-1997            עמוס בלומנפלד

1997-2000            יובל אשדת

2000-2005            אלי תומר

*עד שנה זו כל מחלקה עבדה באופן עצמאי

חזון הראשונים

התוכנית להקים 'מחלקה למטעים' ב'תחנת הניסיון החקלאי' גובשה בשנת 1927 ע"י עמרם חזנוב, מצוות עובדי התחנה בג'בתה (גבת כיום) ופעיל בפיק"א. בדו"ח הראשון של התחנה פורסם "שהמחלקה למטעים תמקד פעילותה ביצירת משתלות לשם נטיעת כרמים ומטעים שיתאימו לאדמת העמק ..". יגדלו בה עצי ארץ ישראל: הזית, הגפן, התאנה, החרוב, הרימון והשקד, וגם גידולים שמקורם אינו בארץ ישראל: השסק, האגוז והאפרסמון ועוד פירות כמו התפוח, החבוש, האגס, השזיף, הדובדבן, המשמש, האפרסק ועוד. 'חזון הראשונים' היה לאקלם עצי פרי שהאקלים וכמויות המים הנצרכות יתאימו לגידולם בארץ ישראל. בשנים הראשונות עסקו חוקרי המטעים בפיתוח הדרים, עצי פרי נשירים, זית, גפן ובאקלומם של עצי פרי סובטרופיים ובהתאמתם לאזורי הארץ השונים. פותחו שיטות אגרוטכניות, השקיה ודישון, גיזום, ובהמשך: השבחה ולימוד שיטות ריבוי מתקדמות נוספות, כפי שניתן למצוא בסקירה זו של המכון למטעים. ניתן לומר, שהחלום שבארץ ישראל יגדלו עצי פרי שאינם במקורם עצי הארץ, התממש.
הרחבה לפועלם ולהישגיהם של החוקרים ניתן למצוא ב'ספר הזהב' של מורשת מינהל המחקר שבאתר מינהל המחקר החקלאי. חוקרי המכון / האגף למטעים, רובם ככולם בעלי תואר דוקטור, חלקם החלו פעילותם במחקר בהיותם סטודנטים לתואר ראשון ושני ובמהלך עבודתם סיימו לימודיהם לתואר דוקטור. 

אבני דרך

תיעוד תחום המטעים החל עם המעבר של 'תחנת הניסיון' (לימים מינהל המחקר החקלאי) מתל אביב לרחובות ב-1932, ועם היקלטותם והשתלבותם של מספר חוקרים, שעלו כציונים וכמדענים בתחום החקלאות מאירופה לארץ ישראל בשנות ה-30. החוקרים הראשונים שעסקו בתחום היו משה סמיש, פיזיולוג של מטעים, למד בפראג והשלים דוקטוראט בקליפורניה, קורט מנדל, למד כימיה וסיים לימודי גננות בגרמניה, החל עבודתו בתחנה ב-1930, הילל (היינץ) אופנהיימר, פיזיולוג, למד בוינה, בשנת 1933 היה ממקימי 'המחלקה לפיזיולוגיה וגנטיקה של מטעים' וב-1934 ייסד את 'המחלקה להדרים'. חנן אופנהיימר שסיים לימודי דוקטוראט במינכן, החל עבודתו בתחנה ב-1933, עבד כעוזר ראשי במחלקה ל'אקלום מטעים', אחר-כך במחלקה 'לפיסיולוגיה וגנטיקה של מטעים' ובשנת 1941 הקים את ה'מעבדה להשבחת צמחי מטע וגן'. ב-1934 הצטרפה אל החוקרים הראשונים מינה נדל תלמידתו של הלל אופנהיימר שעסקה בנושא תנועת הפיוניות בהדרים. מינה נדל המשיכה במחלקה לפתולוגיה של צמחים ולימים ניהלה את המחלקה לאחסון תוצרת חקלאית.

החל משנות הארבעים של המאה ה-20 דווח על שלוש מחלקות שפעלו בתחום המטעים. 'הדרים', 'מטעים כלליים', ו'השבחת צמחי מטע וגן'. בשנות ה-50 הן נקראו: המחלקה 'לחקר הדרים', המחלקה ל'עצי–פרי נשירים, גפן וזית' והמחלקה 'למטעים סובטרופיים'.

