תולדות חיים
מינה נדל נולדה ב-1907 בלבוב שבפולניה.
הייתה פעילה בתנועת הנוער הציונית "השומר הצעיר" בפולניה, ולצורך הגשמת רעיונותיה, החליטה עם בעלה לעתיד, יעקב שיפמן, ללמוד חקלאות ולעלות לארץ-ישראל.
היא למדה בפקולטה לחקלאות ליד האוניברסיטה של ננסי (צרפת) וקיבלה תואר אגרונום ב-1930. המשיכה את לימודיה באוניברסיטה של פריס והשלימה שם את עבודת הדוקטור (ב-1938) על התאיידות המים מהצמח.
עם עלייתה ארצה, ב-1933, התקבלה לעבודה בתחנה לחקר החקלאות ברחובות במחלקה לפיסיולוגיה של הצמח.
הישגים מדעיים
מינה עסקה בחקר המחלות של הדרים ופירות סובטרופיים בעת האיחסון. לאחר קום המדינה חקרה נושאים הקשורים לפתולוגיה של הצמחים בעת האיחסון. תרומתה החשובה הייתה בשילוב התחומים של פיסיולוגיה ופתולוגיה של הפרי הקטוף, במטרה לשמור את טריות התוצרת החקלאית ליצוא. עסקה במיוחד בפרי הדר ואבוקדו, ועבודתה זכתה בהערכה והכרה בארץ ובחו"ל.
תרומה ופעילות ציבורית במינהל המחקר החקלאי ומחוצה לו:
עם הקמת המח' לאחסון פירות וירקות נתמנתה כחוקרת מרכזת, ואח"כ כמנהלת המחלקה לאיחסון.
מינה נדל-שיפמן הייתה מרצה מבוקשת. עוד בשנות ה-30 וה-40 עסקה בהוראה בבוטניקה. בשנות ה-50 כיהנה כמרצה באוניברסיטת תל-אביב ובאוניברסיטה העברית, וב-1968 נתמנתה לפרופסור בפתולוגיה של הצמחים בפקולטה לחקלאות.
היא הצטיינה בניהול תכניות מחקר ובהכוונת קבוצות חוקרים. במשך הקריירה שלה היא שימשה בתפקידים אדמיניסטרטיביים ופרופסיונאליים רבים, ומילאה אותם, על-פי הערכת עמיתיה "בחן ובחכמה".
פרופ' מינה נדל-שיפמן זכתה בפרס הקרן לקידום המחקר והפיתוח של חומרי הדברה (1981) ובפרס ע"ש מנדס זקס לקידום ענף ההדרים (1983).
הפרישה לגמלאות
מינה נדל-שיפמן פרשה לגמלאות בשנת 1972 ומההוראה בפקולטה ב-1976, גם לאחר הפרישה הוסיפה לחקור ולהדריך. בעלה, יעקב שיפמן, היה חוקר בכיר במכון לגידולי שדה, במינהל המחקר החקלאי.
מינה נפטרה בשנת 1988.
על מינה נכתב במאמר על מדעניות חלוצות במחקר החקלאי, באתר מורשת מינהל המחקר החקלאי http://www.agri.gov.il/he/pages/555.aspx