תולדות חיים

נולד בשנת 1905, בברלין, גרמניה.

למד ב"גימנסיה ריאלית" במינכן, 1923. בשנת  1928 נסע לארץ- ישראל לתקופת הכשרה בקיבוץ גן-שמואל וחזר לברלין.
בשנים 1929-1932 למד ב"מכללה לחקלאות" בברלין, התמחותו הייתה הורטיקולטורה - בוסתנאות, ושם סיים לימודיו וקיבל תואר  דוקטור.  
בשנת 1932 עלה לארץ- ישראל. עבד באוניברסיטה העברית, במחלקה לבוטניקה, ובשנת 1933 התקבל לתחנה לחקר החקלאות ברחובות.

הישגים מדעיים

בראשית דרכו עבד כעוזר ראשי במחלקה לאקלום מטעים, אחר-כך במחלקה לפיסיולוגיה וגנטיקה של מטעים. בשנת 1941 הקים את המעבדה להשבחת צמחי מטע וגן. ב-1951, עברה התחנה ברחובות במסגרת הסוכנות היהודית אל משרד החקלאות (לימים, המכון הלאומי והאוניברסיטאי לחקלאות, ובהמשך, מכון וולקני לחקר החקלאות).

כבר בתחילת שנות השלושים נטע גני אקלום ברחובות ובדגניה א' (לכבוד יום הולדתו השישים של ד"ר ארתור רופין), וקיים קשרים מיוחדים עם אנשי ועדת הניסיונות של עמק הירדן (ש. סטולר, דניאל זיו, וז. בן חיים).
פרופ' חנן אופניימר עסק במחקרים רבים ומגוונים, וביניהם:

• הדרים - יצירת זנים חדשים על - ידי הכלאות; בירור רכב בשמוטי. 
• עצי- פרי נשירים - יצירת זנים על- ידי הכלאות בין זני חוץ משובחים לבין טִפוסים מקומיים; בדיקת העקרות העצמית וצורך בנטיעה משולבת של זנים בתפוח, אגס, שזיף ושקד; יצירת זני תפוחים עם דרישות קור מעטות ובין היתר זן תפוח בכיר "ורד".
• ייסד ופיתח ענף עצי פרי סובטרופיים בארץ - אשר כלל בין היתר: אקלום וגידול של אבוקדו, אנונה, אפרסמון, גויאבה ומנגו; באלה תכנן וביצע ניסיונות הרכבה, גיזום, קטיף ואריזה. במשמר השרון יחד עם יצחק גורן, נטעו חלקת אקלום למטעים סובטרופיים אליה עלו לרגל  אורחים מהארץ ומחו"ל וכן סטודנטים לחקלאות.
• בננה - חומר שתילה ומשק המים באזור החוף. 
• תמר - הפריה של תפרחות התמרים והשפעת טיפוס האבקה על יבול הפרי; וכמו  כן, פיתח גידול עצי-פרי בערבה ואזור הכנרת.
• ירקות - ניסיונות בזנים חדשים של עגבניות ומלפפונים; התאמת זני עגבניות לעונות גידול באזורים שונים ובמיוחד בערבה.

תרומה ופעילות ציבורית במינהל המחקר החקלאי ומחוצה לו:

פרופסור אופנהיימר פרסם מחקרים רבים בעיתונות הישראלית והבינלאומית, כתב מאמרים רבים בעברית, המיועדים לחקלאים, והדריך נוטעים בקורסים, בימי עיון, בשדה ובמטע. הוציא מהדורות מעודכנות של ספרים בנושא מטעים סובטרופיים: גידול עצי-פרי טרופים וסובטרופיים חדשים (בהוצאת תחנת ניסיונות רחובות, 1947), גידול עצי-פרי סובטרופיים חדשים (ספרית השדה, 1955) וגידול עצי-פרי סובטרופיים (עם עובד, ספרית השדה, 1978).
ב-1939 השתתף בכנס בינלאומי לתורשה באדינבורג; היה יועץ למטעים בהודו (1952) ובארצות אפריקה (1964), ביקר במוסדות מחקר רבים בעולם: באיטליה, אנגליה, ספרד, צרפת, שוודיה, בלגיה, גרמניה, הולנד, ארה"ב, אוסטרליה ובניו- זילנד. בשנת 1956 מונה לנהל את המחלקה למטעים סובטרופיים, בה עבד עד לפרישתו. בשנת 1953 החל בהוראה בפקולטה לחקלאות ברחובות, מונה כמרצה ב-1955, והיה לפרופסור בשנת 1970. בשנים 1967-1970 מונה לנהל את האגף למטעים, ופעל בועדות רבות במסגרת התחנה לחקר החקלאות. 

בשנת 1968 זכה בפרס ישראל לחקלאות, על הישגיו ותרומתו לחקלאות ישראל.