En I עב
חיפוש
אנשים | אתר
שלום אורח | כניסה
משרד החקלאות ופיתוח הכפר I מדינת ישראל       
research_title.gif research_logo.gif
הנהלה מרכז מידע - ספריה תלמידי מחקר יחידה עסקית דוברות מכוני מחקר אודות
שלח באימייל הדפס
בנימין שטייניץ
Benjamin Steinitz

תולדות חיים

נולד בירושלים ב-1946. סיים ב-1964 את לימודיו בבית הספר התיכון שליד האוניברסיטה העברית, ירושלים. שירת בצה"ל בשנים 1964-1966. השלים תואר ראשון (BSc) ב-1971 ותואר שני (MSc) ב- 1973 ברחובות, בפקולטה לחקלאות של האוניברסיטה העברית בירושלים. ב-1977 סיים תואר שלישי (PhD) באוניברסיטת פרייבורג (Albert Ludwig University, Freiburg i. Br., Germany). נושא עבודת הדוקטורט היה השראת אור - באמצעות פיטוכרום - של סינתזת אנטוציאנין בנבטים אטיולנתים (נבטים לבנים שגדלים בחושך). שנה אחר כך, כמילגאי של קרן ליידי דייויס, השלים פוסט-דוקטורט במחלקה לבוטניקה, באוניברסיטה העברית בירושלים, בתחום בקרת אור על ביוסינתזה של כלורופיל בנבטי דגנים. ב-1978 התקבל כחוקר במינהל המחקר החקלאי, מרכז וולקני, בית דגן, במחלקה לפרחים וצמחי נוי.

הישגים מדעיים

מחקריו הראשונים במחלקה לפרחים עסקו בחיי הפרח הקטוף. תוך שנה מקליטתו במחלקה הקים את המעבדה הראשונה במינהל המחקר החקלאי שפעלה בתחום זה. מחקריו השתלבו בתוכניות הטיפוח הגנטי שנוהלו על ידי מטפחי פרחי סייפנים, גרברה, עדעד, כלנית וחמנית כפרח קטוף, ובתוכניות האינטרודוקציה והברירה של פרחי קטיף וענפי קישוט חדשים כמו ורדים, היביסקוס עב-גביע [Hibiscus sabdariffa], אסטר [Aster pilosus]. במחקריו היו שני רעיונות מנחים: (א) לברור, בגידולים השונים, גנוטיפים שלפרחיהם הקטופים חיי אגרטל ארוכים ואיכותיים גם לאחר שעברו משלוח אווירי מישראל לאירופה. (ב) לפתח טכנולוגיות וטיפולים לאחר קטיפת הפרחים שישפרו את עמידותם בתנאי משלוח לחו"ל. בהמשך היה מהראשונים בארץ שעסקו במחקר בתנאי הדמיה של משלוח ימי לחו"ל של צמחי נוי חשופי-שורש ובעציצים (פיקוס בנימינה, קלמונדין). המחקר הזה הקדים בלמעלה מעשר שנים את המעבר בפועל של ייצוא צמחי נוי מישראל ממטוסים למשלוח בים, והוא מומן על ידי הקרן הדו-לאומית למחקר חקלאי ארה"ב-ישראל (BARD). כמו כן עסק בחקר טכנולוגיות שיאפשרו משלוח חומר ריבוי (ייחורי גרניום) לחו"ל.

מתחילת שנות ה-80 ובמשך כעשור עסק במחקר ופיתוח ביוטכנולוגיות בתרביות רקמה. הוביל מחקר ופיתוח שהתמקד בגידולי בצל ופקעת לנוי: ריבוי אל-מיני ראשוני של גנוטיפים שנמצאו כמצטיינים במחקרי הטיפוח במחלקה, ופיתוח ויצירת גרעיני שבטים של צמחים שעברו הליך של ניקוי ממחלות ווירוסים. החידוש המרכזי היה במציאת דרכים וטכנולוגיות לרגנרציה בתרבית רקמה של איבר האגירה (בצלצול או פקעת קטנה), כיוון שנוכחות איבר האגירה נמצאה כחיונית להצלחת העתקת צמח-תרבית מתרבית הרקמה לאדמה בחממה או בבית הרשת. כמודלים לצמחים בעלי איברי אגירה שונים שמשו נרקיס ושושן (צמחי בצל), וסייפן ותפוח אדמה (צמחי פקעת).

