En I עב
חיפוש
אנשים | אתר
שלום אורח | כניסה
משרד החקלאות ופיתוח הכפר I מדינת ישראל       
HTML tutorial HTML tutorial HTML tutorial HTML tutorial HTML tutorial HTML tutorial
research_title.jpg research_logo.gif
הנהלה מרכז מידע - ספריה תלמידי מחקר יחידה עסקית דוברות מכוני מחקר אודות
שלח באימייל הדפס
עובדים בנוה יער - 1948-1960
 

להלן רשימה של עובדים אשר פעלו בנוה-יער בראשית דרכה
(1948-1960), מסודרים לפי מועד תחילת עבודתם בתחנה.

עובדי מחקר

חיים אולמן עסק בגידול ירקות בתחנת עכו, והצטרף לקבוצת העובדים של התחנה החדשה בנוה-יער עם הקמתה. משך עבודתו בנוה-יער היה קצר (1948-1952).
בתקופה זו ערך נסיונות בבעיות גידול וריבוי של בצל ועגבניות בעיקר, ופירסם את תוצאותיהם בירחון "השדה". ב-1952 עבר לבית הספר החקלאי ע"ש כדורי, שם הועסק כמורה לירקות וכסגן מנהל, עד לפרישתו ב- 1957.

לאחר שעזב את נוה-יער לא היה המשך לנסיונות בירקות עד שד"ר צבי קרחי החל לטפל בדלועייים בשנות ה-1960.

אברהם שלומי היה העובד המדעי הראשון שהצטרף לתחנה, בספטמבר 1948. בעל נסיון מעשי רב בגידולי שדה והשקיע מאמצים גדולים בקידום גידול התירס בארץ. במשך יותר מ-20 שנות עבודתו בנוה-יער הוא טיפח מכלואי תירס רבים, מותאמים למטרות חקלאיות ותעשייתיות שונות. נפטר ב-1972.

יעקב ברקוביץ, בעל נסיון חקלאי מגוון בהונגריה, מונה ב-1949 מפקח על התחנות האזוריות.בתפקיד זה היה אחראי על הנסיונות שתיכננו חוקרי נוה-יער במשקים במקומות שונים בארץ. ב-1958 מונה למנהל נוה-יער . והוא מילא תפקיד זה עד לפרישתו, ב-1968. נפטר ב-1980.

בהמשך נתקבלו לתחנה אגרונומים צעירים אחדים, אולם חלק מהם לא התמידו ועזבו את המקום כדי לעבור לבית-דגן או להצטרף למוסדות הוראה ומחקר אחרים.

עמוס דברת, אחרי סיום לימודיו בהולנד ובאנגליה עלה ארצה והתקבל בנוה-יער ב-1949 כחוקר במספוא ומרעה. ב-1954 הוא עבר למרכז כדי לנהל את המחלקה למספוא במכון לגידולי שדה, וב-1960 הצטרף לפקולטה לחקלאות ברחובות.

זאב נאווה, רכש נסיון בהשבחת המרעה הטבעי בגליל המערבי ולאחר קבלת תואר מוסמך בפקולטה, הצטרף ב-1950 לנוה-יער כאחראי על פיתוח המרעה הטבעי, שהיה מצוי בשפע על אדמותיה. אולם ב-1966 עבר לפקולטה להנדסה חקלאית בטכניון .

משה פינטהוס, מוסמך הפקולטה לחקלאות, התקבל בנוה-יער ב-1950 כחוקר בגידולי שדה. הוא עסק בנסיונות בחיטה, שעורה, סורגום וחמניות לשמן. ב-1955 החליט לעבור לפקולטה לחקלאות ברחובות.

דוד לוי, יליד ירושלים, מוסמך הפקולטה לחקלאות, התקבל לנוה-יער ב-1951 כחוקר בנושא בקר לבשר. הוא הקים וניהל את המחלקה לבקר לבשר עד לפרישתו לגימלאות ב-1991.

עדינה ריגר- שטיין רכשה את השכלתה החקלאית הגבוהה בפקולטה לחקלאות. ב-1953 התקבלה לעבודה בנוה-יער כמרכזת שירות האינטרודוקציה לגידולי שדה שהוקם במקום. אחרי מספר שנים הוחלט למקם את מרכז האינטרודוציה בבית דגן ועדינה עברה לשם ב-1958 . היא ניהלה את האיטרודוקציה במשך 20 שנה. וב-1973 הצטרפה למחלקה לוירולוגיה בבית דגן, שם עבדה עד לפרישתה ב-1994 . נפטרה ב-1999.

מנשה הורוביץ למד חקלאות בצרפת , עלה ארצה ב-1953 והצטרף לנוה-יער כעובד מחקר. תחילה עסק בנסיונות בסלק סוכר ובכותנה ובראשית שנות ה-1960 התמקד בהדברת עשבים. הקים וניהל את המחלקה לחקר עשבים רעים בנוה-יער עד 1983. אז עבר לבית- דגן לניהול המחלקה לפרחים ולנוי והמשיך את מחקריו שם עד לפרישתו ב-1994.

