En I עב
חיפוש
אנשים | אתר
שלום אורח | כניסה
משרד החקלאות ופיתוח הכפר I מדינת ישראל       
research_title.gif research_logo.gif
הנהלה מרכז מידע - ספריה תלמידי מחקר יחידה עסקית דוברות מכוני מחקר אודות
שלח באימייל הדפס
ראשית דרכה של נוה יער 1948-1960
 

ראשית דרכה של נוה-יער 1948 - 1960

תחנת הניסויים נוה-יער החלה לפעול בסתיו 1948, בניהולו של אגרונום (לימים ד"ר אח"כ פרופסור) יצחק אהרונוביץ - ארנון. בשנים הראשונות אחרי הכרזת המדינה עדיין לא גובש מבנה מערכת המחקר וההדרכה במשרד החקלאות. במשרד אמנם הוקמה "מחלקה למחקר הדרכה וחינוך חקלאי" שתפקידה היה לתאם בין היחידות השונות, אך למעשה רובן פעלו באופן עצמאי. הקשרים הטובים של ארנון עם ארגוני המגדלים וראשי משרד החקלאות אפשרו לנוה-יער להתקיים ולהתפתח בשנים הראשונות.

בשנים הראשונות לקיומה פעלה תחנת נוה-יער כיחידה אוטונומית, ונושאי המחקר נקבעו במידה רבה בהתאם לצרכים של משקי השדה בצפון הארץ ולאמצעים שהועמדו לרשות צוותי המחקר. האמצעים הפיסיים ותנאי הסביבה הכתיבו למעשה התמקדות העבודה בשלושה תחומים: גדולי שדה, מספוא ומרעה, בקר לבשר וצאן.

אולם שיתוף הפעולה בין נווה-יער לבין התחנה לחקר החקלאות שברחובות התהדק בהדרגה אחרי 1952, כאשר צורף ארנון לצוות התחנה ברחובות, ותחנת נוה-יער הוכרה כתחנה אזורית הקשורה ישירות לתחנה המרכזית לחקר החקלאות.

ב-1956 מונה ארנון למנהל המכון לגידולי שדה וגן שעמד לעבור לבית דגן, ולכן עזב את נוה-יער. אגר' רפאל פרנקל מילא את מקומו כמנהל נוה-יער במשך השנתיים הבאות. ב-1958 בחרה הנהלת התחנה לחקר החקלאות את ד"ר ארנון כמנהל התחנה, ורפאל פרנקל עבר לבית דגן כדי לעמוד בראש המכון לגידולי שדה וגן. אגר' יעקב ברקוביץ מונה מנהל נוה-יער וניהל את התחנה במשך 10 השנים הבאות (1958-1968).

הבעיה המסובכת ביותר הייתה מציאת כוח אדם מיומן. המרחק של המקום ממרכזי המדינה וחוסר היציבות הכללית ששרר אז בארץ, מבחינה צבאית, פוליטית וכלכלית, גרמו לכך שמבחר המועמדים המתאימים היה מצומצם והתחלופה הייתה תכופה, במיוחד בקרב העובדים המדעיים. המצב התייצב רק לקראת סוף שנות החמישים-. כעובדי מזכירות, הנהלת חשבונות, מחסן, מוסך, וכמנהלי עבודה נתקבלו יהודים עם ניסיון קודם כלשהו בארץ, לרוב בקיבוץ. חלקם נותרו במקום ואחרי מספר שנים קיבלו מעמד של עובדי מדינה קבועים. רובם גרו לאורך כביש מגדל העמק- עכו, וטנדר של התחנה היה מסיע יום-יום את העובדים לאורך מסלול זה במשך שנים רבות.

הייתה גם קבוצה די גדולה של עובדים ערבים, שגרו בעיירות סביב טבעון ונהלל והועסקו בעיקר כמטפלים בבעלי החיים וכטרקטוריסטים; כמו כן היו אחדים שעבדו בתחנת עכו והמשיכו בעבודה בשרות מדינת ישראל. עובדי השדה והשירותים הלא- מקצועיים היו רובם עולים חדשים שגרו במעברות אשר הוקמו בסביבת התחנה בעקבות העליות ההמוניות. לרובם לא היה ניסיון קודם בחקלאות, והם הועסקו כפועלי דחק. עם חיסול המעברות עזבו רובם את עבודתם בתחנה.

