תולדות חיים
שמואל דסברג נולד בהארלם (Haarlem), הולנד, ב-1930.
היה שורד שואה ובמהלך המלחמה שהה עם משפחתו במחנה הריכוז ברגן בלזן.
ב-1948 סיים את לימודיו התיכוניים באמסטרדם.
בשנים 1949-1948 למד שלושה סמסטרים באוניברסיטה לחקלאות בוואכנינגן, הולנד.
עלה ארצה ב-1951 ועבר הכשרה חקלאית בקיבוץ.
הוא המשיך את לימודיו בפקולטה לחקלאות של האוניברסיטה העברית וב-1954 הגיש את עבודת המאסטר שלו בנושא: "השוואת זני אפונה לשימורים ואיכותם", בהנחיית פרופ' מנקו פלאוט וגב' זדנקה סמיש. לאחר מכן שירת בצבא כקצין מודיעין.
בשנת 1957 החל לעבוד בתחנה לחקר החקלאות (לימים, מכון וולקני) במכון לקרקע ומים, במחלקה להשקיה ולטכנולוגיה של הקרקע. בהמשך שונה שם המחלקה ל"מחלקה לטכנולוגיה של הקרקע" ו"המחלקה לפיזיקה של הקרקע".
במהלך עבודתו השלים את הדוקטורט שלו בנושא: "השפעת תכונות פיזיקליות של הקרקע על נביטה וקליטה של צמחי מרעה בתנאים ארידיים", בהנחיית פרופ' קורט מנדל וד"ר דניאל הלל (1968).
הישגים מדעיים
מחקריו הבסיסיים והיישומיים של שמואל דסברג היו בתחומי ההידרולוגיה, הפיזיקה של הקרקע וההשקיה.
דסברג ערך מחקר בעמק החולה, בעיקר בחלקו המנוקז של האגן, שבו אפיינו את תכונות קרקע הכבול, ערכו מעקב וניתחו את הדינמיקה של המשטר ההידרולוגי של ימת החולה ואת דליפת החנקות ממנה. הוכח שמיקום מפלס מי-התהום נשלט על ידי הטופוגרפיה המקומית, ושמי התהום בעומקים העולים על 2 מ' מתחת לפני השטח נתונים לשיפוע הידראולי אזורי מתון מצפון לדרום. אחת המסקנות החשובות של מחקר זה היא שלמַים שמופיעים בפני השטח אין כמעט סיכוי להגיע לעומק העולה על 3-2 מ'. ניקוז אגם החולה הוביל לחשיפה של כ-2,000 דונם של קרקעות אורגניות, לשקיעה של קרקע הכבול, לניטריפיקציה ולשטיפה נרחבת של חנקות, שסיכנו את איכות המים בכנרת. הבעיה נפתרת על ידי: א) שיפור מערכת הניקוז והפחתת זרימת המים באגן; ב) שמירה על מפלס מי-תהום גבוה יחסית במהלך הקיץ ומזעור עומק השכבה המחומצנת; ג) השראת דניטריפיקציה באמצעות השקיה בהמטרה; וכן ד) בחירת גידולים המפחיתים את הצטברות החנקות בקרקע.
דסברג תרם לפיתוח שיטת ה-TDR (Time Domain Reflectometry) למדידה סימולטנית באתר (in-site) של תכולת הרטיבות הנפחית והמוליכות החשמלית של הקרקע, כשמִשתי המדידות הללו אפשר לאמוד גם את המוליכות החשמלית של תמיסת הקרקע, המשמשת אינדיקטור אמין לתכולת המלחים שלה. בין השאר הוא בחן שימוש במודלים פיזיקליים לתיאור עקום הכיול הקושר בין פֶּרמיטיביוּת (התכונה החשמלית הנמדדת על-ידי המכשיר) ותכולת הרטיבות, תוך התייחסות גם לתופעה של מים ספוחים על פני חלקיקי הקרקע והשפעתה על עקום הכיול. נושא נוסף שחקר הוא מדידות TDR בקרקע משוכבת.
עיקר מחקריו של דסברג עסקו בהשקיה ובדישון של הדרים. נושא מרכזי שחקר הוא תגובת עצי הדר להרטבה חלקית של קרקע המטע - מידע חיוני כאשר עברו מהשקיה בהמטרה מעל הנוף להשקיה במתזים או בטפטוף של שורות העצים. דסברג היה שותף למחקרים רבים בנושא הזנה בחנקן של הדרים, שעל-פיהם נקבע פרוטוקול הדישון של הזנים השונים בתנאי גידול שונים. כאשר החלו להשקות פרדסים במים מושבים, הוא חקר גם את תגובתם (לטווח קצר וארוך) של העצים והקרקע להשקיה מסוג זה - בעיקר תגובתם של העצים למליחות מי ההשקיה ולמליחות הקרקע והשפעותיהן של אלו על הזנת העצים. מחקריו תרמו לפיתוח ממשקי השקיה ודישון והתאמתם להרטבה חלקית בהתזה ובטפטוף וכן לשימוש במים מושבים.
