יצחק קליין
יצחק קליין

תולדות חיים
יצחק קליין נולד ב-1937 בהונגריה. בתקופת מלחמת העולם השנייה נכלא במחנות כפייה באוסטריה. בספטמבר 1947 עלה לארץ-ישראל, לאחר ניסיון עליה בלתי-לגאלית באוניה “כנסת ישראל” והגליה של עשרה חדשים לקפריסין. יצחק התחנך במוסד עלית הנוער בכפר-בתיה. בשנים 1955-1958 שירת בנח”ל בשדה-אליהו ובסעד.
בשנת 1961 סיים תואר ראשון בפקולטה לחקלאות. בשנים 1962-1963 עבד בתחנת הניסיונות גילת, כאחראי לניסיונות במטעים. בשנת 1964 המשיך את לימודיו האקדמאיים בארה”ב, באוניברסיטה של מישיגן, איסט לאנסינג. תואר שני סיים ב-1965 והדוקטורט ב-1969. ולאחר מכן השתלם במחלקה להורטיקולטורה, באוניברסיטה מינסוטה, סט. פול.
בשנת 1971 חזר לישראל, והחל את עבודתו במחלקה לנשירים, גפן וזית, במכון למטעים, בתחנה לחקר החקלאות, לימים, מינהל המחקר החקלאי.
תחומי מחקר
הישגים מדעיים
בשנות השבעים עסק בנושא הזנת עצי-פרי נשירים, כולל הזנה של זית בתנאי וגידול בעל בגדה המערבית. באותה העת התבססה שיטת ההשקיה בטפטוף. מחקריו הראשונים עסקו בדישון חנקני ואשלגני ותיקון מחסורי ברזל בסקוסטרין דרך מערכת ההשקיה (fertigation).
במטה יהודה (בית נקופה) הקים ניסוי רב-היקף של גידול עצי-פרי בקרקעות שטחיות-אבניות של ההר. הניסוי, שנמשך כעשר שנים, הוביל למדידות והבנה של תהליכי תנועה ושטיפת מלחים בקרקע ולייעול הדישון. גם חקר בהרחבה ריסוסי הזנה של עצי- פרי, ופיתח טכניקות מדידה וכימות של הקליטה והתגובה לריסוס. במקביל עסק בנושאי השקיה במים שפירים ובמים שוליים. המחסור במים והבצורת הרב-שנתית של סוף שנות השמונים הובילו לניסויי השקיה באבוקדו, קביעת אופטימום מנת המים ומדידת הנזק מהשקיה תת-אופטימלית, ובאפרסק, השקיה גרעונית בתקופת התקשות הגלעין.
בעבודתו בנושא ההשקיה פיתח מודל לעצי-פרי בגידולים מיצגים כגון, גרעיניים, גלעיניים וגפן, שהושקו בהתאם לסף של מתח המים בקרקע וחישוב הצריכה כמקדם לפי גיגית. מקדם ההשקיה במודל הוא ביטוי פנולוגי-פיזיולוגי, בלתי תלוי בתנאי מזג האויר, ונעשה באמצעות מדידות גיגית סטנדרטית. בשנות התשעים הוכיח את אמיתות מודל ההשקיה בניסויי כרם-יין ברמת ערד, בתנאים של התאדות קיצונית. המחקר בנושא של השקיית זית במים מליחים בתחנת הניסיונות ברמת הנגב, הדגים לחקלאי הנגב את הפוטנציאל הגלום בגידול הזית במים המליחים של אקוויפר הנגב, ותרם לנטיעת אלפי דונמים של זית-לשמן בנגב. כמו כן חקר בעשר השנים האחרונות גם בהשקיית מים מושבים בכרם ובאפרסמון.
תרומה ופעילות ציבורית במנהל המחקר ומחוצה לו
ד”ר יצחק קליין שהה במספר שבתונים בארה”ב (1982-1983 ,1988-1989, 1995-1996) והשתתף בכנסים, סדנאות וביקורים איטליה, אנגליה, ארה”ב, דרום אפריקה, יפן, מצרים, פורטוגל, צ’ילה, צרפת, קזחסטן, קנדה ותורכיה.
בשנת 1999 מונה מ”מ מנהל המחלקה להדרים וב-2000 מונה מנהל המחלקה להשבחה וגנטיקה מולקולרית.
הפרישה לגמלאות
ד”ר יצחק קליין פרש לגמלאות בספטמבר 2002, והמשיך את עבודתו כמתנדב.
לקראת פרישתו ולאחריה, בשנים 2001-2008, ביסס גישה חדשנית של השקיה אוטונומית המבוססת על פיתוח בקר השקיה חדש המבוסס על מדידת מתח המים בקרקע (Commonsensor). בהשקיה האוטונומית הצמח מכתיב את העיתוי ואת כמות המים להשקיה, ללא התערבות יד אדם. בהשקיה האוטונומית יש בקרה כמעט מוחלטת של עומק ההרטבה בקרקע והודות לכך חיסכון ניכר במים. ההשקיה האוטונומית מאפשרת השקיה מיטבית, כולל יצירת עקה מבוקרת, בשעת הצורך.
ערכה עמליה ברזילי, 2009
מעודכן לתאריך: 04/12/11 08:14