בראשית שנות ה-90 עבר מהמחלקה לפרחים וצמחי נוי למחלקה לגנטיקה והשבחת צמחים במכון לגידולי שדה של מינהל המחקר החקלאי. מאז ועד פרישתו לגמלאות המשיך במחקר בתרביות רקמה וביוטכנולוגיה שהשתלבו בתוכניות טיפוח קונבנציונאלי וטיפוח טרנסגני בגידולי שדה וירק שונים ובהשבחה של עצי עלית (עצים בעלי איכות וערך כלכלי עדיף). במשך 15 שנים השקיע במחקר בנושאים: רגנרציה וטרנספורמציה בשלושה גידולים קשים ביותר מבחינות אלה – כותנה, פלפל ומלון. במחקר טרנספורמציה בכותנה, יחד עם צוות מהמכון למדעי הצמח ומהמכון להגנת הצמח, הנועד להקנות עמידות טרנסגנית מפני עשים מזיקים ולהפחית את השימוש בחומרי הדברה כימיים. חקר רגנרציה וטרנספורמציה גנטית בפלפל, בשיתוף עם ד"ר אהרון זלצר ז"ל, הנועד להניח תשתית טכנולוגית לטרנספורמציה בזני פלפל שטופחו בישראל. המחקר התשתיתי במלון כוון גם לפתח שיטות שיאפשרו להקנות בעתיד עמידות טרנסגנית למחלות ווירוסים. המחקר נעשה בשיתוף עם חוקרים מהמכון להגנת הצומח, במימון ארה"ב, במסגרת MERC, בפרויקט השתתפו חוקרים מירדן, מצרים, הרשות הפלסטינית ולבנון. מחקר ראשוני בריבוי עצי עלית בתרבית רקמה בוצע (א) במיני אקליפטוס שנועדו לשמש לייעור בישראל; (ב) בעצים משלושה מיני מורינגה (Moringa spp.) (עצים בעלי תכונות כלכליות רבות המותאמים לגידול באקלים של ארצנו); (ג) ביתרופית                 (Jatropha curcas) - עץ שזרעיו עתירי שמן שיכול לשמש דלק ביולוגי (bio-diesel) כתחליף לדלק מחצבי.

תוצאות מחקריו הוצגו בכינוסים בין-לאומיים ופורסמו בעיתונות מדעית בין-לאומית ועיתונים חקלאיים-מקצועיים בישראל.

תרומה ופעילות ציבורית במינהל המחקר החקלאי ומחוצה לו:

שהה בחו"ל בשתי תקופות שבתון: (1) בשנים 1983-1984, ב- Plant Research Lab) PRL) באוניברסיטה שבמדינת מישיגן (MSU, East Lansing), ארה"ב. עסק במחקר בסיסי בפוטוטרופיזם בצמח ארבידופסיס (Arabidopsis thaliana). המחקר סייע באיתור הפוטורצפטורים בעזרתם צמחים מזהים את הכיוון ממנו מגיע אליהם האור. (2) בשנים 1997-1998, ב-Biocenter של אוניברסיטת וינה, אוסטריה, עסק בהשראת אמבריוגנזה סומטית בתרביות רקמה של של מיקרוספורות פלפל. היעד היה לפתח טכנולוגיה ליצירת צמחים די-הפלואידים ממיקרוספורות, לקיצור משך הזמן לקבלת צמחים הומוזיגוטים.

עסק בהוראה במחלקה לבוטניקה חקלאית בפקולטה לחקלאות, במחלקה לבוטניקה באוניברסיטת פרייבורג שבגרמניה, ובאוניברסיטה הפתוחה. כתב פרקים בספרי לימוד בתחום פיזיולוגיה של צמחים באוניברסיטה הפתוחה. הנחה תלמידי מחקר של הפקולטה לחקלאות ואירח במעבדתו סטודנטים, חוקרים ומשתלמים מהולנד, טורקיה והודו. כן הנחה תלמידי בתי ספר תיכון בפרויקטים שזיכו אותם בנקודות לתעודת בגרות, והדריך נוער שוחר מדע במינהל המחקר החקלאי.

