En I עב
חיפוש
אנשים | אתר
שלום אורח | כניסה
משרד החקלאות ופיתוח הכפר I מדינת ישראל       
research_title.gif research_logo.gif
הנהלה מרכז מידע - ספריה תלמידי מחקר יחידה עסקית דוברות מכוני מחקר אודות
שלח באימייל הדפס


תולדות חיים

בני רקח נולד בטריפולי, לוב, בחנוכה ת"ש, דצמבר 1939. לאחר הכרזת המדינה נסע עם משפחתו לאיטליה בכוונה לעלות לארץ. בשל תפקיד שהוטל על אביו לקלוט פליטים מן השואה במחנה מעבר סמוך לעיר ג'נובה עד להכשרתם לעלייה לארץ, נדחתה העלייה ארצה של המשפחה עד לתחילת מאי 1949. ביום העצמאות השני של מדינת ישראל הגיע עם משפחתו לארץ, וכמו עולים רבים אחרים העבירו את החורף הראשון באוהל הודי במחנה בריטי עזוב בבית-ליד עד למעבר ל"שיכון היובל" ולימים "גני תקווה", יישוב של צריפים שוודיים עם גגות רעפים וחלקת אדמה אך ללא חשמל. שם השתכנו למשך שנים אחדות.
עם סיום בית הספר היסודי לילדי עובדים בגני תקווה עבר ללמוד ב"מקוה ישראל", בוגר מחזור ל"ו. הצטרף לגרעין נח"ל לקיבוץ "פלמ"ח צובא" בהרי ירושלים. לאחר קורס מפקדי כיתות שובץ כמדריך במדרשה החקלאית של הנח"ל.

ב-1963 סיים תואר ראשון (B.Sc) בפקולטה לחקלאות וב-1966 סיים תואר שני (M.Sc) במחלקה לאנטומולוגיה. נושא עבודתו היה "וירוס הפוליהדרוזיס הנוקלארי של הפרודניה Spodoptera littoralis". את עבודת הדוקטור עשה במכון הביולוגי בנס ציונה בהדרכתם של הפרופ' א"ש טהורי וא"ש אפלבום. נושא העבודה עסק בהיבטים ביולוגיים וביוכימיים המעורבים באינדוקצייה של יצירת כנפיים בכנימות עלה.
עם סיום הדוקטורט, הצטרף למחלקה לווירולוגיה בראשותו של פרופ' גד לובנשטיין, כאשר הגדרת התפקיד הייתה לעסוק בחרקים מעבירי נגיפים וחיידקונים בצמחים.

הישגים מדעיים

בשנות ה-70, בשל התפשטות מחלת הטריסטזה בארץ, עסק בעיקר באפיון ההעברה של הווירוס ע"י שני מינים של כנימות עלה, שהיו נפוצות בהדרים (כנימת עלה הדלועיים וכנימת הספיראה). אפיין מספר טיפוסים של הווירוס, חלקם בעלי עבירות גבוהה ע"י כנימת עלה הדלועיים וחלקם בעלי עבירות נמוכה. בין היתר, התברר שטיפוסים בעלי עבירות שונה מתקיימים בו-זמנית באותו שתיל תפוז.

לאחר מלחמת יום הכיפורים נעשה מאמץ לגדל תפוחי אדמה לזרעים בגולן. בעבודת מחקר איתר את הווקטור שמעביר את גורם המחלה שנקראה האדמת האמיר, מחלה שנגרמת ע"י פיטופלסמה, ציקדת השורשים Hyalestes obsoletus , שבניסויים מבוקרים העבירה את המחלה מתפוח אדמה נגוע לבריא. מחקר אפידמיולוגי העלה שאוכלוסיות של הציקדה מגיעות ממזרח משטח סוריה לרמה, ולכן ההדברה או המניעה היו קשות. שנים אח"כ בשנות ה-2000 התברר שציקדה זו מעורבת בהעברת מחלה דומה בגפנים.

משנות ה-80 החל לחקור את האפידמיולוגיה של מחלות וירוס בירקות. נבנתה על ידו מערכת המאפשרת לקבוע את מיני הכנימות שמעבירות נגיפים ואת שיעורן באוכלוסייה, כמו גם את שיעור הנחיתה על צמחים. עבודות אלו שימשו לבניית מודל לתחזית עליית הנגיעות. מחקרים אלו שימשו להבנת ההתפשטות של וירוסים בפלפל בערבה. אז נלמדה לראשונה אוכלוסיית כנימות העלה במרכז הערבה, וממנה המינים שגורמים להתפשטות הווירוס. הממצאים סייעו לחקלאים באותה עת לעצור את התפשטות הווירוסים.

