En I עב
חיפוש
אנשים | אתר
שלום אורח | כניסה
משרד החקלאות ופיתוח הכפר I מדינת ישראל       
research_title.gif research_logo.gif
הנהלה ספריה תלמידי מחקר יחידה עסקית דוברות מכוני מחקר אודות
שלח באימייל הדפס
המכון לבעלי חיים

   

 המכון לחקר בעלי חיים


ליקט פרופ' ישעיהו פולמן, המכון לבעלי חיים, המחלקה לתזונה ופיסיולוגיה של בקר

מנהלי האגף/ המכון לחקר בעלי חיים

1958 - 1965

פרופ' וולקני רענן

1965 - 1966

פרופ' בורנשטיין שמעון

1966 - 1967

פרופ' וולקני רענן

1967 - 1972

ד"ר שינדלר חיים

1972 - 1976

פרופ' בורנשטיין שמעון

1976 - 1978

פרופ' מואב רם

1978 - 1980

פרופ' הורוויץ שמואל

1980 - 1983

ד"ר שינדלר חיים

1983 - 1987

פרופ' פולמן ישעיהו

1987 - 1992

ד"ר ניצן צפרירה

1992 - 2000

ד"ר בר אריה

2000 - 2003

ד"ר ברוקנטל ישראל

2003 - 2006

ד"ר פינס מרק

2006 -

פרופ' חולתא גדעון

ראשית דרכו של המחקר בבעלי חיים

המחקר בבעלי חיים החל במסגרות של ההסתדרות הציונית, הסוכנות היהודית ולאחר מכן ממשלת ישראל. המחקר בגידול בעלי חיים של המשק החקלאי החל ע"י אליעזר וילקנסקי, לימים וולקני, בתחנת הניסיונות בבן שמן, שנוסדה על ידו בשנת 1908. תחנת הניסיונות בבן שמן שימשה מרכז להשבחת הבקר והעופות במשקים החקלאיים הצעירים וגם מרכז להפצת ידע בנושאי ההזנה והאחזקה של בעלי חיים.

פרות לחלב

הצעדים הראשונים במחקר נעשו במטרה לגדל פרת חלב בעלת תנובה גבוהה בהשוואה לפרה המקומית (בלדי) שהניבה בממוצע כ- 700 ליטר חלב בשנה. לשם כך הובאו לתחנת הניסיונות פרות מן הגזעים הדמשקאי והביירותי אשר הניבו כ- 2000-1000 ליטר חלב בשנה. מאוחר יותר החלו להתבצע הכלאות עם פרים מגזעים אירופאים ותנובת החלב החלה לעלות. זאת הייתה ראשית הפעילות שבהמשכה הוכנסו לארץ הגזע הפריזי וגזע ההולשטיין שהיוו את הבסיס להתפתחות גזע ההולשטיין-ישראלי הקיים היום בארץ.

עופות

בתחום העופות הובאו לארץ עופות מגזעים שונים ובראשם הלגהורן ; גם כאן המטרה הייתה להעלות את תנובת הביצים והבשר.

בשני התחומים, הבקר והעופות, עסקו גם בנושאי ההזנה, האחזקה ומניעת מחלות.

בשנת 1922

החל לפעול "המכון לחקלאות ולמדעי הטבע- תחנת הניסיונות החקלאית" אשר הוקמה ע"י ההסתדרות הציונית. המכון הוקם בהתאם להחלטת הקונגרס הציוני אשר קבע כי "קרן היסוד" תממן את פעילותו ועל פי דגם תחנות חקלאיות בארה"ב והוא כלל מחקר והדרכה. מרכז המכון שכן בתל אביב, ליד חצר הגימנסיה 'הרצלייה' והיו לו תחנות משנה; אחת מהן הייתה בבן שמן, בה נערכו כאמור הניסויים בשטחי המקנה והעופות.

