מרכזים בינתחומיים

חזון ויעדים:
על פי תחזיות האו”ם בשנת 2050 ,כ-70% מאוכלוסיית העולם תחיה בערים. גיאומטריית הרחובות והמבנים בעיר וכמות האנרגיה הגדולה המופקת בעיר מובילה לעליית משמעותית בטמפרטורות המתבטאת ב תופעה הנקראת “אי החום העירוני”, וכן לירידה באיכות האוויר ועלייה בזיהום. צמחייה במרחב העירוני יכולה למתן תופעות אלו במידה משמעותית, אך ההצלחה תלויה בהתאמת הצמחים לסביבה, בבריאותם, ובתפקודם וכן באיכות ובריאות הקרקע ובית הגידול של עצים אלו. המרכז לערים ירוקות מקדם מחקר אינטגרטיבי בתחום יער עירוני, המשלב צמחים, שטחים ירוקים ומערכות גידול ברות קיימ בתוך העיר.

• שיפור תנאי החיים ותפקוד הצמחייה במרחב העירוני בתנאי אקלים משתנים.
• ייעול פוטנציאל הקירור של היער העירוני באי החום העירוני
• בחינת המעבר בין מרחבים כפריים לעירוניים – צמחייה, מזיקים, השפעה על טמפרטורה ומאזן אנרגיה.
• שיפור תת הקרקע ובית הגידול לעצים בערים השונות.
• ניטור קיבוע פחמן וקידום הפחתת מזהמים.
• הידע יהיה נגיש לתושבי העיר, לקובעי המדיניות ולרשויות התכנון.

• גידול ירקות במרחב העירוני עם תלמידי בתי ספר ותושבי העיר.
• הכשרת מורים לחקלאות, תלמידי אוניברסיטאות ותיכון בתחומי העיר הירוקה ואקולוגיה עירונית.
• פיתוח מערך חוגים וכיתות ללימוד פתרונות ירוקים ברי קיימא לבית ולעסקים, במסגרת חוות חקלאיות, ובבתי ספר וגנים ציבוריים.

ראש המרכז: פרופ’ רינה קמנצקי גולדשטיין

יצירת קשר:

0506220511

https://www.green-city-volcani.com/

חזון ומטרות:

מרכז המחקר לרווחת חיות משק מקדם מחקר המוכוון לשיפור הפרודקטיביות והרווחיות של חיות משק ובמקביל מתעדף ומשפר את רווחתן. המשימה שלנו היא לפתח גישות וטכנולוגיות חדשניות, שיתמכו בבריאותן וברווחתן של חיות המשק, תוך איזון היעילות הכלכלית עם שיקולים אתיים.

פעילות והישגים:

מרכז המחקר לרווחת חיות משק מוביל תכנית מולטי-דיספלינרית, שנעה מהערכת רווחת החיה ופיתוח של שיטות חקלאיות ברות קיימא ועד לתכניות עריכה גנומית מתקדמות, שמתעדפות את הרווחה לצד תכונות פרודקטיביות. בנוסף, המרכז מקדם מתקן מחקר מתקדמים, שיתמוך במחקרים מתקדמים וישרת כמרכז חינוכי לחקלאים ולתלמידים. המרכז מקדם גם באופן פעיל הזדמנויות לשיתופי פעולה של מקורות מימון מהתעשיה ומהאקדמיה כדי לסייע למחקרים חדשניים ופורצי דרך, שמטרתם לחזק את רווחת חיות המשק ושיטות חקלאיות ברות קיימא. לסיום, המחקר מקדם הצגה של מחקרים הקשורים לרווחת בעלי חיים.

ראש המרכז: פרופסור נועם מאירי

חזון ויעדים:

מינוף השימוש בבינה מלאכותית להבטחת שגשוגה של חקלאות ישראל, הבטחת מוצר טרי, איכותי, בריא ובטיחותי לציבור, העלאת הפריון של החקלאות הישראלית בארץ ובעולם, פיתוח אלגוריתמים ייחודיים של בינה מלאכותית לשיפור ביטחון המזון, החקלאות, והקיימות הסביבתית, ובמקביל להבטיח את מעמדה של ישראל כמובילה עולמית בתחום הבינה המלאכותית בחקלאות.