רפאל פרנקל רכש את השכלתו האקדמית באוניברסיטת קליפורניה, בדייוויס. עם שובו ארצה ב-1956 , התמנה למנהל נוה-יער ונשאר בתפקיד זה שנתיים. ב-1958 נקרא לבית-דגן לניהול המכון לגידולי שדה וגן. ב-1961 הוא יסד במסגרת המכון את המחלקה לגנטיקה והשבחת צמחים, אותה ניהל עד לפרישתו ב-1987. נפטר ב-1999.

פלאות נפתלי, למד באוניברסיטה העברית והתמחה באנטומולוגיה חקלאית
(מוסמך ב- 1945 ודוקטורט ב-1951) .החל את עבודתו כאנטומולוג ב-1945 במשרד החקלאות של המנדט והמשיך בשה"מ באזור הצפון. ב-1957 הצטרף לנוה-יער כחוקר באנטומולוגיה ואקרולוגיה, ופעל בתחום זה עד לפרישתו ב-1985. נפטר ב-2003

יוסף כצנלסון, יליד ירושלים, היה חבר בקיבוץ בית קשת שם טיפל בענף הצאן ובמרעה הטבעי. ב-1958, שנה לאחר שזכה בתואר השני באוניברסיטה העברית, התקבל לנוה-יער כמרכז המחקר במרעה טבעי ובצמחי מספוא, ועסק בנושאים אלה עד למותו ללא-עת ב-1978. הוא התמקד במיוחד בגנטיקה ובהשבחה של מיני תלתן ושל דגנים רב- שנתיים.

צבי קרחי, יליד חיפה, למד מדעי החקלאות בארה"ב. לאחר סיום הדוקטורט , שב לישראל וב-1959 והתקבל לעבודה בנוה יער. תחילה עסק במחקר בבעיות אגרוטכניות של גידולי פלחה. מראשית שנות ה-60 התמקד בקידום גידולי הדלועיים ובפיתוח זנים מותאמים ליצוא. הקים וניהל בנוה יער יחידת מחקר בדלועים, וגם מילא תפקידים חשובים במינהל המחקר החקלאי ובמערכות מו"פ חקלאיות. פרש לגימלאות ב-1993.

עובדי מינהלה ושדה

עבדאללה ברגוטי. נולד בא"י ב-1922. ב-1943 התקבל לעבודה בתחנת הנסיונות המנדטורית בעכו. התקדם לתפקיד מנהל עבודה במחלקה לירקות וזכה להערכת הממונים עליו. ב- 1948 צירף אותו ד"ר ארנון לצוות של נוה-יער. עבד בקבוצת המחקר של ד"ר הורוביץ כאחראי על ביצוע הנסיונות בצמחי תעשיה ובהדברת עשבים. המשיך לעבוד במחלקה לחקר עשבים רעים אחרי 1983 תחת ד"ר קליפלד, עד לפרישתו ב-1987. זכה להכרה כ"עובד מצטיין" עבור תרומתו בקידום הדברת העשבים, בהתמדה, מסירות ויעילות.

פפאו יונה. נולד ב-1934 ברומניה, עלה ארצה ב-1944. בספטמבר 1948 התחיל לעבוד בתחנת נוה-יער. הצטרף לצוות של תירס כלאיים בהנהגת שלומי ובמרוצת הזמן הפך לכח הטכני המרכזי של היחידה. טיפל בשמירת האוסף הגנטי ולקיטלוגו וריכז את עבודת הטיפוח של זני תירס אחדים למספוא ולתירס מתוק. ב-1977 זכה להערכה כעובד מצטיין של המינהל והמשרד עבור איכות עבודתו המעולה. הקדים לפרוש לגימלאות ב-1980 מסיבות בריאות.
נסים ציטונה נולד בטורקיה ב-1921, עלה ארצה ב-1944. שהה בקיבוץ הגושרים עד 1948, ועסק שם בהנהלת החשבונות. בתחילת 1949 התקבל בנוה-יער; עבד בתחנה כמנהל חשבונות ואח"כ כאמרכל עד לפרישתו ב- 1976. בהמשך עוד עבד שנים אחדות במועצת פועלי עכו.

חסן רחיים סעדיה . נולד ב-1930 בא"י. ב-1950 התקבל לנוה-יער כפועל חקלאי בענף התירס. היה עובד מסור ורכש נסיון בצוות הטיפוח. בהמשך השתתף בשיחרור זני תירס מכלוא למספוא ולגרעינים, ועבור עבודות אלה זכה ב-1978 להכרה כעובד מצטיין במשרד החקלאות. לפי המלצת חוקר התירס ד"ר בר-צור קיבל חסן ב-1985 את פרס המטפח. פרש לגימלאות ב-1995.

