תולדות חיים
הרי פרנקל נולד בברלין, גרמניה, בשנת 1926. ב-1938 שלחו אותו הוריו לאנגלייה וכך ניצל מהמשטר הנאצי.
ב-1948 עלה ארצה ונלחם במלחמת העצמאות.
ב-1949 הצטרף פרנקל למחלקה להגנת הצומח במשרד החקלאות ושימש בה חוקר של מחלות צמחים.
ב-1955 שהה שנה כמדען אורח במכון לחקר מחלות צמחים בוואכנינגן, הולנד, וחקר שם היבטים שונים בהדברת מחלות נוף, יישום תכשירי הדברה מהקרקע ומהאוויר ופיזור משני של תכשירי הדברה.
עם שובו לישראל מונה לתפקיד מדריך בכיר לעניין יישום תכשירי הדברה בישראל. בין השנים 1956-1949 היה אחראי לתכנון, לביצוע ולהערכה של כל קוטלי הפטריות החדשים שנועדו להדברה של מחלות ירקות בישראל. מידע זה נדרש על פי חוק לצורך רישום ומתן רישיונות יבוא.
הרי פרנקל הצטרף ליחידה לציוד חקלאי במכון וולקני במהלך שנות השישים (לימים, נעשתה יחידה זו חלק מהמכון להנדסה חקלאית).
הישגים מדעיים
פרנקל היה המייסד והמנהל של המעבדה לחקר היישום של תכשירי הדברה. הוא האמין בחשיבותה של גישה בין-תחומית למחקר ולפיתוח של המעבדה והחל ליישם זאת ב-1962, באמצעות מיזוג של מדעי הביולוגיה, הכימיה, הפיזיקה וההנדסה. גישה זו תרמה להצלחתה של המעבדה ולמוניטין שיצא לה בארץ ובעולם.
מתפקידי המעבדה: יישום חומרי הדברה וחומרים אחרים בצורת תרסיס, גרגרים ואבקות; פיתוח שיטות לבדיקת הרכבים של חומרים כימיים לשימוש בחקלאות, כגון חומרים לציפוי פירות; פיתוח טכניקות ובדיקת ציוד ליישום חומרי הדברה וחיטוי של מוצרים חקלאיים.
נושאים מרכזיים במחקריו:
ריסוס באמצעות כלי טיס
ב-1958 התחיל פרנקל לעבד ולפתח שיטות וטכניקות להליכי בדיקה של שימוש בכלי טיס לצורך הדברה.
על בסיס בדיקות אלה נוצרו תקנים לאומיים. עבודה זו הוכרה גם ברמה הבין-לאומית ושימשה תקן להנחיות של הארגונים EPPO, FAO, GIFAP (כיום GCPF) ו-IAEC.
מבחינה כלכלית, שיטות הריסוס המשופרות חסכוניות יותר בהשוואה לריסוס עד נגירה, כי במקרים רבים ניתן להפחית את השימוש בחומרי הדברה בשיעור של כ-20 עד 30 אחוז. כמו כן, ריסוס מהאוויר מאפשר לטפל באזורים בעייתיים.
פיתוח התקנים בתחום זה ואימוצם במדינות רבות, כמו גם הפחתת השימוש בחומרי הדברה, השפיעו מאוד על איכות הסביבה. יש לציין כי התקנוּן (סטנדרטיזציה) של גודל הטיפה ושל מיקום הזרבוביות מפחית משמעותית את סכנות הסחף של חומרי ההדברה.
מחקריו של פרנקל עסקו, בין השאר, בריסוס באמצעות כלי טיס בשדות כותנה ובמטעים של עצי פרי.
ריסוס בנפח מוקטן (RVA - Reduced Volume Application)
פרנקל היה אחראי במידה רבה להכנסה ולפיתוח של טכניקות לריסוס בנפח מוקטן בישראל.
במסגרת נושא זה הוא פיתח הליכי בדיקה חדשים ואף יזם והיה שותף בכיר בפיתוח של כ-13 מכשירים וטכנולוגיות המוגנים בפטנט, כגון: מאיידים חמים, מערכות ריסוס חדשניות, תאי ערפול וטכנולוגיות לחיסון עופות ואפרוחים.
השימוש הנרחב בריסוס בנפח מוקטן מבוסס על חיסכון בתכשירי הדברה (בשיעור של כ-30 אחוז) ובכוח אדם ותורם להגנת הסביבה.
מחקריו בנושא זה עסקו בהדברה של מחלות צמחים ושל מזיקים בגידולים שונים, כמו: עצי פרי, סייפנים, הדרים, בצל ועוד.
תרומה ופעילות ציבורית במינהל המחקר החקלאי ומחוצה לו
פיתוחיו של הרי פרנקל זכו להערכת עמיתיו בארץ ובעולם והם מיושמים מסחרית.
הוא פרסם פרקים בספרים, סקירות ומאמרים ורשם תקנים ופטנטים. פרסומיו בעברית משמשים קווים מנחים ליישום תכשירי הדברה בישראל, והם כוללים גם מונחים חדשים רבים בשפה זו.
המעבדה ליישום תכשירי הדברה, לטכנולוגיות ולאמצעי הדברה מגוונים נודעת גם כיום כמקור סמכות לאומי בנושאים אלה, וקיים בה מאגר לשימוש הציבור והמוסדות להשכלה גבוהה.
הפרישה לגמלאות
מועד הפרישה הרשמי של הרי פרנקל היה בשנת 1991, אך הוא המשיך לעבוד במכון להנדסה חקלאית עד 1993.
הוא נפטר בשנת 1994 לאחר מאבק ממושך במחלת הסרטן.