עם כניסת מערכת המחשוב למחקר, פיתח בני רקח שיטות לניטור נגיעות בשדה ותרגומן בזמן אמת לפיזור הנגיעות בזמן ובמרחב. בעקבות מחקרים אלו הוזמן לשבתון כפרופסור אורח למחלקה לפתולוגיה של צמחים באוניברסיטה של קנטאקי (1982). שם עסק בשני נושאים מקבילים: הראשון, מעקב אחר התפשטות של שני פוטיווירוסים (Tobacco vein mottling virus, Tobacco etch virus) כפונקציה של מיני כנימות העלה שהופיעו בחלקת טבק; השני, ניקוי ואפיון חלבון ההלפר של הווירוס Tobacco etch virus. הנתונים שנאספו במחקר האפידמיולוגי, שימשו לניתוח מורכב בשיתוף פעולה עם פרופ' לארי מאדן מהמחלקה לפתולוגיה ב-Wooster, אוהיו בארה"ב. עבודות אלה הניבו כמה מאמרים, המצביעים על תלות בין מספר הווקטורים לקצב התפתחות הנגיעות בשדה.

במקביל למאמץ המחקרי ללימוד התפשטות מגפות ויראליות ע"י חרקים, נעשה מאמץ לדכא אותן. בין היתר, נבחנו שילובים בין השימוש בשמן מינרלי לבין חומרים בעלי יכולת דחייה ולאו דווקא קטילה. ההכרה בתרומה שלו לתחום האפידמיולוגיה והדיכוי של מחלות וירוס באה לידי ביטוי בהזמנה לכתוב פרק ב-Advances in Virus Research, אשר מצוטט עד היום.

בראשית שנות ה-80 פרצה בארץ מגפה של וירוס חדש, וירוס המוזאיקה הצהובה של הקישוא zucchini yellow mosaic virus (ZYMV) . בשילוב כוחות עם חוקרי המחלקה לווירולוגיה אִפשר להבדיל וירוס זה סרולוגית מווירוסים אחרים מאותה קבוצה (פוטיווירוסים). בהמשך פותחה במעבדתו שיטת ניקוי ספציפית לווירוס זה, והוכן נוגדן יעיל שישמש לניטור בארץ ואח"כ ניתן לחוקרים רבים בארה"ב ובאירופה.

עם התפתחות הביולוגיה המולקולרית (1988), נכנסה גם קבוצת המחקר של רקח לנושא בקביעת הרצף של גנום הווירוס ZYMV של שני טיפוסים, עביר ולא עביר ע"י כנימות עלה. ואכן, נמצא אתר שמור בקצה של חלבון הקפסיד שייחסו לו קשר להעברה ע"י כנימות עלה (חומצות האמינו אספרטית, אלנין וגליצין), שהיה מוטנטי בטיפוס שאינו עביר (תראונין במקום גליצין). נושא זה שימש לעבודת הדוקטור של עמית גל-און בהדרכתו של בני רקח. בו-זמנית במעבדה של ד"ר לקוק, פורסם על וירוס מתון של ZYMV שכונה WK. טיפוס זה לא היה עביר ע"י כנימות עלה. אך בחינת הרצף של האתר השמור לא הראתה שום מוטציה. במחקר המשותף התברר שהמוטציה שמונעת העברה בווירוס WK אינה בחלבון הקפסיד אלא בהלפר, ולכן שני הווירוסים בהדבקה משולבת באותו צמח השלימו זה את זה. זו הייתה הוכחה ראשונה ששני טיפוסים מוטנטיים שאינם עבירים ע"י כנימות עלה, יכולים לעבור מצמח לצמח אם יודבקו בו-זמנית. הווירוס המתון נבחן בארץ לאחר אישור השירותים להגנת הצומח כאמצעי להגנה הדדית. ניסויים ראשונים שבהם נוגעו תחילה בווירוס המתון, הראו עמידות בפני הדבקה בווירוס האלים שהיה רווח בארץ.