פעילות והישגים:

הוקם מרכז חישובי במימון קרן למסלי, הכוללת בין היתר: 26 שרתי CPU, 36 מערכות GPU, כ-350 טרה אחסון מהיר, 500 טרה אחסון לשמירה ארוכת טווח, מערכות תקשורת מהירה בין רכיבי העיבוד והאחסון, רישיונות להפעלה של המערכות ורישיונות של תוכנות מסחריות התומכות ב-AI.
המרכז הצטייד במערכות חישה מתקדמות לאיסוף נתונים החיוניים ליישום של שיטות של בינה מלאכותית. מערכת ניידת לצילום היפרספקטראלי, מצלמה תרמית, מערכת LiDAR קרקעית, מקלט GPS RTK, מערכת ניידת לספקטרוסקופית רמאן, פלואורימטר, חיישני קרקע, מצלמת צבע, תחנה מטאורולוגית ניידת, מכשיר מדידת מוליכות פיוניות, מערכת ייעודית לביצוע פנוטייפינג בשדה.

ראש המרכז: ויקטור אלחנתי

יצירת קשר:

0506220504

victor@volcani.agri.gov.il

חזון ויעדים:

מרכז מולטידיספלינרי בין יחידתי שבו משתתפים יותר מ-40 חוקרים וחוקרות ממגוון רחב של תחומי המדע, לרבות ביולוגיה, מדע החומרים, כימיה, מדעי קרקע ומים, מדעי הצמח, הנדסה חקלאית, בעלי חיים ועוד. תחום הננוטכנולוגיה, מפותח מאוד בארץ ובעולם. כפי שהננוטכנולוגיה הביאה להתקדמות עצומה עם כניסתה לתחומים כמו מדעי הרפואה ולטכנולוגיות חדישות ומשופרות, כך אנו חוזים שיקרה עם הכנסת הננוטכנולוגיה לתוך מדעי החקלאות ובמידה רבה קורה כבר היום. המרכז לאגרו-ננטכנולוגיה מאחד ידע ומומחיות באספקטים שונים  של חקלאות ומזון, התארגנות תשתיתית של חוקרים וחוקרות מדיסציפלינות מגוונות נוספות המייצרת כר פורה וטבעי לשיתופי פעולה.

מטרות המרכז כוללות תרומה יישומית לחקלאות ישראל וחקלאות עולמית בתחומים כגון הארכת חיי אחסון של תוצרת חקלאית שתקטין איבודי מזון ותפתח אפשרויות יצוא חדשות, מציאה גישות ליישום כלכלי של חומרים “ירוקים” להגנת הצמח במקום חומרים כימיים, מציאת שיטה יעילה להזנה עלוותית שתחליף להזנה דרך השורש שבה מאבדים כ -% 80 מהדישון, פיתוח שיטות לניצול פסולת, גם אורגנית וגם פלסטיק, לטובת החקלאות, זיהוי מהיר של חומרים מסוכנים ומיקרואורגניזמים מזיקים במים ומזון, זיהוי מוקדם של מחלות בצמחים ובעילי חיים ופיתוח אריזות ומשטחים מונעי זיהום  .

החזון הוא הכרה בארץ ובעולם כמכון מוביל עולמי של שימוש בננוטכנולוגיה לצרכי חקלאות שתוביל, לשיתופי פעולה

פעילויות והישגים:

• פיתוח שיטות מתקדמות להובלה ושחרור מבוקר של חומרים להזנה והגנת הצמח
• טיפולים ירוקים להקטנת איבוד מזון ושיפור השתמרות תוצרת חקלאית לאחר קטיף
• הפקת תועלת מפסולת חקלאית, חקלאות מעגלית וחקלאות בת-קיימה
• אריזות מזון מתכלות ופעילות ויריעות חקלאיות חכמות
• חקלאות מדייקת, רובוטיקה לחקלאות, פיתוח ביו-סנסורים וסנסורים כימיים
• טרנספורמציות לשיפור יבולים, ערך תזונתי ועמידות של הצמח בתנאי אקלים משתנים
• שיטות טיפול מתקדמות בבעלי חיים ועוד

ראש המרכז: ילנה פרובנוב

צוות:

גיא מחרז

מאיה קליימן

חזון ויעדים:

“מרכז המחקר לחקלאות תחת שינויי אקלים” הוקם במטרה לספק תשתיות למחקרים מתקדמים עבור התאמה של כל ענפי הצומח והחי לאקלים המשתנה, גם ברמת פיתוח זנים חדשים וגם באמצעיים אגרוטכניים. 