בשנות השמונים כיהן שנתיים כחבר ועדה ועוד ארבע שנים כיו"ר ועדת שיפוט גידולי שדה. באותן שנים הועדה שפטה הצעות מחקר עבור הקרן הדו-לאומית למחקר חקלאי ארה"ב-ישראל (BARD), קרן מחקר גרמניה ישראל למחקר חקלאי (GIARA), קרן המדען הראשי של משרד החקלאות והצעות שהוגשו למימון הנהלות ענפים בתחומים גידולי שדה ומטעים.

בשנים 2003-2006 היה חבר מערכת Israel Journal of Plant Sciences, וב- 2006-2010 עורך ביקורת (Reviewing Editor) במערכת In Vitro Cellular & Developmental Biology – Plant , עיתון האגודה האמריקאית לביולוגיה in vitro. במשך למעלה מעשור (1998-2008) היה חבר מערכת ביקורת מאמרים שהתפרסמו בעיתונות חקלאית ומקצועית ישראלית.

בשנים 2007-2008 ניהל ביקורת מחקרים ודו"חות המחקר של קרן המדען הראשי של משרד החקלאות, ועזר בניהול הביקורת המדעית של הקרן בשנים 2008-2011. בעקבות עבודה זו הגיש למדען הראשי מסמכי עבודה לייעול עבודת הביקורת של הקרן.

בשנים 2010-2013 הכין וכתב עבור הנהלת המכון למדעי הצמח והנהלת מינהל המחקר החקלאי ניירות עבודה ובהן הצעות לפיתוח מחקר חקלאות בת-קיימא (sustainable agriculture) במינהל המחקר החקלאי.

הקדיש מזמנו למען קידום נושאים הקשורים לפעילות החוקרים במינהל בכלל ולקידומם האישי של מהנדסים וטכנאים של המכון למדעי הצמח בפרט. במסגרת ועד דירוג עובדי המחקר, תחילה כחבר ואח"כ כיו"ר הועד, פעל בשתי יוזמות: קביעת גבול עליון לתקורות תקציבי המחקר ("הסכם בלומנטל") וקביעת נוהל קליטת חוקרים חדשים במינהל. כיהן מספר שנים בועדה המכונית לקידום בדרגה של מהנדסי וטכנאי המכון לגידולי שדה ומכון מדעי הצמח, ובועדה של מכון מדעי הצמח שארגנה קורסי השתלמות למהנדסים וטכנאים. היה חבר ועדת ספרייה של המינהל, ובכלל זה בתקופה בה הספרייה השתנתה לחלוטין במעברה מעידן עיתונות מדעית מודפסת לעידן עיתונות אלקטרונית.

הפרישה לגמלאות

פרש לגמלאות בשנת 2013 ומאז ממשיך לעסוק במחקר ופעילות בתחום הקיימות (sustainability).

ערכה עמליה ברזילי, אפריל 2013

מעודכן לתאריך: 28/04/13 12:16
ותיקי המינהל ותרומתם
המכון לגידולי שדה
המכון להגנת הצומח
המכון לבעלי חיים
המכון למטעים
המכון לחקר איכות תוצרת חקלאית ומזון
המכון להנדסה חקלאית
תחנת המחקר נוה יער
תחנת המחקר גילת
'אילנות'
סמל מנהל המחקר החקלאי
מדעניות חלוצות במחקר החקלאי בארץ ישראל
ציוני דרך
יצחק אלעזרי וילקנסקי-וולקני, "חוזה המחקר החקלאי"
ההיסטוריה של המיכון החקלאי בישראל: 1965-1947
המכון למדעי הקרקע, המים והסביבה
חוות בן-שמן
מורשת מחקר צמחי נוי ופרחים בישראל
govi semel
כל הזכויות שמורות © 2013, מדינת ישראל תנאי שימוש I צור קשר I דרושים I שאלות נפוצות I מנהל האתר