En I עב
חיפוש
אנשים | אתר
שלום אורח | כניסה
משרד החקלאות ופיתוח הכפר I מדינת ישראל       
research_title.gif research_logo.gif
הנהלה ספריה תלמידי מחקר יחידה עסקית דוברות מכוני מחקר אודות
שלח באימייל הדפס

תולדות חיים

נעמי נולדה בשנת 1920 במוסקבה שברוסיה.
לימודיה התיכוניים סיימה בגימנסיה 'לדוגמא'. כנערה הייתה פעילה בתנועת נוער ציונית. את לימודי האגרונומיה סיימה ב- 1939 בצרפת.
מלחמת העולם השנייה תפסה אותה אצל הוריה בוורשה. נעמי חוותה זוועות המלחמה ופרידה מאביה. ב- 1940 בדרך לא דרך הצליחה לקבל אשרה, לצאת עם אמה דרך איטליה ולהגיע לארץ ישראל. מקום מגוריה הראשון, למשך חצי שנה היה בקיבוץ גן שמואל, שם הגשימה חזונה ועסקה באופן מעשי בחקלאות. בשנת 1940 התקבלה לעבודה בתחנת הניסיונות החקלאית ברחובות, במחלקה לזרעים בניהולו של פרופ' מנקו פלאוט.

הישגים מדעיים

לפני קום המדינה, בהיעדר שטחי קירור מתאימים, היה האחסון של תפוחי- אדמה כרוך בהפסדים גדולים בגלל מחלות שונות שפגעו בפקעות. ד"ר ליטואר, אליו הצטרפה נעמי גורודסקי-טמקין בשנת 1942, חקר את מחוללי מחלת הפקעות באחסון ואמצעי הטיפול כנגדם. ביחד, הם בחנו את אפשרויות הוויסות של תרדמת הפקעות בעת האחסון לצרכי זריעה או אספקה. יישום תוצאות מחקריהם אפשרו את יכולת אספקת תפוחי - האדמה לאוכלוסיה בשנות מלחמת העולם השנייה, כאשר נפסק יבוא תפא"ד מחו"ל. סידרה של מאמרים בנושאים אלה פורסמו בין השנים 1945-1955. נעמי הייתה בצוות עם פרופ' ליטאור שפיתח את הרעיון לנצל את קודקודי הצמיחה של תפוחי-האדמה שהותירו החיילים הבריטים ולהפוך אותם לחומר ריבוי וכך נעשה. פעילות זו ואחרות סללו את דרכה ל'מעבדה לחקר רקבונות', שממנה התפתחה בהמשך המחלקה 'לחקר תוצרת חקלאית לאחר הקטיף' במרכז וולקני.

משנות ה-50 ובהמשך עבדה עם גידולים ליצוא כגון מלונים ואבוקדו. נעמי בחנה את השפעת תנאי הגידול בשדה, הטיפולים שלאחר קטיף כמו חיטוי ודינוג ויזמה לראשונה את הנהגת לווי משלוחי הניסיון עד לשווקים באירופה. כמו כן פעלה להכנסת שיטות משופרות לחיטוי, הבחלה ואחסנה של בננות.
בשנות ה-80 נעמי וצוותה מצאו שיטה לחיטוי עלי גביע של חצילים, ללא חיטוי כל הפרי, שיטה שהצילה את יצוא החציל. יחד עם עמיתים בכור הגרעיני בנחל שורק חקרה ביסודיות את ההשפעה של הקרינה על מניעת נביטה של בצל ופקעות תפוחי אדמה באחסון.
לנעמי ניתן השם "מלכת אחסון הירקות" ולא בכדי. כבעלת ידע רחב בתחומים שונים, תרמה במחקריה ליצירת תשתית לאחסונם של כמעט רוב גידולי הירקות בארץ. עד אמצע שנות ה- 50 התמקד מחקרה בצורך בהספקה שוטפת של תוצרת חקלאית לאוכלוסייה המקומית ההולכת וגדלה, ומאז הקמת בתי הקירור עסק מחקרה בייצוא של תוצרת חקלאית לארצות שמעבר לים ובעיקר לאירופה. נעמי ידעה לשלב עבודת מעבדה עם עבודות בשטח.

תרומה ופעילות ציבורית במינהל המחקר החקלאי ומחוצה לו:

לנעמי היו קשרים מצוינים עם החקלאים, עם בתי האריזה לפירות וירקות, מועצות הייצור ואגרקסקו מהם אף זכתה לקבל תעודת הוקרה על פועלה.
בנוסף לפעילותה המקצועית נעמי גורודסקי הייתה חברה בועד מהנדסי מינהל המחקר ולא שכחה אף לרגע את היותה "עולה חדשה" בדאגתה לזולת ולעולים החדשים.

הפרישה לגמלאות

נעמי פרשה לגמלאות בשנת 1985, ועד שנת 1988 הועסקה בחלקיות משרה בתחום מומחיותה בטיפול בחצילים לאחר הקטיף וגם הייתה פעילה בועד הגמלאים. 
 
נעמי אישה חכמה ומיוחדת שהקדישה את חייה למען העבודה, החקלאות והציונות.

נפטרה בשיבה טובה במאי 2010

 

ערכה עמליה ברזילי,  2008

מעודכן לתאריך: 17/05/10 07:52
המכון לגידולי שדה
המכון להגנת הצומח
המכון לבעלי חיים
המכון למטעים
המכון לחקר איכות תוצרת חקלאית ומזון
המכון להנדסה חקלאית
תחנת המחקר נוה יער
תחנת המחקר גילת
'אילנות'
סמל מנהל המחקר החקלאי
מדעניות חלוצות במחקר החקלאי בארץ ישראל
ציוני דרך
יצחק אלעזרי וילקנסקי-וולקני, "חוזה המחקר החקלאי"
ההיסטוריה של המיכון החקלאי בישראל: 1965-1947
המכון למדעי הקרקע, המים והסביבה
חוות בן-שמן
מורשת מחקר צמחי נוי ופרחים בישראל
ותיקי המינהל ותרומתם
govi semel
כל הזכויות שמורות © 2013, מדינת ישראל תנאי שימוש I צור קשר I דרושים I שאלות נפוצות I מנהל האתר