תולדות חיים
משה קלדרון נולד בשנת 1923 בוורנה בבולגריה. התחנך בבית ספר עממי בעיר וורנה והמשיך את לימודיו בגימנסייה בעיר בורגס. ב-1941, בשנת עליית הנאצים לבולגריה, היה מגוייס ארבע שנים במחנות העבודה ליהודים ושוחרר עם כניסת הצבא האדום לבולגריה. לאחר מספר חודשים בשנת 1943, בהיותו פעיל בתנועת הנוער ה'חלוץ', קיבל אשרה (סרטיפיקט) ועלה ארצה.
בשנת 1945 החל לימודיו באוניברסיטה העברית בירושלים, במכון ללימודי החקלאות, ונשלח לנהלל לשנת הכשרה חקלאית. עבד במשק החקלאי של יהודאי וגם למד עברית.
עם פרוץ מלחמת השחרור גוייס כחבר 'הגנה' ויצא לגוש עציון יחד עם מחלקת סטודנטים.
באפריל 1948 נשלח להר הצופים בירושלים ומשם ירד עם פרוז המקום. לאחר מכן שרת בצה"ל בחיל רגלים בסביבות ירושלים. ב-1949 שוחרר מצה"ל והמשיך את לימודי החקלאות ברחובות. תואר מוסמך סיים ב-1950 בהדרכת פרופ' רייכרט. ב-1950 התקבל לעבוד כאנטומולוג במחסני התבואה במשרד החקלאות במחלקה להגנת הצומח ביפו. ב-1959 סיים תואר דוקטור בנושא: משפחת הזרעיות.
הישגים מדעיים
ד"ר משה קלדרון היה מוכר כחוקר המוביל בתחום הדברת חרקי מחסן על ידי שימוש בחמרי הדברה ידידותיים לסביבה. משה הקדיש את רוב הפעילות המחקרית שלו במציאת דרכי מניעה לפחת בגרעינים מאוחסנים שלרוב הגיעו ארצה ביבוא ואוחסנו בשקיות. בשיתוף פעולה עם משרד התעשייה והמסחר היה האחראי לטיפול ביבוא גרעינים. משה ייסד יחידת פיקוח מלאי חירום כחלק אינטגראלי של המחלקה לאיסום גרעינים. ב-1963 זכה, ביחד עם הצוות, בפרס היוקרתי להישגים בתעשייה "פרס קפלן", על הישגיו בפיתוח מערך פיקוח למניעת פחת לאחר הקטיף.
כמו כן, היה אחראי לפעולות המלחמה בארבה שנחת על מדינת ישראל בשנות ה-50.
תרומה ופעילות ציבורית במינהל המחקר החקלאי ומחוצה לו:
בשנים 1977-1980 היה מנהל המכון לטכנולוגיה של מזון.
בשנים 1983-1987 היה מנהל המחלקה לאיסום גרעינים.
בין פעילויותיו המקצועיות, ד"ר קלדרון לימד בקורס לאיסום תבואה וגרעינים באוניברסיטה העברית; ביחד עם עמיתים ב-USDA יזם והוביל הקמת סדרת הכנסים הבינלאומיים על חרקי מחסן; הדריך בארצות המתפתחות באפריקה ודרום אמריקה; ופיתח והוציא לפועל תוכניות הדרכה בנושאי מניעת פחתים לאחר הקטיף ואבטחת מזון.
הפרישה לגמלאות
בשנת 1988 פרש לגמלאות. עד 1993 הועסק ע"י מינהל המחקר החקלאי במשרה חלקית בתחום מומחיותו: איסום תבואה וגרעינים.