1. צוות חוקרי הדרים – ראש המחלקה הראשון היה הלל (היינץ) אופנהיימר (ב- 1952 עזב והמשיך כמרצה בפקולטה לחקלאות). חוקרי המחלקה הראשונים היו: קורט מנדל, לוטה היימן – הרשברג, י. יפת. הצטרפו בשנות ה-50: חנה ספרן, אריה גואל, אביגדור בר עקיבא אהרון כהן ואדי סולומון.

תחומי המחקר: המחקרים הראשונים עסקו בטיפול ובשיקום הפרדסים שהוזנחו בתקופת מלחמת העולם השנייה ובעקבות הניתוק מאירופה. נבחנו שיטות גיזום למניעת התפשטות מחלות, נעשו בדיקות קרקע, בדיקות עלים וחומרי מזון הדרושים לעצים. נערכו ניסויים והכלאות מכוונות לבחינת אי פוריות הקלמנטינה והגברת ייצור לימוני קיץ. נערכו שיטות הצמאה להכוונת פריחה, נלמדו שיטות להנבטת זרעי הדרים ושיטות השקיה בהמטרה, נעשו ניסיונות בדילול עצים ובהשמדת עשבי בר באמצעות שמנים מינרליים בניגוד לחריש שהיה יקר. בשנות ה-50 עסקו בבחינת זנים בחוות צריפין. נערכו בדיקות טיב הפרי ונבחרו טיפוסי 'שמוטי' מוקדמים שהצטיינו בתכונותיהם לגידול מסחרי. נבחנו כנות חדשות להדרים וזנים המתאימים לגידול בנגב הצפוני, הדרומי, בעין גדי ובערבה. נבחנו שיטות לריבוי הדרים, נחקרו רמות דישון חנקני וזרחני ונערכו טיפולי דישון במגנזיום ובגופרית.

2. צוות חוקרי מטעים כלליים – ראש המחלקה הראשון היה כרמון. חוקרי המחלקה הראשונים היו: משה סמיש, סילביה רייך (לימים מנהלת ענף מטעים בסוכנות, לאחר מכן חוקרת במחלקה לאחסון) וש. שטרום.
צוות חוקרי עצי פרי נשירים, גפן וזיתזאב מושיצקי, פנחס שפיגל, שמעון לביא, משה הופמן, ובצלאל קסלר.

תחומי המחקר: א. עצי פרי נשירים גלעיניים – כנת השזיפים 'מריאנה' נמצאה כטובה לאפרסק ומתאימה יותר מכנת השקד. עצי פרי גרעיניים – נמצאה שיטת ריסוס להפסקת התרדמה בעיקר בעצי תפוח. המחקרים כללו בנוסף את הגידולים הבאים: מישמש, דובדבן, שקד, אגס, חבוש, תאנה, אלה, רימון ופטל. נערכו ניסיונות ריסוס כנגד נשירת פירות וכן ניסיונות לאחסנת פירות. ב. גפנים וזיתים – נבחנו כנות ועמידותן בפני מלחים, ניסו שיטות דילול פירות והשפעתן על צבע הענבים מהזן מוסקט ונחקרו השקיית זיתים ומניעת כלורוזה בגפן.

3. צוות חוקרי השבחת צמחי מטע וגן – מטעים סובטרופיים - מנהל המחלקה הראשון היה חנן אופנהיימר. ה. ליפמן ניהל את גני האקלום. חוקרי המחלקה שהצטרפו בשנות ה-50 היו: אמנון קדמן, מרדכי גוטרייך, שמואל גזית, עודד ראובני ואברהם בן יעקב.

תחום המחקר: אקלום עצי פרי סובטרופיים. הוקמו שני גני אקלום ע"י חנן אופנהיימר. האחד בשנת 1931 ברחובות (ע"ש פרופ' אוטו וארבורג) והשני בשנת 1936 בדגניה א' (ע"ש ד"ר ארתור רופין) בהם נבחנו גידול מנגו, אבוקדו ואפרסמון. עסקו בהשבחת זני תפוח סובטרופי, טופח הזן 'ורד'. עיקר פעילות החוקרים בשנות ה-50 היה אקלום עצי פרי סובטרופיים, ברור זנים וכנות של אבוקדו ומנגו. בעיות הזנה של אבוקדו, ניסויים להנבטת זרעי אבוקדו, התאמת גידול אפרסמון בגילת, גידול תמר בערבה וויסות פריחה של מטע בננות. נעשתה עבודה ראשונית בנושא השרשת ייחורי גויאבה, שסק, אנונה וליצ'י. הובאו זנים מהוואי ומקליפורניה לפיתוח גידול המקדמיה.