מוחמד דיאב סעדיה. נולד ב-1931 בא"י. התקבל לנוה-יער ב-1950 כפועל חקלאי, והצטרף בהמשך לצוות מרעה טבעי. שימש כראש קבוצת העובדים בתחום זה ועזר לשמור על המשכיות בעבודה למרות התחלופה בחוקרים הממונים על הנושא. פרש לגימלאות ב-1981.

אברהם דייגי [ודלינגר] נולד בהונגריה ב- 1910, עלה ארצה ב-1938. התגייס לצבא הבריטי (1940-1945), עבד בתחנה לחקר המדגה בשדה נחום וב-1951 התקבל כעוזר לנסיונות שדה בנוה-יער. עבד 25 שנה בביצוע נסיונות בתחנה בהנחיית חוקרי גידולי שדה וגן. זכה בהערכה כעובד מצטיין. פרש ב-1976 ונפטר ב-1980.

ישעיהו מלכרי. נולד בגרמניה ב-1920, עלה ארצה ב-1936. היה חבר בקיבוץ מצובה (1938-1947), השתתף במלחמת העצמאות, ולפני נוה-יער עבד במשך שנתיים בבית המכס בחיפה. ב-1951 התקבל לנוה-יער כמזכיר התחנה ועסק בתפקיד זה עד 1964, ואז עבר לבית דגן שם עבד עד לפרישתו ב-1985 כאפסנאי ואח"כ כמנהל מדור ציוד ואספקה.

אשר לביא. נולד ב-1917 בפולין ועלה ארצה ב-1945. התקבל ב-1949 כנוקד בחווה לטיפוח בעלי חיים בעכו, וב-1956 עם השלמת בניית הדיר בנוה יער, מונה כאחראי על עדר הצאן הנסיוני במקום. הוערך כעובד מצטיין. פרש לגימלאות ב-1982

גולובינסקי אברהם. נולד בפולין ב-1931 ועלה ארצה ב-1948. משנת 1951 עבד בחווה לטיפוח בעלי חיים בעכו, וב-1956 התקבל כטרקטוריסט בנוה-יער.עבד בתחנה במוסך וכנהג עד לפרישתו ב-1996. זכה להערכה כעובד מצטיין של המשרד (1984) עבור מסירותו ויעילותו וכנהג מצטיין בשירות המדינה (1990)

יורם גונדרמן. נולד בגרמניה ב-1926 ועלה ארצה ב-1939. התחנך בקיבוץ חפצי-בה ובבי"ס מקצועי ע"ש טיץ בקיבוץ יגור. בין השנים 1946 ו-1958 עבד כטרקטוריסט ומנהל מוסך בקבוצת החותרים. ב-1958 התקבל כאחראי על המוסך בתחנת הנסיונות נוה-יער. במשך קרוב לעשור שימש גם כמדריך ומורה בקורס לטרקטוריסטים שאורגן ע"י משרד העבודה בנוה-יער. ב-1979 זכה להכרה כעובד מצטיין של משרד החקלאות עבור יעילותו ומסירותו באחזקה ובהפעלה של משק המכונות בתחנת נוה-יער. נפטר בטרם-עת ב- 1988

יש להדגיש שבשנים 1948-1960 עבדו בנוה-יער עשרות עובדים נוספים בתפקידים שונים, אבל מצאנו עליהם רק מעט נתונים. ביניהם יצוינו:
אברהם גרינר, יצחק גרשוני, מנחם הורוביץ, אביגדור וסרשטיין, ישראל חייקין, יוסף יקיר, דוד לביא, שלמה נוימן, משה סלומון , יוסף עוזרוביץ, אליהו ערמוני, דב פריד, אברהם שוורץ

מעודכן לתאריך: 27/12/10 08:52
ראשית דרכה של נוה יער 1948-1960
*עובדים בנוה יער - 1948-1960
ותיקי המינהל ותרומתם
המכון לגידולי שדה
המכון להגנת הצומח
המכון לבעלי חיים
המכון למטעים
המכון לחקר איכות תוצרת חקלאית ומזון
המכון להנדסה חקלאית
תחנת המחקר נוה יער
תחנת המחקר גילת
'אילנות'
סמל מנהל המחקר החקלאי
מדעניות חלוצות במחקר החקלאי בארץ ישראל
ציוני דרך
יצחק אלעזרי וילקנסקי-וולקני, "חוזה המחקר החקלאי"
ההיסטוריה של המיכון החקלאי בישראל: 1965-1947
המכון למדעי הקרקע, המים והסביבה
חוות בן-שמן
מורשת מחקר צמחי נוי ופרחים בישראל
govi semel
כל הזכויות שמורות © 2013, מדינת ישראל תנאי שימוש I צור קשר I דרושים I שאלות נפוצות I מנהל האתר