בשנת 1932

"תחנת הניסיונות החקלאית" עברה לרחובות והפכה, מאוחר יותר, ל"תחנה לחקר החקלאות" אשר מומנה ע"י הסוכנות היהודית. שטחי הניסויים והמבנים לרפת הוקמו בקוביבה ליד רחובות. ברפת שהוקמה היה מקום ל- 60 פרות והפעילות בתחום המקנה עברה מבן שמן לרחובות. הפעילות המחקרית בתחום העופות נפסקה בבן שמן בשנת 1926 אך בתחנת הניסיונות של ממשלת המנדט בעכו התקיימה פעילות של מחקר והדרכה בתחום העופות.

באמצע שנות השלושים הוחלט לחדש את הפעילות בתחום העופות ולמעשה חודשה רק בשנת 1956.

מראשית פעילותו הפיץ המכון חוברות ועלונים מקצועיים שכללו תוצאות של מחקרים והנחיות הדרכה, בעברית ובאנגלית. מנהל התחנה , י. אלעזרי-וולקני, המשיך להיות פעיל בתחום פיתוח ענף הבקר ובשנת 1930 הוא פרסם בולטין נרחב אשר סקר את התפתחות ענף הבקר בארץ ובחו"ל והכין תכנית לפיתוח תעשיית החלב בפלסטינה.

עם התפתחות המחקר וההדרכה הוקמו בתחנה לחקר החקלאות מחלקות. בראשית שנות השלושים עדיין לא הייתה קיימת מחלקה נפרדת לחקר בעלי חיים והעוסקים בתחום היו חלק מהמחלקה "לכימיה חקלאית והזנת בהמות" בראשותו של י. מגזניק. באמצע שנות השלושים עבדו במחלקה בתחום בעלי החיים י. באב"ד, א. בונדי ור. וולקני. שאר החוקרים במחלקה עסקו בנושאי קרקע וכימיה.

תחומי המחקר בהם עסקו בשנות השלושים:

קביעת מנות מזון לפרות בהתאם לתנובתן, ניצול פסולות מזון (בעיקר קליפות תפוזים) ובירור שיטות לגידול מזונות למספוא.

בהדרכת בעלי חיים עסקו: ד. אורי. בתחום העופות, י. כבשנה (עצמון) וי. צ'רנומוריץ בתחום הבקר וד. בקר בתחום הצאן.

בשנות הארבעים:

הוקמו כבר יחידות נפרדות למשק הבקר, לחקר המזונות ולחקר החלב. הן כונו בתחילה מעבדות ובראשית שנות החמישים הן הפכו למחלקות. עם התחלת המחקר בענף הצאן שינתה המחלקה לבקר את שמה למחלקה למקנה. בשנות הארבעים נוספו עובדים לכל אחת משלוש היחידות.

בשנות החמישים: (עם קום המדינה)

חלה התרחבות שטחי המחקר ונוספו עובדים חדשים רבים במיוחד מבין מסיימי הפקולטה לחקלאות.

ב- 1951 הועברה התחנה לחקר החקלאות מרשות הסוכנות היהודית לרשות הממשלה ועובדי התחנה הפכו לעובדי מדינה. למשרד החקלאות הייתה כוונה לאחד את תחומי החינוך החקלאי, המחקר וההדרכה, אך הניסיון לא צלח והתחנה לחקר החקלאות שמרה על עצמאותה כמוסד מחקר ומאוחר יותר שינתה את שמה ל"מכון וולקני לחקר החקלאות". מחלקות המחקר כונסו לאגפים ועל פי השיוך הענפי הוקם "האגף לחקר בעלי חיים".

ב- 1952 החליט משרד החקלאות להעביר את התחנה לחקר החקלאות מרחובות וקוביבה (חוות מרדכי ליד מוסד עיינות) לבית דגן. המכון הקים את מרכזו בבית דגן והאגף לחקר בעלי חיים עבר לבית דגן והשתכן בבניינים של המכון הווטרינרי. בבית דגן גם הוקמו מבנים לרפת חלב ולול עופות.

