תולדות חיים
רמי לרר יליד תל-אביב, 1940. סיים תואר "בוגר" ו"מוסמך" מטעם הפקולטה לחקלאות, רחובות, ותואר דוקטור מטעם האוניברסיטה העברית, ירושלים. בשנת 1964 החל לעבוד באגף לחקר בעלי חיים, מכון וולקני, רחובות. שם עשה את עבודות הגמר והדוקטורט בהנחיית דר' חיים שינדלר ז"ל.
הישגים מדעיים
שני תחומי עבודתו העיקריים של רמי היו:
1. ייעול והגברת הייצור המקומי של בשר בקר איכותי בישראל:
פותחו שלושה ממשקים אינטנסיביים המאפשרים לספק, בייצור מקומי, את מלוא תצרוכת הבשר בארץ, במקום כ-50% בלבד מהתצרוכת עתה.
מימשקים אלה הם:
א. הגדלת עדרי הבקר לבשר במרעה, ע"י ציפוף מספר הפרות ליחידת שטח מירעה בתקופת המרעה "הירוק" ואביסת מנות מזון כוליות בעונות הקמל. מנות אלה מורכבות בעיקר מחומרי מיחזור, וממספוא ייעודי לפרות בשר המושקה במים מליחים ומים מושבים.
ב. ייצור בשר בעדרי פרות מיניקות המוחזקות במכלאות, ללא כל מירעה, ונאבסות כל השנה במנות כנ"ל.
ג. שימוש בבקר דו-תכליתי, במקום בקר חלב, כדי להגדיל את ייצור הבשר בעדרי הבקר לחלב המוגבלים במכסת ייצור חלב. סה"כ ייצור הבשר מהעדר גדל, ללא חריגה ממכסת החלב, משתי סיבות: האחת- פרה דו-תכליתית מייצרת כ-20% פחות חלב מפרת חלב ולכן יש להגדיל את מספר הפרות בעדר כדי לייצר את מלוא מכסת החלב של העדר, השנייה- פרה דו-תכליתית מייצרת כ-30% יותר בשר לפרה+וולד, בהשוואה לפרת חלב.
פותח ויושם מימשק אינטנסיבי לעדרי בקר לבשר שהגדיל את יבול השגר הגמול לפרה בעדר בכ-70% והכפיל ויותר את הרווח הנקי משטח מירעה טיבעי נתון.
פותח מימשק רבייה אינטנסיבי לעגלות תחלופה בעדרי הבקר לבשר, המביא לכ-60% עגלות הרות מהזרעה, תוך 4 שבועות מתחילת תקופת הרבייה.
ייחודה של העבודה בתחום זה היה מו"פ ויישום רב שנתי בתנאי משק, ע"י צוות בינתחומי ובינמוסדי. העבודה בוצעה אגב שיתוף פעולה הדוק עם דר' יעקב (ג'רי) קלי יעקב קרייצר ועמיתים נוספים משה"מ, דר' חוה קאן ז"ל משה קאים וחיים גסיטוע ממרכז וולקני, וחקלאים בישובים רבים בארץ. היו גם עמיתים שותפים מבוואריה-גרמניה ומאוסטריה.
2. ההתנגדות החשמלית (ה"ח Bio-Impedance) של רקמות אברי הרבייה הנקביים:
בעבודה זו נלמדה הה"ח בבקר וצאן בהתייחס לתפקודי רבייה, ביצועי רבייה, והתנהגות מינית. הה"ח של רקמת שפתי הבושת בפרות, נלמדה בתקופות הייחום, ההיריון, ההמלטה, ושיקום אברי הרבייה אחר ההמלטה. נמצא שרמת הה"ח היא ביחס כמותי הפוך לתכולת הנוזלים וריכוז המומסים ברקמת שיפתי הבושת, ולריכוז האסטרוגן בפלסמה. נמצא גם קשר כמותי הפוך בין רמת הה"ח בחלל הנרתיק של עגלות בעת הייחום לבין שיעורי ההיריון של עגלות אלה אחר השתלת עוברים. כ"כ נמצא קשר כמותי בין השתנות הה"ח בחלל הנרתיק לבין התשוקה המינית בעיזים כרותות שחלה שטופלו באסטרוגן. כחלק מהעבודה פותח מיכשור טלמטרי וידני לניטור הה"ח בפרות רחלות ועיזים. המיכשור משמש לאיבחון אירועים רבייתיים - למשל קביעת מועדי הייחום הביוץ וההזרעה, ולאיבחון אירועים פתולוגיים. ממצאי המו"פ בתחום זה יושמו גם ברפואה הומאנית, למשל – ברפואת פגים, באבחון אירועים גינקולוגיים, ובאבחון תפקודי כליות בהתייחס לממשק המים והאלקטרוליטים. תחום עבודה זה בוצע בשיתוף פעולה הדוק עם פרופ' אליעזר אייזינבוד, ועמיתים נוספים ממרכז וולקני, ומהמכון הווטרינרי. עמיתים שותפים נוספים היו מארה"ב ומניו-זילנד.
ארבעה נושאי עבודה נוספים שרמי לרר עסק בהם היו:
א. התנועתיות וזרימת הדם ברחם הרחלה, במשך מחזור הייחום, ובהשפעת הזרעה מלאכותית בהשוואה לרביעה טבעית.
ב. המטבוליזם של תאי זרע של תרנגול בהשפעת תנאים בצינור ההטלה של התרנגולת.
ג. תיפקודי רבייה של פרות חלב עתירות תנובה במישטר של תכיפות חליבה גבוהה.
ד. יצירת תאומים באמצעות השתלת עוברים בפרות.
תרומה ופעילות ציבורית במינהל המחקר החקלאי ומחוצה לו:
ניהול המחלקה לרבייה והזנת מעלי גירה בשנים 1990- 1995.
חברות בוועדות שיפוט מקצועי ובצוותי היגוי של תוכניות מחקר פיתוח ויישום בייצור בעלי חיים, בריאות בעלי חיים, וחקלאות חרבה.
ועדות השיפוט וצוותי ההיגוי היו מטעם מינהל המחקר החקלאי, המדען הראשי של משרד החקלאות, הנהלת ענף הבקר של משרד החקלאות, שה"ם, וארגון מגדלי בקר לבשר (אמב"ל).
חברות במועצה המדעית הבינלאומית המייעצת של הקונגרס הבינלאומי לרביית בעלי-חיים.
השתתפות בהנחיית עבודות גמר ודוקטור בפקולטות לחקלאות ורפואה.
הרצאות כמרצה אורח בקורסים לתלמידי "בוגר", "מוסמך", ודוקטור, ובקורסים בינלאומיים, בפקולטה לחקלאות ובמדרשת "רופין". הרצאות מוזמנות בכינוסים מקצועיים בארץ ובחו"ל.
טיפוח קשרים עם תלמידי תיכון דרך ייזום תכנון וריכוז שני מחנות הקיץ הראשונים של מרכז וולקני לנוער שוחר מדעי החקלאות והנחיית עבודות גמר של תלמידי תיכון.
הפרישה לגמלאות
רמי פרש לגמלאות בשנת 2005, אך ממשיך את שיתוף הפעולה עם עמיתיו פרופ' אליעזר אייזינבוד, משה קאים וחיים גסיטוע.