שלום אורח | כניסה
מינהל המחקר החקלאי - מכון וולקני
מדינת ישראל / משרד החקלאות ופיתוח הכפר
English
עברית
פורומים ספריה אירועים לוח מודעות דלת פתוחה למחקר אנשים חוות מחקר אודות
שלח באימייל הדפס

 

תולדות המחקר החקלאי בארץ

ציוני דרך ליקט ד"ר מנשה הורוביץ

כדי לכוון ולהדריך את ההתיישבות היהודית בארץ-ישראל, החליטה הנהלת התנועה הציונית לייסד מערכת מחקר בארץ ישראל. ב-1921 הוקם בחוות בן שמן "מכון לחקלאות ולמדע הטבע - תחנת הניסיון החקלאית" לאחר כשנה משרדי התחנה והמעבדות עברו למשכנם בתל-אביב, בסמוך לגמנסיה הרצלייה. ניסויי השדה נערכו בבן שמן, גבת, דגניה, מרחבייה ועוד. ב-1932 עברה התחנה ל'הר החול' ברחובות ולאחר קום המדינה, עברה התחנה  מהסוכנות לחסות מדינת ישראל. בראשית שנות ה-50 החל המעבר לבית דגן, מקום משכנה כיום.

יצחק אלעזרי וילקנסקי שהגה את הרעיון להקים מוסד מחקר חקלאי שיתבסס על "חקירות חכמים בכלים מיוחדים" (מתוך ספרו 'בדרך', 1918) קיבל את תמיכתם של ארתור רופין ופרופ' אוטו וארבורג, הנשיא השלישי של התנועה הציונית. בשנות ייסוד התחנה פרופ' אוטו וארבורג היה המנהל של המכון לחקלאות ולמדע הטבע ויצחק אלעזרי וילקנסקי ניהל את תחום תחנת הניסיון החקלאי וב-1928 תחום מדע הטבע עבר לאוניברסיטה העברית בירושלים. מייסד התחנה (וגם ראש היחידה של כלכלת המשק) , יצחק אלעזרי וילקנסקי (לימים  וולקני ) הציג תכנית פעולה בשלושה מישורים: מחקר, הדרכה והוראה. עם הקמת התחנה החלו לעסוק במחקר ובהדרכה, משולבים באותו המוסד. בהוראת החקלאות התחילו ב-1942 (עם הקמת המכון ללימודי חקלאות שהיה לאחר עשר שנים לפקולטה לחקלאות).

יש לציין, שבמסגרת הממשל המנדטורי הבריטי (1919-1948) הייתה קיימת מחלקה חקלאית אשר הפעילה חוות נסיונות באתרים שונים בארץ-ישראל.
המדיניות המוצהרת של המנדט הייתה לספק את הצרכים של האוכלוסיות הערבית והיהודית, אך לא לתמוך בהתיישבות חקלאית יהודית. פעילות תחנת הנסיונות ברחובות, אשר הוקמה במיוחד למטרה זו, סבלה במשך כל שנות קיומה מחוסר תקציבים, ותוצאות מחקריה הושגו, במידה רבה, הודות "ללהט הציוני" של עובדיה.

בתקופת מלחמת העולם השניה (1939-1945) היה משבר עמוק בפרדסנות שתוצרתה מיועדת לייצוא, אבל בגידולים לשיווק מקומי (שדה וגן, מטעים, בעלי חיים וכו') היתה רווחה לחקלאים היהודים ופעילות רבה במחקר. הודות לידע ולנסיון שנרכשו יכלו לעמוד במשימות הקשות לאחר מלחמת העצמאות: הפעלת שדות ומטעים שנעזבו ע"י החקלאים הערבים (קרוב ל-2 מיליון דונם) ואספקת המזון הנדרש לאכלוסיה היהודית שגדלה פתאומית עם גלי העליה שהגיעו (מעל למיליון תוך שנים אחדות).

מבחינה אירגונית, המערכת המנדטורית קרסה עם עזיבת הפקידות הבריטית הגבוהה וחלק מהפקידים הערבים. משרד החקלאות החל לפעול מיד עם הקמת המדינה ב-1948, אבל היה קשה לאסוף תחת גג אחד יחידות ומוסדות שהוקמו ופעלו שנים רבות במקביל למערכת המנדטורית.

בתחילת שנות ה-50 אחת המשימות החשובות של הנהלת התחנה לחקר החקלאות הייתה לעצב את מסגרת פעילות המחקר החקלאי. ב-1951 חתמו המדינה והסוכנות היהודות על הסכם לפיו תחולק הבעלות על הרכוש והצוות של התחנה ברחובות בין האוניברסיטה העברית (הפקולטה לחקלאות) והמוסד הממשלתי שיעסוק במחקר.
עובדי התחנה ברחובות שהיו עד כה עובדי הסוכנות והצטרפו למוסד הממשלתי נהיו מ-1951 לעובדי מדינה.

