En I עב
חיפוש
אנשים | אתר
שלום אורח | כניסה
משרד החקלאות ופיתוח הכפר I מדינת ישראל       
research_title.gif research_logo.gif
הנהלה מרכז מידע - ספריה תלמידי מחקר יחידה עסקית דוברות מכוני מחקר אודות
שלח באימייל הדפס

תולדות חיים

ישראל גינדל נולד בפולניה בשנת 1908. בשנים 1934-1930 למד בבית הספר הגבוה למדעי היער בווארשה והוסמך כמהנדס יערן.

בשנת 1935 עלה לארץ. עד שנת 1940 עבד במחלקת היערות של ממשלת המנדט הבריטי, בעיקר בתחומי המחקר. בשנת 1941 התקבל לתחנה לחקר החקלאות ברחובות, במעבדה לחקר היער שהוקמה על ידי הקרן הקיימת לישראל. בשנת 1947 הגיש עבודת מחקר לאוניברסיטת פירנצה באיטליה, והוענק לו תואר דוקטור לפילוסופיה בתחום היער.

בשנים 1948- 1944 היה חבר ההגנה.

הישגים מדעיים

ב-1951 הועברה התחנה לחקר החקלאות ממסגרת הסוכנות היהודית למסגרת משרד החקלאות (לימים, המכון הלאומי והאוניברסיטאי לחקלאות ובהמשך מינהל המחקר החקלאי). ד"ר גינדל המשיך את עבודתו במחלקה לאקולוגיה של עצים שנוסדה בשנת 1966 ומוקמה במסגרת מכון וולקני ברחובות. הוא עבד במחלקה זו עד פרישתו.

נושאי המחקר העיקרים בהם עסק:

-- אנטומיה, פנולוגיה ואקולוגיה של עצי יער מקומיים, תוך העזרות במבנה ודינאמיקת ההתפתחות של הטבעת השנתית בעצת הגזע של המינים השונים.

-- אימוץ (אקלום) מיני עצי יער, בעיקר מיני איקליפטוס, הגדלים באזורים שונים בעולם לתנאי בית הגידול בארץ (קרקעות לא עמוקות, אבניות, סלעיות, גיריות, ומיעוט מים).

-- החשת הנביטה של עצי יער; טיפולי גיזום ודילול חורשות; התנודות השנתיות בהתפתחות העץ; הפקת שמנים אתריים מעצי יער; טיפוח אלה אטלנטית ככנה לאלה תרבותית; השימוש בעצי יער מקומיים כחומר גלם לתעשייה ולמלאכה.

הקים גן לאימוץ צמחים ברחובות (ארבורטום) על שם מנחם אוסישקין, בו ניטעו מעל ל-300 מיני עצים ושיחים חדשים לאזורינו, עיקרם איקליפטוסים. הארבורטום השתרע משני צידי דרך הכניסה לרחובות בשטח שחלקו בקמפוס של הפקולטה לחקלאות, חלקו בשטח מכון וויצמן למדע, וחלקו בתחום המחלקה להתיישבות של הסוכנות היהודית. עתה נישאר רק חלק קטן מגן זה כתוצאה מפעולות פיתוח ובניה במוסדות הנ"ל. שדרת עצי הפיקוס בכניסה הצפונית של מכון ויצמן ניטעה על ידו.

בשנת 1956 החל ד"ר גינדל לבדוק את אפשריות גידול עץ הקפה בארץ, וערך ניסיונות בזנים שונים של מין זה. הוא נטע חלקות אימוץ וניסיונות במסגרת הפקולטה לחקלאות ברחובות ובקיבוצים כברי ואיילון. למרות התוצאות המעודדות לא נראתה כדאיות כלכלית.

השתתף בכנסים בינלאומיים וביקר במעבדות במקומות שונים, בין היתר בקפריסין, איטליה, אוסטריה ופולניה. הוא היה בשבתון באוניברסיטת קולורדו בארה"ב בשנים 1970-1969. בשנת 1971 הוא נישלח לקובה  כיועץ למחקר יערני. בין השנים 1960 עד 1972 הרצה בבית הספר לגננות וטכנאות גנים בפתח תקוה.

פירסם מאמרים רבים בעברית ובאנגלית, והוציא מספר ספרים חשובים:

"היער והיעור בארץ" (הוצאת המעבדה לחקר היער, 1952); "אימוץ צמחים- תאוריה של צמחים חדשים בארץ" (עם עובד, 1956), "הקפה וגידולו בארץ" (ספרות השדה, 1959);

"A new ecophysiological approach to forest-water relationships in arid climate" )  W. Junk Publisher, The Hague, Netherland, 1973).

הפרישה לגמלאות

ד"ר גינדל פרש מעבודתו לגמלאות בשנת 1973. הוא נפטר בשנת 1983.

ערכה עמליה ברזילי,  2008

מעודכן לתאריך: 16/07/13 09:00
ותיקי המינהל ותרומתם
המכון לגידולי שדה
המכון להגנת הצומח
המכון לבעלי חיים
המכון למטעים
המכון לחקר איכות תוצרת חקלאית ומזון
המכון להנדסה חקלאית
תחנת המחקר נוה יער
תחנת המחקר גילת
'אילנות'
סמל מנהל המחקר החקלאי
מדעניות חלוצות במחקר החקלאי בארץ ישראל
ציוני דרך
יצחק אלעזרי וילקנסקי-וולקני, "חוזה המחקר החקלאי"
ההיסטוריה של המיכון החקלאי בישראל: 1965-1947
המכון למדעי הקרקע, המים והסביבה
חוות בן-שמן
מורשת מחקר צמחי נוי ופרחים בישראל
govi semel
כל הזכויות שמורות © 2013, מדינת ישראל תנאי שימוש I צור קשר I דרושים I שאלות נפוצות I מנהל האתר