תולדות חיים
אביגדור נולד בהונגריה בשנת 1925, ועלה לארץ בגיל 16, בתקופת מלחמת העולם השניה. בארץ למד ועבד בקבוצים אשדות יעקב ואיל, ופעל בשורות הפלמ"ח.
את לימודיו האקדמיים החל ב- 1949 בפקולטה לחקלאות ברחובות. בשנת 1956 קיבל תואר מוסמך למדעי החקלאות, ב-1963 קיבל תואר דוקטור מטעם האוניברסיטה העברית, בנושא: "שיטות אבחנה של מחסור ברזל ומנגן בעלי הדר". בשנת 1954 החל לעבוד במחלקה להדרים, בתחנה לחקר החקלאות (לימים, מינהל המחקר החקלאי).
הישגים מדעיים
התמחותו העיקרית של דר' בר-עקיבא היתה בהזנת עצי הדר, ובמטבוליזם של מיקרו- ומקרו- אלמנטים. בעבודתו חקר אופן פעילותם של כמה יסודות והשפעתם הביוכימית על תהליכים בעצי הדר, עלוותם ופירותיהם. הוא חקר את תפקיד היסודות השונים בפעילות אנזימטית; בדרך זו הוגדרו מצבי חסר או עודף בכמה מהם, והוגדרה התגובה לטיפולי ריסוס העלוה בהם.
בנוסף לכך, פיתח שיטה לקביעת רמת החנקן ופעילותו בעלים, המבוססת על כמות הניטרט במיצוי מימי. כתוצאה מכך, פיתח את השימוש בתמיסות אשלגן חנקתי לריסוס עלוה, ואח"כ, שימוש בתמיסת ג'יברלין עם זרחת-אוריאה להפחתת תופעת קליפה גסה בתפוזי ולנסיה.
לאביגדור יצא שם בארץ ובעולם המדעי, בגישה מעמיקה לגבי המחקר המטבולי של היסודות ברקמות העץ והפרי. על הישגיו בשיפור הזנת עצי הדר בארץ, זכה בר-עקיבא להוקרה מיוחדת מצד המועצה לגידול ושווק פרי הדר.
תרומה ופעילות ציבורית במינהל המחקר החקלאי ומחוצה לו:
התמנה לניהול מחלקה להדרים בשנת 1969 , וב-1974 מונה כפרופסור לבוסתנאות בפקולטה לחקלאות, ובין היתר נתן קורס על הזנה מינרלית במטעים.
היתה לו פעילות מגוונת בחו"ל, שהחלה בתקופות שבתון באנגליה (1957-1958, 1971-1972), בארה"ב (1976-1977) ובאוסטרליה (1982).
ב-1963 פעל באירן כמומחה להזנת הדרים מטעם ארגון המזון הבינלאומי (FAO), וב-1968 נשלח לקובה מטעם שיתוף בינלאומי של משרד החוץ.
אביגדור היה חבר פעיל בוועדות לציוד מעבדתי, להמצאות ולפרסומים, בוועדה הפרופסיונלית ובוועדה האקדמית. כ"כ היה חבר בהנהלת ענף ההדרים במשרד החקלאות ופעל בהכוונת ההוראות למדריכי שה"מ בתחום ההדרים.
פרופ' אביגדור בר-עקיבא נפטר בטרם עת ב-1986, לאחר מחלה קשה.