בשנות ה-60 אוחדו התחנה לחקר החקלאות עם הפקולטה לחקלאות של האוניברסיטה העברית והפכו ל"מכון הלאומי והאוניברסיטאי לחקלאות". כתוצאה מן האיחוד עבר האגף לחקר בעלי חיים, על רוב מעבדותיו, מבית דגן לקמפוס הפקולטה לחקלאות ברחובות. ברחובות גם הוקם בית חיות לחיות מעבדה ושלווים. בבית דגן נותרו מתקני הרפת, הלול ומאוחר יותר הוקמו שם דיר לצאן ומתקן למחקר במדגה. האיחוד בין שני המוסדות לא החזיק זמן רב וכל אגפי מכון וולקני מרחובות עברו ל"מרכז וולקני" בבית דגן בעוד האגף לחקר בעלי חיים נותר ברחובות.

לאחר החלטת הממשלה על ארגון מחדש של המחקר הממשלתי לפי דו"ח וועדת קצ'לסקי, הפך מכון וולקני לחקר החקלאות ל"מינהל המחקר החקלאי", אגפי מכון וולקני הפכו למכונים וכך קם "המכון לחקר בעלי חיים".

באותן שנים, התרחבו שטחי הפעולה של המכון, נקלטו חוקרים חדשים רבים ונוסדו בו המחלקות הבאות:

  • לבקר לבשר (בנווה יער)
  • לתזונה ופיסיולוגיה של בקר
  • לעופות
  • לצאן
  • לתזונת בעלי חיים
  • לפריון ורביית בעלי חיים

בשנות ה- 70 הוקמו היחידה לגנטיקה והשבחת בעלי חיים והיחידה המטבולית. צורפו חוקרי התחנה לחקר המדגה למכון במסגרת מחלקה למדגה ולחקלאות מים.

בשנות ה- 80 הוקמה היחידה לגנטיקה מולקולארית. צורפה מכוורת המחקר של שה"מ, הממוקמת בצריפין, למכון לחקר בעלי חיים.

בשנות ה-90 אוחדו שתי היחידות לגנטיקה למחלקה לגנטיקה כמותית ומולקולארית.

בשנת 2004 חלו שינויים משמעותיים במבנה המכון. כל המחלקות ויחידות המחקר בוטלו, הוקמו שתי מחלקות חדשות "המחלקה למדעי העופות והמדגה" ו"המחלקה לחקר מעלי גירה וגנטיקה".

עם התפתחות הביולוגיה המולקולארית והביוטכנולוגיה חל שינוי רב בשטחי המחקר בהם עוסקים החוקרים במכון לחקר בעלי חיים וחלק גדול של הפעילות המחקרית מתבצע, החל משנות ה- 90, בנושאים מולקולאריים.

בשנת 2006 הועסקו במכון לחקר בעלי חיים כ- 60 עובדי תקן - חוקרים (24), מהנדסים טכנאים וכמו כן סטודנטים.

המתקנים בהם פעלו חוקרי המכון לבעלי חיים בתחנות המחקר האזוריות ובבית דגן

רפת פרות החלב, נוסדה בבן שמן, הועברה לרחובות, לחוות מרדכי (קוביבה), ובשנות החמישים הועברה לבית דגן. בבית דגן הוקמו הרפת המטבולית וסככה להזנה אינדיבידואלית, מתקנים שניתן לבחון בהם התנהגות פרטנית של פרות לגבי צריכת מזון, מקדמי עיכול ומאזנים שונים. בבית דגן בוצעו עשרות מחקרים בתחומי ההזנה, הרבייה וגידול העגלות.

ב- 1958 החל המחקר בעופות, בלול שהוקם בבית דגן. בחלק מן הסככות גודלו העופות על רפד או טפחות ובחלקן בכלובים. במשך הזמן הומרו הסככות ששמשו בתי אמון ופיטום למבנים מבוקרי אקלים.

 ב- 1974 הוקם בבית דגן מתקן, מבוקר אקלים, למחקר בתרנגולי הודו - ההודיה. כמו כן הוקמו מרכז לחקר השפעת הסביבה על בעלי הכנף ומכון תערובת משוכלל אשר הכין תערובות ניסיוניות שנדרשו לביצוע המחקרים בלול ובהודיה.

