תולדות חיים
חנן נולד ב- 1913בברלין, גרמניה.
ב-1932 התקבל באוניברסיטה של ברלין כתלמיד בפקולטה לרפואה, אך עם עליית המשטר הנאצי, נאלץ להפסיק את לימודיו. הוא הצטרף לתנועה הציונית, ובמסגרת "החלוץ" עבר הכשרה חקלאית בדנמרק, וב-1934 עלה לארץ-ישראל. בארץ הצטרף לקבוצת "יסד" אשר הקימה את הקיבוץ כפר רופין.
ב-1942 עזב את הקבוצה והתקבל לעבודה במחקר בבעלי חיים בתחנת הנסיונות ברחובות; עד 1948 עבד כרפתן ובהמשך, עד 1952, במעבדה של השרות להזרעה מלאכותית.
הישגים מדעיים
ב-1953 הצטרף למעבדה לתזונת בעלי-חיים, בהנהלת ד"ר בונדי (לימים, המחלקה לתזונת בעלי-חיים במכון לחקר בעלי-חיים).
במקביל, מ-1952, החל ללמוד באוניברסיטה העברית בפקולטה לחקלאות; תחילה במסגרת קורס מורים לחקלאות שאותו סיים ב-1955, ובהמשך לימודים לקבלת התואר בוגר (1956) והתואר מוסמך למדעי החקלאות (1959). נושא עבודת המוסמך היה "אספקת הנחושת והקובלט במנות לבקר לפי אזורי הארץ השונים".
ב-1964 זכה לדוקטורט מטעם האוניברסיטה העברית, בנושא "מרכיבים של צמחי מספוא ממשקל מולקולרי נמוך וחשיבותם להכנת תחמיצים" (בהדרכת פרופ' בונדי ופרופ' וולקני).
נושאי המחקר העיקריים בהזנת מעלי גרה בהם עסק הם כדלקמן:
שינויים כימיים החלים בהחמצת צמחי מספוא והשפעתם האפשרית על צריכת התחמיץ; הופעת אמינים ותרכובות אוכסו בתהליך ההחמצה וחשיבותם כמדכאי תאבון; השפעת מטא-ביסולפיט על החמצת קליפות תפוזים; בעיות טעימות של תחמיצים; פיתוח מבחן חדש להערכת טיב התחמיץ; קביעת הערך התזונתי של קש חיטה וקליפות כותנה ושיפורו ע"י כיפתות וטיפול בבסיס הנתרן; קביעת צרכי החלבון של פרות גבוהות תנובה; קביעת יחסי מזון גס ומרוכז במנות חולבות והערכת תזונתית של מזונות בלתי שגרתיים.
במחקר שזכה למימון מהקרן הדו-לאומי למחקר חקלאי, פיתח שיטה חדשה ונוחה למדידת צריכת המזון, מהירות מעברו במערכת העיכול וספיגת מרכיביו ע"י שימוש בחומר פרומגנטי (מגנזיום פריט כסמן). שיטה זו, שנמצאה יעילה במעלי גרה ועופות, הייתה הראשונה בה נקבע מימד ביולוגי בעזרת מגנט.
תרומה ופעילות ציבורית במינהל המחקר החקלאי ומחוצה לו:
חנן הנחה תלמידים לעבודות מוסמך ודוקטור, ופירסם מאמרים רבים בספרות המקצועית בארץ ובחו"ל.
ב-1971 השתתף כחבר צוות ישראלי בסימפוזיון שוודיה-ישראל על גידול בקר לחלב.
בשנות ה- 70 נבחר לועד הפועל של מועצה המדעית, והצטרף, בתוקף בחירה זו, להנהלת המינהל.
הפרישה לגמלאות
מועד פרישתו מהעבודה נקבע ל-1978, אך ניתנה לו האפשרות להמשיך במחקריו עד 1983.
נפטר ב-1985.