שמואל דסברג היה שותף לכתיבת אחד הספרים הראשונים בנושא השקיה בטפטוף (Drip irrigation). הספר, שיצא לאור על ידי Springer בשנת 1999, כולל רקע פיזיקלי לזרימה הרב-ממדית של מים בקרקע כשמשקים בטפטוף, ורקע אגרונומי בנוגע להשלכות של השקיה בטפטוף - היתרונות והחסרונות שלה ביחס לשיטות השקיה אחרות. כמו כן, יש בספר פרקים המתארים את ההיבט ההנדסי של תכנון מערכת ההשקיה, בחירת מרכיביה והתפעול והתחזוקה שלה. הספר היה לעזר הן למרצים ולתלמידים והן למגדלים ואנשי השקיה, לכאלה שכבר משקים בטפטוף ולאחרים שהספר הציג בפניהם את שיטת ההשקיה היעילה.
תרומה ופעילות ציבורית במינהל המחקר החקלאי ומחוצה לו
תפקידים
1972-1970 - מתאם המחקר בנושאי קרקע ומים במרכז החממות של פרויקט "גידולים עתירי הכנסה" (High Value Crops) בבית דגן.
1975-1972 - יועץ לשירות ההדרכה והמקצוע של משרד החקלאות בבעיות השקיה ודישון של פרחים בבתי-צמיחה.
1988-1975 - חבר בוועדת החוּלה במשרד החקלאות, המפקחת על המחקר ועל הפעילות החקלאית באדמת הכבול באזור.
1978-1975 - יו"ר המועצה המדעית של המכון לקרקע ומים.
1981-1979 - מזכיר האגודה הישראלית למדעי הקרקע.
1983-1981 - חבר בצוות ההערכה המדעי להורטיקולטורה במשרד החקלאות.
1990-1986 - חבר בצוות ההערכה המדעי לקרקע ומים במשרד החקלאות ו-BARD, ומ-1988 גם יו"ר.
מ-1992 - יו"ר המועצה המדעית של המכון לקרקע ומים וחבר הוועד הפועל של המועצה המדעית במכון וולקני.
ב-1992 נבחר לתפקיד נשיא האגודה הישראלית למדעי הקרקע.
עריכה ושיפוט מדעי
מ-1976 עסק בשיפוט מדעי של מאמרים ב-Agronomy Journal וב-Irrigation Science.
מ-1980 שימש עורך-יועץ למערכת של כתב העת Plant and Soil.
מ-1986 היה חבר בצוות המייעץ למערכת כתב העת Irrigation Science ובשנים 1987-1986
היה העורך הראשי בפועל.
ב-1990 ערך גיליון מיוחד של Irrigation Science, שהוקדש להשקיה בטפטוף.
הוראה והדרכה
הדריך סטודנטים בפקולטה לחקלאות.
משנת 1971 העביר קורס בפיזיקה של הקרקע לסטודנטים זרים, במסגרת הקורס הבין-לאומי להשקיה שהתקיים במכון וולקני מדי שנה.
השתלמויות, שבתונים וביקורים במוסדות מדעיים
1962 - השתלמות בקורס בין-לאומי באנקרה, טורקייה, בנושא: שימוש ברדיואיזוטופים בחקלאות.
1969-1968- השתלמות במסגרת הבתר-דוקטורט במכון לחקר המים והקרקע בוואכנינגן, הולנד, בנושא: אוורור קרקע.
1976-1975 - שבתון במחלקה למדע הקרקע באוניברסיטת קליפורנייה בריברסייד, קליפורנייה. במהלך השבתון השתתף דסברג בכנסים של אגודות מקצועיות למדעי הקרקע ובצוותי מומחים שדנו בנושאים: חנקות והטיפול במלחים ובמים.
1984-1983 - שבתון במעבדה למליחות בריברסייד, קליפורנייה (U.S. Salinity Laboratory) - פיתוח מכשיר TDR למדידת רטיבות הקרקע ומוליכות חשמלית.
1991-1990 - שבתון במחלקה לקרקע, אוויר ומשאבי מים באוניברסיטת קליפורנייה (דייוויס, קליפורנייה) ובמחלקה להידרולוגיה באוניברסיטת ואכנינגן (הולנד). הנושא: כיול TDR לסוגי קרקע שונים.
1995-1994 - שבתון בקנברה, אוסטרליה. תוצר השבתון היה דוח בנושא: TDR ומדידת הלחות בקרקע.
דסברג השתתף בכנסים רבים בארץ ובחו"ל והציג בהם את מחקריו, ביקר במוסדות מחקר מדעיים והעביר סמינרים בתחומי עיסוקו.
הפרישה לגמלאות
שמואל דסברג פרש ב-1996.
נפטר בעיר רחובות ב-2019.