ב- 1995 הועבר מעכו לבית דגן המשק הניסיוני לגידול אווזים של המועצה לענף הלול, אך כעבור מספר שנים נסגר והפעילות בתחום זה הופסקה.

ב- 1996 הוחל בתכנון מתקן בקרה שהפך למתקן פעיל ב-1999, בו ארבעה חדרי גידול מבוקרים לטמפרטורת סביבה, לחות יחסית, אוורור ותאורה. מתקן זה מאפשר לדמות את כל מגוון תנאי הסביבה בארץ וגרם לקידום משמעותי במחקרים הקשורים להשפעת תנאי סביבה על ביצועי עופות ועל תגובותיהם הפיסיולוגיות. במתקנים של הלול נערכו ע"י חוקרי המחלקה לעופות עשרות מחקרים בתחומי ההזנה, הפיזיולוגיה, הטיפוח והממשק.

נושאי המחקר שנערכו בחוות האזוריות ובבית דגן

נווה יער - ב- 1951 הוחל בנווה יער במחקרים לגידול בקר לבשר. לאחר קום המדינה היה מחסור חריף בבשר בקר ופרות הבשר היו מן הגזע הערבי המקומי שהיו קטנות ודלות בשר. המחקרים הראשונים כללו הכלאת הגזע המקומי בבקר הרפורד שיובא ובמשך השנים הובא לארץ בקר מגזעים שונים אשר שיבחו את ייצור הבשר. הוחל גם במחקר על פיטום העגלים מעדר החלב אשר עד קום המדינה נשחטו בגיל 8 ימים. במשך השנים בוצעו בנווה יער מחקרים על מגוון נושאים כגון פיתוח מנות מזון לפרות ולעגלים, שימוש במרעה להזנת בקר, החדרת מזונות זולים, קש וזבל עופות וחנקן בלתי חלבוני, למנות המזון, פיתוח שיטות לשיפור הרכב השומנים בבשר העגלים ושיטות לקביעת מאזן אנרגיה ע"י מדידת קצב פעילות הלב.

עכו- דיר הצאן לחלב החל דרכו בתחנת הניסיונות בעכו, שנוסדה ע"י ממשלת המנדט ב- 1927. עם קום המדינה הועברו ענפים רבים, כולל דיר הצאן, מעכו לולדהיים, לימים אלוני אבא. ב- 1950 הוחזר העדר לעכו וב- 1956 הועבר לתחנת הניסיונות בנווה יער. בדיר זה בוצעו, בין היתר, ההכלאות בין הגזע המקומי "אווסי" לבין הגזע המיובא "אוסטפריזי" ונוצר הגזע החדש "אסף", אשר החליף את כבשת האווסי במשקים המגדלים צאן לחלב במשק החקלאי היהודי. בשנת 1982 נסגר דיר הצאן לחלב בנווה יער ורחלות ה"אסף" הועברו לבית דגן.

גילת- דיר צאן לבשר החל לפעול בתחנת הניסיונות בגילת בסוף שנות החמישים. בראשית שנות השישים גם נוסדה חוות מיגדה, כ- 15 ק"מ מערבית לתחנת גילת. חוות מיגדה נוסדה כדי לבחון חלופות של גידול בעלי חיים, על מרעה, בשטחי גידול דגניים, בשנים שחונות. חוות מיגדה הייתה שייכת מינהלית לתחנת גילת אך את הניסויים ביצעו חוקרים מן המכון לגידולי שדה בשיתוף עם חוקרים מן המכון לחקר בעלי חיים. בראשית שנות השישים הובא לגילת משלוח גדול של צאן מאוסטרליה אשר כלל כבשים ואילים מן הגזעים קורידייל ובורדר-לסטר. מאוחר יותר הגיעו כבשים מן הגזעים פיני, רומנוב ובורולה אשר הצטיינו בוולדנות גבוהה ושמשו בסיס להעלאת הוולדנות בצאן הישראלי. בצאן נעשו הכלאות שונות ובוצעו ניסויים שונים שכללו גידול טלאים לבשר, גידול צמר וניסויים בנושאי פריון ורבייה. בראשית שנות ה- 90 נסגר דיר הצאן בגילת והצאן הועברו לחוות מיגדה.

