תולדות חיים
שלמה נולד ב-1924 ברומניה. שם משפחתו המקורי היה גולדנברג והוא עיברת אותו לגלעד. למד עד לתיכון וב-1941 עלה ארצה במסגרת עליית הנוער. שהה כשנתיים בקיבוץ בית זרע ואח"כ עבר לקיבוץ אילון בתור גרעין הכשרה, ועבד שם במטעים. עזב את הקיבוץ ב-1945.
ב-1948 גוייס לצה"ל ואחרי שרותו הצטרף לצבא קבע, במסגרת חוליית הצמחיה של חיל הנדסה, שעסקה ביעור איסטרטגי. במסגרת זו התמחה בשתלנות של צמחי נוי ואיקליפטוס לצורכי בטחון, ובהמשך רכז הנטיעות הבטחוניות במקומות שונים בארץ. בשנת 1956 הועבר אירגון המשתלות לידי החברה "מטעי האומה" ושוחרר מהצבא. זכה לעיטור לוחמי המדינה במאבק לתקומת ישראל. ב-1959 מונה למזכיר החברה וריכז את הפעולות על המשתלות והנטיעות של הצפצפות. ב-1971 הופסקה פעולת "מטעי האומה" מטעם משרד החקלאות.
הישגים מדעיים
בשנת 1972 התקבל בתחנה לחקר החקלאות למשרה של רכז גידולים מוגנים במכון לגידולי שדה. מתחילת שנת 1980 הוטל עליו, במחלקה לפרחים ולצמחי נוי, ריכוז גידולי פרחים מוגנים, ובעיקר ורדים. בין היתר עסק באינטרודוקציה של זני ורדים וב"בנק הורדים", ובהפעלה תקינה של חממות נסיונות של ורדים, עם גידול קונוונציונלי וגידול הידרופוני. כ"כ השתתף במחקרים בגידולי פרוטאות.
תרומה ופעילות ציבורית במינהל המחקר החקלאי ומחוצה לו:
ב-1988 זכה בהערכת משרד החקלאות לעובד מצטיין, עבור "תרומתו לפתוח שיטות מחקר חדשות ופתוח ענף הורדים". עמיתיו הוקירו אותו, "שנושם וחי את ענף הורדים בארץ".
הפרישה לגמלאות
פרש לגימלאות בדירוג טכנאי מחקר ב-1989, אך המשיך לעבוד בפרחים עוד 3 שנים, בחוזה מיוחד.