למרות התנאים המגבילים, נעשתה בנוה-יער בשנים אלה עבודה רבה וחשובה. לעובדים המדעיים הייתה הרגשה של שליחות, הם חשו שהם מעורבים ישירות בפיתוח הענף שבו התמחו, ותורמים בדרך זו לקידום החקלאות בארץ. לניסויים היו בד"כ מטרות מעשיות מיידיות. היה נהוג לדווח את התוצאות בהקדם לוועדות המגדלים, ובאמצעותן הגיעו החידושים מהר מאד למבחן השדה. המאמרים המקצועיים פורסמו בעברית, והירחון "השדה" נחשב כפורום מכובד לסיכום מחקר. עם זאת, חוקרים צעירים בעלי תואר שני דאגו לקידומם האקדמי והחלו או סיימו בתקופה זו את הדוקטורט שלהם.

להבנת הפעילות המחקרית בראשית שנות החמישים, יש לזכור שלאחר מלחמת העולם השניה התרחשה בעולם המערבי התפתחות טכנולוגית אדירה בתחום המידע החקלאי, ואילו בארץ חלה בשנים אלה, שהיו שנות המאבק על הקמת המדינה, האטה ניכרת במשק היהודי.
עם הכרזת המדינה, אחת הפעולות הראשונות של משרד החקלאות הצעיר בשיתוף עם הארגונים החקלאים הייתה שיגור משלחת מקצועית בין-ענפית לארה"ב ללימוד החידושים, והודות למלווה שהתקבל למטרה זו, גם להזמין ציוד חקלאי חדיש. משימות המחקר וההדרכה, כפי שהוצגו ע"י ראשי המשרד והארגונים החקלאיים, היו ייעול הייצור המקומי והגדלתו.

הארה לתפקידה של נוה-יער במסגרת זו אפשר למצוא בקיום של "יום השדה הראשון במדינת ישראל" אשר אורגן בשדות התחנה במאי 1949. האירוע היה מוקדש לנושאים עונתיים - איסוף שחת וזריעת תבואות קיץ , וכן לתצוגה של מכונות חקלאיות חדישות , שהייתה מלווה בהדגמות והסברים.

ב-1954 היו בנוה-יער 53 עובדים קבועים (כולל עובדי הרפת,שבה היו אז 310 ראשי בקר) ועוד 38 עובדים ארעיים (כולל קורס הטרקטוריסטים שהתקיים במקום). בספר המלאי היו רשומים 20 טרקטורים וקומביינים. השטח החקלאי של התחנה השתרע על 2000 דונם של מרעה, פלחה, בעל ושלחין.

ב-1960 עסקו בנוה-יער בנושאי המחקר הבאים:
השבחת תירס [אברהם שלומי],אגרוטכניקה של סלק סוכר וכותנה [מנשה הורוביץ], אגרוטכניקה של גידולי פלחה [צבי קרחי], השבחה של צמחי מרעה ומספוא [זאב נאוה ויוסף כצנלסון], גידול בקר לבשר [דוד לוי], אנטומולוגיה של גידולי שדה ומטעים [נפתלי פלאות].

מנהלי תחנת נוה-יער

ארנון יצחק, חוקר גידולי שדה, מנהל התחנה 1948- 1956 > בית דגן
פרנקל רפאל, חוקר השבחה, מנהל התחנה 1956-1958 > בית דגן
ברקוביץ יעקב, אגרונום אחראי לתחנות אזוריות, מנהל התחנה 1958- 1968
מוזס משה, מרכז משק נוה-יער, מנהל התחנה 1968- 1992
פוטיבסקי אלי,חוקר צ. תבלין ומרפא ,מנהל התחנה 1992- 1999 > בית דגן
 

מעודכן לתאריך: 27/12/10 08:37
*ראשית דרכה של נוה יער 1948-1960
עובדים בנוה יער - 1948-1960
ותיקי המינהל ותרומתם
המכון לגידולי שדה
המכון להגנת הצומח
המכון לבעלי חיים
המכון למטעים
המכון לחקר איכות תוצרת חקלאית ומזון
המכון להנדסה חקלאית
תחנת המחקר נוה יער
תחנת המחקר גילת
'אילנות'
סמל מנהל המחקר החקלאי
מדעניות חלוצות במחקר החקלאי בארץ ישראל
ציוני דרך
יצחק אלעזרי וילקנסקי-וולקני, "חוזה המחקר החקלאי"
ההיסטוריה של המיכון החקלאי בישראל: 1965-1947
המכון למדעי הקרקע, המים והסביבה
חוות בן-שמן
מורשת מחקר צמחי נוי ופרחים בישראל
govi semel
כל הזכויות שמורות © 2013, מדינת ישראל תנאי שימוש I צור קשר I דרושים I שאלות נפוצות I מנהל האתר