משרדיהם ומעבדותיהם של החוקרים אשר ביצעו מחקרים בדירי הצאן בנווה יער ובגילת היו ברחובות ובבית דגן.

תחנת המדגה דור- לאחר קום המדינה הוקמה בדור "התחנה לחקר המדגה" אשר פעלה במסגרת האגף לדיג במשרד החקלאות. בשנת 1972 הועברה התחנה, על עובדיה, לרשות מינהל המחקר החקלאי. היא נקראה "התחנה למדגה ולחקלאות מים" ונכללה במסגרת המכון לחקר בעלי חיים. בראשית שנות ה- 80 הוקם במרכז וולקני בבית דגן מתקן למחקר במדגה ורוב חוקרי המדגה של מנהל המחקר פועלים במסגרתו. בשנת 1994 הועברה, בגלל קשיים תקציביים, תחנת דור בחזרה לרשות אגף הדיג במשרד החקלאות אך חוקרי המדגה בבית דגן ממשיכים לערוך בה ניסויים.

 בבית דגן - ביוזמת המחלקה לפריון ורביה הובא צאן גם לבית דגן, ב- 1961 אילים וב- 1965 גם רחלות. היו אלה בעיקר גזעי אווסי ומרינו אך בהמשך נכנסו גם מכלואים של הגזע הפיני וגזע הרומנוב מרובי הוולדות.

ב- 1986 החלה בבית דגן, ע"י המחלקה לצאן, תכנית טיפוח אינטנסיבית לוולדנות גבוהה ע"י הכלאות בין גזע הבורולה לגזע האסף ונוצר גזע כבשים חדש "אפק אסף" המצטיין בוולדנות גבוהה.

במכון לחקר בעלי חיים התבצעו במהלך השנים ניסויים בקנה מידה גדול. הרצון ליישם בשדה ממצאים שהושגו או לבחון רעיונות חדשים של מחקר ופיתוח, חייבו לעיתים שיתוף פעולה עם מדריכי שה"מ, ניסויים במשקים, בקיבוצים ובמושבים. הניסויים שהתבצעו בשיתוף פעולה עם חברי המשקים השיגו תוצאות חשובות שבדרך כלל ניתן היה ליישמם מיידית. שיתוף הפעולה עם המשקים הגדיל במידה ניכרת את הפוטנציאל המחקרי של חוקרי המכון במיוחד בענפי מעלי הגרה.

סייעו בהכנת החומר: ד"ר דוד אמיר, ד"ר רוג'ר בנימין, ד"ר אריה בר, ד"ר עידו ברטוב, ד"ר צבי הולצר, פרופ' גידי חולתא, יהודה חפץ, ד"ר שלמה יהב, אשר לביא, פרופ' דוד לוי, ד"ר רמי לרר, ויהודית רום.

נובמבר 2006

מעודכן לתאריך: 27/12/10 07:49
המכון לגידולי שדה
המכון להגנת הצומח
*המכון לבעלי חיים
המכון למטעים
המכון לחקר איכות תוצרת חקלאית ומזון
המכון להנדסה חקלאית
תחנת המחקר נוה יער
תחנת המחקר גילת
'אילנות'
סמל מנהל המחקר החקלאי
מדעניות חלוצות במחקר החקלאי בארץ ישראל
ציוני דרך
יצחק אלעזרי וילקנסקי-וולקני, "חוזה המחקר החקלאי"
ההיסטוריה של המיכון החקלאי בישראל: 1965-1947
המכון למדעי הקרקע, המים והסביבה
חוות בן-שמן
מורשת מחקר צמחי נוי ופרחים בישראל
ותיקי המינהל ותרומתם
govi semel
כל הזכויות שמורות © 2013, מדינת ישראל תנאי שימוש I צור קשר I דרושים I שאלות נפוצות I מנהל האתר