גולת הכותרת של המחקרים המשותפים בין קבוצת המחקר שלו לזו של פרופ' טום פירון בקנטאקי הייתה ההוכחה שהאתר השמור בחלבון הקפסיד (ח. האמינו אספרטית, אלנין וגליצין) אכן אחראי להעברה על ידי כנימות עלה.
ב-1989 הצליחה קבוצת המחקר של פרופ' ג'ון שאו לפתח את הקלון האינפקטיבי הראשון בעולם של הפוטיווירוס TVMV. באותה שנה הגיע בני רקח לשבתון לקבוצה של טום פירון במגמה ללמוד את חלקו של חלבון הקפסיד בהעברה. העובדה שהיה במעבדה קלון אינפקטיבי אפשרה לראשונה בעולם ליצור מוטציה נקודתית שהפכה וירוס לא עביר ע"י כנימות עלה. פריצת דרך זו זכתה וזוכה עד היום לציטוט עשרות שנים לאחר פרסומה.

בהמשך שימש הקלון האינפקטיבי שנבנה בקבוצת המחקר של בני רקח לבירור חלקו של אתר נוסף המקודד לחלבון ההלפר של ZYMV. נמצא כי האתר, שכולל את שלוש חומצות האמינו פרולין, תראונין וליזין, קובע את יעילות הפעילות של חלבון ההלפר בהעברה. במחקרים אלו נמצא שמוטציות באתר זה נמצאות בתלות ישירה ליעילות ההעברה. עבודות אלו זכו להערכה רבה ולציטוט מאז ועד היום.

במקביל לעבודה על ההעברה ע"י כנימות עלה, נחקרה ההעברה של גורם העלעלת Spiroplasma citri ע"י ציקדות. בניגוד לממצאים מקליפורנייה, בארץ לא נמצא הווקטור שמחולל את ההעברה שם. במחקר שנעשה על ידי בני ושותפים בבקעת הירדן, נמצאה ציקדת הסלק, Circulifer tenellus. עם זאת, התברר שמדובר בקומפלקס מינים שכמעט אינם נבדלים מורפולוגית. בניסויים מעבדתיים הצליחה קבוצת המחקר שלו להעביר את גורם המחלה לצמח עשבוני ואח"כ גם להדר. בהמשך נמצא שקיימים שני ביוטיפים של ציקדת הסלק הנבדלים פיסיולוגית אך לא מורפולוגית. ביוטיפ אחד גדל על מלוח מלבין והיה יעיל מאוד בהעברה, וביוטיפ שני גדל על רגלת הגינה והיה פחות יעיל בהעברה.

בהמשך, עם חדירתו של וירוס כתמי הנבילה של העגבנייה לישראל, נעשו עבודות מחקר ללימוד ההעברה של הווירוס ע"י תריפס הפרחים המערבי, Franklinyella occidentalis, בשותפות עם פרופ' ע' גרה בארץ ועם פרופ' דיאן אולמן, האוניברסיטה של קליפורנייה בדייוויס ובמימון קמ"ח. נלמד מסלול הווירוס בגוף התריפס בשיטות אימופלורסצנטיות.

בחמש השנים האחרונות כחוקר נחלקו מחקריו בתחום האפליקטיבי בהרחבת השימוש בהגנה הדדית כנגד ZYMV. במחקר שמומן ע"י האיחוד האירופי שותפו חוקרים מיוון, מצרפת וחברה ישראלית שקמה ע"מ למסחר את שיטת ההגנה ההדדית בקיבוץ נחל עוז (חברת "ביו-עוז"). במחקר פותחו שיטות הדבקה בהיקף רחב במשתלות בווירוס המתון, פותחו מכונות הדבקה ניידות ונייחות ונעשתה הגנה הדדית ברחבי הארץ עד הדעיכה של המגפה בראשית שנות ה-2000.

במקביל נעשה מחקר עיוני מאתגר לאתר את הגורמים בחדק הכנימה שמאפשרים את קישור הווירוס. מחקר זה, שהיה אקספלורטורי, זכה למימון של קמ"ח, וכוונתו הייתה לקבוע את מבנה החלבונים הקוטיקולריים של כנימת עלה האפרסק ולבחון אם לחלבונים אלו יש אפיניות לחלבוני הווירוס.

קבוצת המחקר של בני רקח, ובראשה תלמיד המחקר אביב דומברובסקי, פרסמה לראשונה חלבונים קוטיקולריים של כנימות עלה בעולם. אח"כ בעבודה שהייתה כרוכה בפרוטאומיקה ובלימוד רצף חומצות האמינו של חלבונים, נמצאו חלבונים קוטיקולריים הקושרים את חלבון ההלפר של וירוס ה-ZYMV.

הדיסציפלינה של מחקר בווקטורים נסגרה עם פרישתו לגמלאות, אך היה נעים לראות שנים לאחר הפרישה קבוצות מחקר עושות שימוש בידע שנוצר בקבוצת המחקר שלו.