שלהי שנות ה-60 ועד לשנות האלפיים

המכון למטעים מנה תחילה ארבע מחלקות: מחלקה לחקר הדרים, מחלקה לעצי–פרי נשירים- גפן וזית, מחלקה למטעים סובטרופיים ומחלקה להשבחת פירות. לקראת שנות ה-80 המחלקה לזית ולגפן ועצי פרי נשירים התפצלה למחלקות נפרדות. ב- 1984 התאחדה המחלקה לעצי פרי נשירים יחד עם המחלקה לעצי פרי סובטרופיים ונקראה המח' לעצי פרי.  בשלהי שנות ה- 90 המכון למטעים שינה את שמו ל'מכון למטעים וצמחי נוי'. אל המכון הצטרפה המחלקה לפרחים וצמחי נוי, שעד אז הייתה חלק מהמכון לגידולי שדה. לאחר הצטרפות המחלקה לפרחים פעלו במכון למטעים 3 מחלקות בלבד: לעצי פרי (שכללה את המחלקה להדרים, לנשירים לזית וגפן ולמטעים סובטרופיים), המחלקה להשבחה והמחלקה לפרחים וצמחי נוי.

1. צוות המחלקה להדריםאביגדור בר עקיבא, חנה ספרן, אריה גואל, לוטה הרשברג, אהרון כהן, מרים אחיטוב, אברהם שקד, רות לבון, ויעקב שגיב. בשנות ה-80 הצטרפו בן עמי ברבדו, יאיר ארנר, יוסף לוי - חוקר בגילת, אבנר אמיר - חוקר בנווה יער, ואבינועם גולומב - חוקר בגליל המערבי.

תחומי המחקר – מציאת פתרונות לבעיות גידול ההדרים בארץ. נערכו הכלאות ליצירת זנים קליפים וניסוי כנות לעמידות מפני מחלות. נערכו מחקרים בנושא הזנה, בדיקות עלים, מליחות, תצרוכת מים בנגב הצפוני, השקיה ושיטות השקיה: בבורות, בהמטרה ובטפטוף. הניסויים נערכו באזורי הארץ השונים. תוצאות הניסויים הראו את השפעת המים על הצימוח, גודל הפרי ואיכות הפרי.

התחומים העיקריים היו: 1. כנות וזנים, 2. שיפור הפוריות, 3. דגש לאיכות הפרי, 4. הפרדס העתידי. מאמץ רב הושקע בנינוס עצים באמצעים פיזיולוגיים ובמניעת פגמים בפרי.  

2. צוות המחלקה לעצי פרי נשירים, גפן וזיתשמעון לביא, רפי אסף, אמנון ארז, דן געש, יהושע כוכבא, אפרים אפשטיין, יצחק קליין ויאיר שולמן.

תחומי המחקר – אינטרודוקציה מקיפה של זני נשירים. מהגרעיניים: זני תפוח ואגס. מהגלעיניים: משמש, אפרסק, נקטרינה, גודגדן, שזיף ושקד. כן נבחנו זני פקאן, אגוזי מלך, וזני אוסנה. שוחררו מההסגר זני תפוח, אגס ואפרסק וניטעו למבחן בחוות מתתיהו, בבית דגן ובנוה יער. נבחנו צורות גיזום-שדרה באגס ותפוח וצורות עיצוב וגיזום באגוז הפקאן. נערכו ניסויים לשבירת תרדמה ולהבכרת פירות נשירים. בנושא הגפן הובאו מספר רב של זני מאכל וזני יין. נבחנו כנות עמידות לנמטודות ולגיר במספר מקומות בארץ. נבחנה השפעת אזור הגידול על טיב הענבים. נבחנו שיטות גידול של גפן בחממות. נחקרו חומרי צמיחה בגפן ונמצא שע"י טבילות מוקדמות בג'יברלין ניתן להבכיר את הפרי ולקבל זנים חסרי חרצנים כמו 'מלכת הכרמים' וכן לגרום לדחיית הבשלת הפרי. בנושא זית נלמדו שיטות ריבוי. בזן מנזנילו בדקו החלשת העוקץ לייעול המסיק, החלה השבחה ויצירת זנים חדשים. נעשו עבודות הזנה בכל עצי הפרי. בשנים אלו הוחל בפיתוח גידול רקמות של עצי פרי in vitro במעבדה, בזיהוי רצפים של DNA ו- RNA וכן שימוש בחומרי צמיחה לויסות הגידול.

