תולדות חיים
גדעון (גידי) חולתא נולד ב-1947 בטבריה. גדל ולמד ביסודי במושב היוגב, ובתיכון בבית הספר האזורי לבני המושבים בעפולה. בשנים 1968-1965 שירת בצה"ל בחיל התותחנים. בשנת 1971 סיים תואר ראשון בביולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים. בהמשך לימודיו במסלול ישיר לדוקטורט היה עוזר הוראה באוניברסיטה העברית, וב-1975 הצטרף למינהל המחקר החקלאי כחוקר בתחנה למדגה וחקלאות מים בדור. בשנת 1978 סיים את לימודי הדוקטורט באוניברסיטה העברית בנושא: "היבטים גנטיים וסביבתיים של קצב גדילה בקרפיון המצוי". העבודה נעשתה בהדרכת פרופ' רם מואב ופרופ' משה סולר.
הישגים מדעיים
לפעילותו המחקרית בשלושים וחמש שנות עבודה במינהל שני קטבים, הקרפיון והאמנון, ובהם עסק לעתים במקביל ולעתים לסירוגין, תוך מעבר הדרגתי מגנטיקה קלסית, דרך מניפולציות במערכות שלמות של כרומוזומים ועד שימוש בכלים גנומיים.
גידי קידם במחקריו גידול אוכלוסיות כל-זכריות של אמנונים. גידול המכלוא אמנון יאור x אמנון ירדן בארץ החל בתחילת שנות ה-60, אך לא תמיד התקבלו צאצאים כל-זכריים. גידי הוביל ניסויים במטרה להבין את המנגנון הגנטי של קביעת הזוויג באמנונים - מחקרים הנמשכים עד ימינו אלה תוך אימוץ כלים גנומיים וביואינפורמטיים. בעקבות עבודה זו הופץ למשקי רבייה זן 'מהדרין' של אמנון ירדן ליצירת מכלוא כל-זכרי. עקב אי ההצלחה בייצור אוכלוסיות כל-זכריות ממכלוא זה במשקי המדגה, היה גידי מעורב בהכנסה לשימוש בארץ של היפוך זוויג באמצעות הורמון סינתטי הניתן דרך המזון בשבועות הראשונים לחיי הדגיג. שיטה זו הפכה מסחרית ומאפשרת קבלת אוכלוסיות עם כ-97% זכרים ויותר. גידי הראה כי ניתן לייצר נקבות של אמנון ירדן בעלות גנוטיפ זכרי, ובעזרתן לקבל צאצאים כל-זכריים של אמנון ירדן על ידי זיווג עם זכרים רגילים. זו שיטה "ידידותית" יותר לסביבה, שכן החשיפה להורמונים מוגבלת רק לייצור דגי הרבייה. הגישה יושמה במשק המייצר דגיגי אמנונים לעצמו ולמכירה.
בשיתוף עם מדענים עולים מברה"מ לשעבר נקבעו פרוטוקולים לסטנדרטיזציה של השריית גינוגנזה ופוליפלואידה בקרפיון. השימוש בגינוגנזה תרם להבנה טובה יותר של הורשת כמה דגמי צבע בקרפיון הנוי, אך גולת הכותרת הייתה יצירת קו הורים המעמיד נקבות בלבד בקרפיון המאכל, שהביא לתוספת יבול של כ-20% בהשוואה לגידול אוכלוסיות מעורבות, וגם הקטין את רביית הקרפיון במהלך הפיטום במאגרים.
על בסיס מפת תאחיזה לאמנון יאור שפותחה על ידי עמיתים בארה"ב, ובשיתוף פעולה עם מיכה רון, בוצעה סריקה גנומית ואותרו אזורים בגנום הקשורים לתגובה לעקה עקב טיפול בדגים, וכן אותר אזור הקשור לקביעת הזוויג שלא היה מוכר קודם לכן. מופו כמה גנים מועמדים במסלול קביעת הזוויג באמנונים, והודגמה היתכנות לשימוש בסמן בתאחיזה הדוקה לזוויג לקבלת צאצאים כל-זכריים של אמנון יאור. בהמשך המחקר נעשו מאמצים לאתר את הגן הנמצא בתחילת תהליך קביעת הזוויג, באמצעות אנליזה של הטרנסקריפטום מזכרים ומנקבות ע"ג מערך דנ"א (DNA micro-array) בימים הראשונים לאחר הבקיעה של הדגיגים.
גידי היה מעורב בחיפוש פתרונות למחלת וירוס הקרפיון. במקביל למאמצים לפתח חיסון, הוביל מהלך של איתור מקור לעמידות גנטית טבעית בזני בר של קרפיון. זרע קפוא של קרפיון מזן הבר Sassan הובא מצ'כיה, והוכח כי זן הבר אכן מהווה מקור לעמידות. בהמשך היה מעורב במחקר לפיתוח סמנים גנטיים לצורך איתור אזורים בגנום המעורבים בעמידות לווירוס ומיפוי גנים מועמדים ע"ג מפת תאחיזה מדור חדש. המחקר נמשך במגמה לפתח זן מכלוא עמיד לווירוס.
גידי הוביל ביצוע תכנית סלקצייה לשיפור קצב הגדילה באמנון מכלוא ברמת המשק הבודד, ובמקביל יזם והוביל ביצוע תכנית טיפוח באמצעות סלקצייה על בסיס משפחתי לשיפור קצב הגדילה באמנון ירדן, וזו בוצעה על ידי צוות תחנת דור. אחרי ארבעה דורות סלקצייה ניכר שיפור בביצועי הגדילה, והוחל בהפצת חומר רבייה למשקים.
תרומה ופעילות ציבורית במינהל המחקר החקלאי ומחוצה לו:
גידי ניהל את תחנת דור בשנים 1990-1983. בשנים 1999-1997 שימש עוזר אקדמי לראש המינהל, ובשנים 2002-2000 היה ממונה על הטיפול במשתלמים מחו"ל ובמדענים אורחים. בשנים 2009-2006 היה מנהל המכון לחקר בעלי-חיים. נוסף על כך, ד"ר גידי חולתא לימד בנושאי התמחותו בקורסים שונים במוסדות אקדמיים, בעיקר בפקולטה לחקלאות של האוניברסיטה העברית ברחובות, ובהמשך בקמפוס אילת של אוניברסיטת בן גוריון בנגב.
הפרישה לגמלאות
גידי פרש לגמלאות בשנת 2014.