המרכז מתמקד בשני תחומי מחקר מרכזיים: וחיזוי שינויי אקלים בענפי חקלאות ישראל באמצעות בניית מודלים והתאמת ענפי החקלאות בצומח ובחי בהתאם לתחזית.

יעדי המרכז לטווח ארוך הם: שיפור יכולות המידול והחיזוי העונתיות והרב שנתיות ליישום ככלי תומך החלטה לחקלאות ולמו”פ החקלאי, התאמת ענפי החקלאות בישראל לשינויי האקלים הצפויים, הן באמצעים טיפוחים והן באמצעים אגרוטכניים, העמקת ההבנה במנגנוני עמידות של גידולים צמחיים כנגד גורמים מעודדי סטרס (ביוטי ואביוטי), שיפור יכולת ההדברה (כימית וביולוגית) בתנאי אקלים משתנה והבנת מנגנוני בקרה אפיגנטים ומולקולריים על הומאוסטזיס בענפי החי.

ראש המרכז: ד”ר רואי בן דוד

רכזת מחקר: טובה דויטש טראובמן

לאתר המרכז

חקלאות בת קיימא דורשת  איזון בין הצורך באספקת מזון לבין שימור משאבי הטבע לדורות הבאים. גישת המרכז גורסת שהגעה לקיימות מחייבת פיתוח והטמעת חדשנות טכנולוגית לצד הסתכלות הוליסטית ופתיחות מחודשת לגישות מסורתיות.

יעדי המרכז: השקיה והזנה חכמה ומדוייקת; ממשקים משמרי קרקע; ניהול מזיקים וגורמי מחלות מיטבי; בריאות קרקע וקיבוע פחמן; צמצום פליטת גזי חממה.

פעילות המרכז תקדם גישות חדשניות, כגון חקלאות מדייקת, בינה מלאכותית, רובוטיקה, חיישנים, מודלים סטטיסטיים, מערכות תומכות החלטה. זאת, לצד מגוון שיטות “מקיימות” כעיבוד מינימלי של הקרקע או אפס עיבוד, שילוב גידולי שירות במטעים, כרמים ובגד”ש, שימוש בקומפוסט ותוספים אורגניים אחרים, מחזור גידולים, שילוב רעיה בממשק גידול צומח, והסתכלות הוליסטית במגוון היבטים. בכדי לאפשר פעילות זאת, התמקדנו בשתי שנות ההקמה של המרכז ברכישה של ציוד. ההצטיידות כללה רכישת ציוד אנליטי למעבדות, מיכון וציוד מדידה בשדה, רחפנים ליישום מדייק של דשן וחומרי הדברה; בניית חממה ובתי גידול ושיקום סככות בקר.

במהלך ספטמבר 2024 יקיים המרכז כנס ראשון שכותרתו: “גידולי שירות במטעים ובגידולי שדה בישראל: ניסיון מצטבר, סוגיות מחקריות ואתגרים”.

חזון ויעדים:

המרכז קם את תחום האגרוטכנולוגיה המיקרוביאלית, בדגש על קידום מחקרים מן המעבדה אל השדה כצעד ראשון לקראת מסחור עתידי של הטכנולוגיות המתפתחות.

פעילות והישגים:

המרכז העמיד יחידת פרמנטציה מתקדמת המאפשרת לייצר מיקרואורגניזמים שונים בתנאים מבוקרים ובכמויות המתאימות לניסויי שדה או ניסויי חממה גדולים.היחידה כוללת מומחית בתחום הפרמנטציה המספקת תמיכה רציפה בחוקרים וסטודנטים המבקשים להשתמש בשירותי המרכז. בהמשך צפויה לקום יחידת פורמולציה שתכלול ציוד ייעודי לייצוב ואריזה של מיקרואורגניזמים ותוצריהם בשיטות המדמות תהליכים תעשייתיים, כצעד נוסף לקראת הפיכתם מרעיון במעבדה למוצר על המדף.

ראש המרכז: אור שפירא