המנהלים הראשונים של התחנה לחקר החקלאות , ד"ר יעקב פלג, ואחרי 1958 פרופ' יצחק ארנון, עסקו הרבה באירגון התחנה.
הפרדה פיזית מרחובות התאפשרה עם קבלת שטחים באזור בית דגן. ההעברה המעשית לבית דגן החלה בסביבות 1955 ונמשכה שנים רבות - עד היום ממוקמת יחידה אחת של מינהל המחקר ברחובות.

פתרון ממלכתי להתלבטיות ולויכוחים הארגוניים נמצא רק בתחילת שנות ה-70 עם הפעלת דו"ח ועדת קצ'לסקי. הוועדה, בראשות פרופ' אפרים קצ'לסקי, מונתה ב- 1966 ע"י ראש הממשלה דאז, לוי אשכול, כדי לארגן את המערכות הממשלתיות למחקר ופיתוח. המחקר החקלאי זכה להתיחסות מיוחדת בדו"ח בגלל היקפו.
בין המלצות הועדה: הקמת מינהל למחקר חקלאי ליד משרד החקלאות, הגדרה ברורה של תפקידי מכון המחקר ושל הקשר בינו לבין המשרד, מינוי מדען ראשי למשרד, קביעת דרכי קבלה של עובדי מחקר ושל דירוגם בדירוג חוקרים, עידוד לפעילות אקדמית ברמה גבוהה, הכרה בצורך בתקופות שבתון והפעלת קרן השתלמות. מימוש המלצות הועדה אמנם התארך אבל העקרונות מהוות מסגרת פעילות המוסד עד היום.

שינויים בשם המוסד במרוצת השנים משקפים את התמורות במבנה התחנה ובמצב בארץ

1921 -1922 

הקמת התחנה  בחוות בן שמן

1922 - 1927 
ההנהלה הציונית בארץ-ישראל  
 
המכון לחקלאות ולמדעי-הטבע - תחנת הנסיון החקלאית, תל-אביב 

 1928- 1935 
ההנהלה הציונית בארץ-ישראל, ואח"כ הסוכנות היהודית לארץ-ישראל 
תחנת הנסיון החקלאית תל-אביב, ואחרי 1931, רחובות, ארץ-ישראל

 1936- 1949 
הסוכנות היהודית לארץ-ישראל
התחנה לחקר החקלאות, רחובות, ארץ-ישראל

 בשנת 1951 נחתם הסכם הפרדה בין התחנה לחקר החקלאות ברחובות ובין הפקולטה לחקלאות ברחובות.

 1952- 1959 
משרד החקלאות 
התחנה לחקר החקלאות, רחובות

 1960- 1965 
 משרד החקלאות - האוניברסיטה העברית 
 המכון הלאומי והאוניברסיטאי לחקלאות 
 התחנה לחקר החקלאות, או מכון וולקני לחקר החקלאות

1965- 1972 
משרד החקלאות 
מכון וולקני לחקר החקלאות

אחרי 1972 
משרד החקלאות ופיתוח הכפר
מינהל המחקר החקלאי - מרכז וולקני (בית-דגן) , מרכז מחקר צפון (נוה-יער), מרכז מחקר דרום (גילת)

רשימת ראשי התחנה לחקר החקלאות ובהמשך - מינהל המחקר החקלאי 

פרופ' יצחק אלעזרי- וולקני (וילקנסקי) (1922 - 1951)
פרופ' שלמה רביקוביץ (1951- 1954)
ד"ר יעקב פלג (פרלברגר) ( 1954- 1958)
פרופ' יצחק ארנון ( 1958- 1968)
פרופ' יואש ועדיה (1968- 1979)
פרופ' רם מואב (1979 - 1980)
פרופ' גד לובנשטיין (1981- 1986)
פרופ' יוסף שלהבת (1986 - 1988)
מאיר בן מאיר (1988- 1991)
פרופ' עזרא סדן (1992- 1995)
פרופ' נחום סנפיר (1995- 1999)
ד"ר אלי פוטיבסקי (1999 - 2007)
פרופ' יצחק שפיגל (2007- 2010 )
פרופ' יורם קפולניק (2011-

 ארגון יחידות המחקר

מעודכן לתאריך: 23/01/12 14:19
אנשים אתר
   הנהלה ומנהלה
   מכונים
מדעי הצמח
חקר בעלי חיים
הגנת הצומח
מדעי הקרקע, המים והסביבה
חקר אחסון ואיכות תוצרת חקלאית ומזון
הנדסה חקלאית
   מרכזי מחקר אזוריים
גילת
נוה-יער
   שרותים פנימיים
כל הזכויות שמורות © 2008, מדינת ישראל
תנאי שימוש I מפת האתר I צור קשר I דרושים I שאלות נפוצות I מנהל האתר