תרומה ופעילות ציבורית במינהל המחקר החקלאי ומחוצה לו:

בשנים 1986-1981 היה מנהל המחלקה לווירולוגיה.
בשנים 1988 ו-2007 הרצה בקורס "חרקים מעבירי גורמי מחלות בצמחים" שניתן לתלמידי מוסמך ודוקטור בפקולטה לחקלאות של האוניברסיטה העברית.
הדריך כ-20 תלמידים לתואר שני ו-8 לתואר דוקטור.
בשנת 1990 התמנה לפרופסור חבר עמית באוניברסיטה העברית, וב-1993 קודם לפרופ' מן המניין עמית.
בשנים 1994-1990 כיהן כמנהל המכון להגנת הצומח.
בשנים 2003-1999 היה סגן ראש המינהל לענייני שיתוף פעולה בין-לאומי במחקר ובמחשוב.
בתפקידו בהנהלת מינהל המחקר החקלאי היה ממונה על הקמת רשת האינטרנט המנהלית שחיברה את כל המחלקות, המכונים ותחנות המחקר בגילת ובנווה יער ברשת אחת. בני בנה והקים את מערכת התמיכה של תחום המחשוב לכל משתמשי הקצה ונטל חלק בחיבור הספרייה למערך הבין-ספרייתי באינטרנט.
בשנים 1999-1994 שימש נציג ישראל לוועדות המחקר של האיחוד האירופי בבריסל והשתתף בדיונים ובהצבעות לאישור תוכניות מחקר.
בשנים 1996-1993 היה יו"ר ועדת השיפוט של המחקרים בתחום הגנת הצומח של המדען הראשי ושל קמ"ח.
בשנים 2003-1995 היה יו"ר ועדת ההיגוי לחקלאות אורגנית.
בשנים 1999-1990 היה חבר הוועדה להקצאת תקציבי מחקר למו"פים האזוריים של משרד המדע, ולמשך שנתיים שימש גם יו"ר של הוועדה.
בשנים 2005-1993 היה חבר ההנהלה של החברה הבין-לאומית לאפידמיולוגיה של מחלות וירוס.
בשנת 1995 ארגן את הכנס הבין-לאומי לאפידמיולוגיה של מחלות וירוס שהתקיים בארץ, והיה חבר הוועדה המארגנת של הכנס הבין-לאומי לווירולוגיה שהתקיים בירושלים.

שבתונים: בני רקח שהה בשבתון באוניברסיטה של ברקלי בקליפורנייה בשנים 1976-1975, באוניברסיטה של קנטאקי בשנים 1983-1982 ובשנים 1990-1989; במעבדה למחלות צמחים של INRA באביניון בשנים 2004-2003 ובמכון לווירולוגיה של צמחים של ה-CNR בטורינו שבאיטליה ב-2004.

הפרישה לגמלאות

בני פרש בשנת 2005.
כ-8 שנים לאחר הפרישה שימש יועץ מדעי לשתי חברות ביוטק בתחום הגנת הצומח: חברת "ביו-עוז" שנקנתה ע"י קיבוץ יד מרדכי למשך כ-4 שנים, ואח"כ ב-2010 לחברת "מורפלורה" שקמה לאחר שנסגרה חברת "ביו-עוז" - עד 2016. מאז 2018 משמש יועץ לשירותים להגנת הצומח בהקמת מאגר נתונים לאומי לגורמי מחלות ומזיקים.

ערכה עמליה ברזילי, יוני 2019

מעודכן לתאריך: 03/06/19 09:51
ותיקי המינהל ותרומתם
המכון לגידולי שדה
המכון להגנת הצומח
המכון לבעלי חיים
המכון למטעים
המכון לחקר איכות תוצרת חקלאית ומזון
המכון להנדסה חקלאית
תחנת המחקר נוה יער
תחנת המחקר גילת
'אילנות'
סמל מנהל המחקר החקלאי
מדעניות חלוצות במחקר החקלאי בארץ ישראל
ציוני דרך
יצחק אלעזרי וילקנסקי-וולקני, "חוזה המחקר החקלאי"
ההיסטוריה של המיכון החקלאי בישראל: 1965-1947
המכון למדעי הקרקע, המים והסביבה
חוות בן-שמן
מורשת מחקר צמחי נוי ופרחים בישראל
govi semel
כל הזכויות שמורות © 2013, מדינת ישראל תנאי שימוש I צור קשר I דרושים I שאלות נפוצות I מנהל האתר