"שינויי אקלים, הנגרמים עקב ההתחממות הגלובלית צפויים לפגוע קשות ברווחת האדם בכלל וביצור החקלאי בפרט. בשנים האחרונות אנו עדים להחמרה בתנאי הסביבה, שלה השפעה ישירה על כושר היצור של הגידולים החקלאיים ואיכות התוצרת. שכיחות בצורות, שינוי פרופיל עונת הגשמים, ושינוי פרופיל הטמפרטורה של עונות הגידול בישראל הם חלק מתהליכים עולמיים כלליים. סביבה חקלאית זו מצריכה מחקר לפיתוח אמצעים אשר יקנו לחקלאים יציבות בייצור חיטה ואיכותה וישפרו את יכולת הגידול להתמודד עם עקות סביבה. המחקר המוצע משולב במיזם מולטידסיפלנרי http://israel-wheat.wix.com/mizam. עבודת המחקר המוצעת במרכז מחקר גילת תתמקד בגורמים (גורמי סביבה, פשפש הקמה) המשפיעים על איכות הגרגרים ובשינויים החלים בגרגרים."

"מטרת המחקר היא ללמוד את השפעת הגנטיקה (זן), הסביבה (אזור הגידול) והאינטרקציה ביניהן על התכונות מקדמות הבריאות בשקד. בשלב ראשון תלמד השפעת הגנטיקה, זאת באמצעות לימוד הרכב ותכולת התרכובות מקדמות הבריאות בזני האוסף, אשר ישמשו בהמשך מקור לטיפוח תכונות איכות בשקד המקומי. נתמקד בתכונות הליפופיליות, ונאפיין את הגלעינים והשמן על סמך מדדי איכות בריאותית אופייניים לשקד. בשלב שני נבחן את השפעת אזור הגידול ותנאי הסביבה בישראל על תכונות האיכות של הזנים הקיימים והחדשים. השפעה זו תלויה בשילוב בין הזן לאזור הגידול, ומטרת המחקר היא ללמוד השפעת שילובים שונים בין גנטיקה וסביבה על התכונות מקדמות הבריאות. בהיבט הגנטי, מטרה נוספת היא לבנות בסיס מידע איתן אודות תכונות הזנים המסחריים המקומיים, נוסף על זני האוסף."

מטרת המחקר היא לפתח מדדים להערכת איכות בשומשום ובטחינת שומשום, אשר יאפשרו להעריך את האיכויות הביוכימיות, מקדמות הבריאות והסנסוריות בזרעים ובמוצר הסופי. גיבוש הגדרות אובייקטיביות על סמך המדדים המדעיים המתאימים יאפשר להעריך את איכות חומר הגלם והמוצר. הדבר אינו אפשרי כיום בשל העדר הגדרות לקביעת איכות שומשום וטחינה. מדדים אלה אף יאפשרו לחקלאים לייצר גידול איכותי אשר יזכה לתמורות גבוהות בתעשיית המזון ובקרב הצרכנים הודות לתכונותיו, וכן יאפשרו לפתח זנים איכותיים ומצטיינים.

"הבטטה (Ipomoea batatas L.) הינה גידול טרופי-סוב טרופי, הממוקם שביעי מכלל גידולי המזון בעולם. בישראל הייצור לשוק המקומי ולייצוא הגיע בשנת 2016 לכדי 15000 דונם, כאשר ישנה עליה מתמדת בביקוש אליו. שיפור ביבול יכול להתקבל על ידי: (1) הגדלת היבול הכללי; (2) יצירת אחידות בגודל האשרושים (כיום מניבים יבול בעל טווח גדלים רחב בשדה, ככל הנראה כתוצאה מסיבות ביוטיות ואביוטיות שונות. מטרת המחקר: בחינת השפעת תנאי סביבה על התפתחות האשרושים בבטטה כולל בחינת הבדלים בביטוי גנים פיתוח מערכות להחדרת גנים לעמידות לתנאי סביבה ווירוסים בבטטה "

"הבטטה (Ipomoea batatas L.) הינה גידול טרופי-סוב טרופי, הממוקם שביעי מכלל גידולי המזון בעולם. בישראל הייצור לשוק המקומי ולייצוא הגיע בשנת 2016 לכדי 15000 דונם, כאשר ישנה עליה מתמדת בביקוש אליו.שיפור ביבול יכול להתקבל על ידי: (1) הגדלת היבול הכללי; (2) יצירת אחידות בגודל האשרושים (כיום מניבים יבול בעל טווח גדלים רחב בשדה, ככל הנראה כתוצאה מסיבות ביוטיות ואביוטיות שונות. מטרת המחקר במסגרת מחקר על חקלאות על סף מדבר הינם (1) בחינת השפעת תנאי סביבה על התפתחות האשרושים בבטטה כולל בחינת הבדלים בביטוי גנים (2) פיתוח מערכות להחדרת גנים לעמידות לתנאי סביבה ווירוסים בבטטה "

אנו חוקרים איך מבנה חלבונים ואנזימים בתא משפיעים את מאזני האנרגיה של הצמח השלם ועמידותו בעקות סביבתיות שמאפיינות את דרום ישראל. המטרה למצוא מדדים צמחיים חדשניים שיאפשרו חקלאות מטעים מתקדמת בצפון הנגב. נתמקד במנגנון הפרוק ושנוע של עמילן שנסמך על הקינטיקה של שתי קבוצות אנזימים הפועלות בתא במקביל – פרוק וסינתזה של עמילן. ע"י אפיון קבוצות אלו באברי צמח שונים וזיהוי שינויים בפעילותן כתגובה לשינויים בזמן, טמפרטורה, לחות, pH, ומליחות נבנה מודל ברמת הצמח השלם של שפעול חומרי תשמורת בתנאי סביבה משתנים ונזהה מדדים ביולוגים עם משמעות חקלאית.