3. צוות המח' לעצי פרי נשיריםאמנון ארז, רפי אסף - חוקר אזורי בגליל העליון, דן געש, יונה שניר, בצלאל קסלר ובני אבידן.

תחומי המחקר - 1. ייעול גידול עצי פרי נשירים ופיתוח שיטות גידול למטע שדה צפוף של אפרסקים המיועד לשנוע ולקטיף ידני. (עבדו בשיתוף חוקרי המחלקה לאחסון פירות וירקות ועם חוקרים מהמכון להנדסה חקלאית). 2. בחינת אמצעים מלאכותיים לשבירת תרדמה. 3. בקרת פוריות וצמיחה ופיתוח אמצעים לריסון המטע. 4. אינטרודוקציה ובחינה של מינים וזנים וכנות חדשות. 5. פיתוח שיטות ריבוי קונבנציונאליות ובתרבית רקמה. ריבוי ואקלום פטל אוסנה ואוכמניות. 6. פיתוח שיטות להגדלת פרי, לימוד הביוכימיה של התפתחות פרי התפוח ופירות גלעיניים.

פיזיולוגיה של מטעים – חוקרי הצוות היו בצלאל קסלר ויונה שניר. הצוות פעל בשיתוף חוקרים מהמחלקה למדעי החיים באוניברסיטת בר אילן.

נערכו מחקרים שעסקו בפיזיולוגיה של שלבי התפתחות הפרי ואינדוקציה של הפריחה וחנטת פירות. נבחנו תנאי עקה כמו מליחות מים, טמפרטורות שונות והזנה מינראלית. המחקרים השונים נערכו ע"י החוקרים ברמה התת-תאית, מולקולארית ומצד שני בפרוטופלסטים, בתרביות תאים וכן בצמחים שלמים. נערכו גם מחקרים שעסקו באנליזת רצפי בסיסים בדנ"א מצמחים ומחקרים על אופן הפעולה של ג'יברלינים.

4. צוות המח' לזית וגפןשמעון לביא, יוסי בן טל, יצחק קליין, אפרים אפשטיין, יאיר שולמן ומריה וודנר.

תחומי המחקרהמחקר בגפן: פיתוח שיטות להקדמת הבשלה, תרדמה, ויסות צמיחה ובקרת איכות. במחקרים אלה השתלבה עבודה הורמונאלית, גידול בתנאים מבוקרים למחצה ובתי צמיחה מכוסים פלסטיק. נערכו מחקרים בנושא דישון גפן, שיטות גידול, ויסות צמיחה והבכרה.
המחקר בזית: הושם דגש על פיתוח שיטות ייעול המסיק ע"י שינוי צורת העץ וע"י טיפולים לניתוק הפרי. פותח הזן 'ברנע' שנכנס לגידול מסחרי והותאם לגידול אינטנסיבי לשמן וזנים חדשים שיתאימו למסיק ממוכן. פותח הזן 'קדש' למאכל שנמצא דל שומן ו"דיאטטי". בנושא יעילות בתי בד ואיכות השמן נעשתה עבודה רחבה בגידול רקמות של זית ללימוד הסרוגיות וכמודלים לפעילות הורמונאלית. כמו כן עסקה המחלקה בפיתוח זני רימון, דישון תפוח ובנושא מטבוליזם של הורמוני צמיחה מקבוצת האוקסין בעצי פרי. בנוסף, עסקה המחלקה בגידול עצי פרי בהר ובקרקע רדודה.

המשך

 

מעודכן לתאריך: 10/05/12 11:40
ההיסטוריה של המכון למטעים - המשך
ותיקי המינהל ותרומתם
המכון לגידולי שדה
המכון להגנת הצומח
המכון לבעלי חיים
*המכון למטעים
המכון לחקר איכות תוצרת חקלאית ומזון
המכון להנדסה חקלאית
תחנת המחקר נוה יער
תחנת המחקר גילת
'אילנות'
סמל מנהל המחקר החקלאי
מדעניות חלוצות במחקר החקלאי בארץ ישראל
ציוני דרך
יצחק אלעזרי וילקנסקי-וולקני, "חוזה המחקר החקלאי"
ההיסטוריה של המיכון החקלאי בישראל: 1965-1947
המכון למדעי הקרקע, המים והסביבה
חוות בן-שמן
מורשת מחקר צמחי נוי ופרחים בישראל
govi semel
כל הזכויות שמורות © 2013, מדינת ישראל תנאי שימוש I צור קשר I דרושים I שאלות נפוצות I מנהל האתר