מבוא

בארץ מגדלים בצל בכל סוגי הקרקעות בהיקף של כ- 18,000 דונמים. כל התוצרת משווקת לשוק המקומי. עד לפני מספר שנים נאסף רוב יבול הבצל בידיים, בהשקעה של 5 עד 10 ימי עבודה לדונם כתלות בכמות היבול. בשנת 1999 עודד משרד החקלאות יבוא של מערך מכונות לאסיף ממוכן של בצל, בשל בעיית זמינות עובדי אסיף. מערך המכונות המיובא כלל, מכסחה מתוצרת חברת SAMON הולנד, מחתר ומאספת מתוצרת חברת TOPAIR ארה"ב. כשנה מאוחר יותר יובאה ע"י ב.א.ז עיבודים חקלאיים מכונה משולבת (מחתר ומאספת) מתוצרת חברת SAMON הולנד. המכון להנדסה חקלאית בחן את הציוד המיובא והתאים אותו לתנאי הגידול בארץ, במסגרת פרויקט מחקר שמומן ע"י המדען הראשי של משרד החקלאות ומועצת והירקות.

הבעיה העיקרית באסיף ממוכן של בצל היא, הנזק המכאני שעלול להיגרם לו במהלך

 איסופו במכונות. נזק מכאני פוגע באיכות היבול וגורם להקטנת הרווח מהגידול. ממרבית שטחי הגידול בארץ נאסף הבצל כשהוא במצב יבש יחסית, לכן ניתן לאסוף אותו בשתי שיטות אסיף, ישיר או עקיף. בשיטת האסיף הישיר מנתקים את הבצל מהקרקע ואוספים אותו למכלים במהלך אחד. בשיטת האסיף העקיף מנתקים תחילה את הבצל מהקרקע ומניחים אותו באומן ליבוש, ומאוחר יותר אוספים אותו למכלים. בחלק מאזור הערבה הדרומית הבצל נאסף במצב לח על כן שיטת האסיף הנהוגה שם היא שיטת האסיף העקיף.

החל משנת 1999 הושקעה עבודה רבה במבחני הכלים ובהתאמתם לתנאי הגידול ולשיטות האסיף הנהוגות באזורי הארץ השונים. המבחנים הראו שהשינויים והשיפורים שנערכו בכלים הביאו להפחתה משמעותית בשיעורי הנזק בשתי שיטות האסיף. עוד נמצא שהמחתר מתוצרת TOPAIR לא התאים כלל ואילו במאספת נדרשו השקעות גדולות על מנת להתאימה גם לשיטת האסיף העקיף. מכלול הממצאים הובילו להבנת הצורך שבפיתוח מקומי של מכונות לאסיף בצל.

על סמך הידע והניסיון שהצטבר במהלך העבודה עם הכלים המיובאים, הוגדרו מאפיינים כללים של המערכות הדרושות לאסיף ממוכן של בצל בארץ, עם דגש על הקטנה נוספת של הנזק המכאני. לשם כך תוכננו ונבנו שני כלים, מחתר וקומביין, כאשר הקומביין יכול לשמש גם כמאספת (אסיף עקיף).

המחתר (עקרן)

המחתר מופעל על ידי טרקטור בעזרת מערכת הנעה הידראולית ורתום אליו ברתום תלת נקודתי. תמונה 1.

• מערכת לניתוק בצל בעלת מוט מרובע אחד.
• צמד דיסקים לחיתוך עשב מדפנות הערוגה.
• ציר סובב עם מדפי גומי, לסיוע בהרמת הבצל למעלית מסוע השלבים.
• מסוע שלבים מטיפוס ברוקמה המותקן בשיפוע מתון יחסית של 15 מעלות בחלקו הקדמי ו- 25 מעלות במורד בחלקו האחורי. מטרתו של השיפוע הקדמי למנוע גלגול של בצל ושל האחורי להוריד ולהניח את הבצל באומן על פני הקרקע מגובה נמוך. צורת התקנה זו מאפשרת גם לשחרר בקלות את צינורות הטפטוף לקראת הוצאתם מהשטח.
• שתי דפנות מתכווננות המותקנות מאחור מעל למסוע, לניתוב הבצל בחזרה אל הקרקע ולקביעת רוחב האומן.
• מערכת לבקרת עומק, להשגחה על ניתוק שטחי יחסית של הבצל, בכדי למנוע מרגבי אדמה לעלות למכונה ולמנוע נזק לבצל.
• מערכת בקרה למדידת מהירות ההתקדמות ומהירות המסוע עם תצוגה בתא המפעיל בטרקטור.

מכונה ראשונה מדגם זה נבנתה ע"י מפעל אגרומונד ומופעלת באופן מסחרי במשק יטבתה..

הקומביין

הקומביין מופעל על ידי טרקטור בעזרת מערכת הנעה הידראולית עצמאית, נגרר על שני גלגלים עם מערכת היגוי ומנגנון אוטומטי להחזרת הגלגלים למרכז. תמונה 2. 
מערכת ההיגוי בעלת זווית גדולה יחסית מאפשרת תמרון טוב יותר של הכלי בשדה.

• מערכת ניתוק משופרת בעלת מוט מרובע אחד ואחריו מוט עגול שמטרתה להקל על עליית הבצל למכונה ובכך להקטין את הנזק המכאני. חשיבותה של המערכת היא בעיקר בקרקעות קשות, בהן פעולת הניתוק שטחית, בהשוואה לקרקעות הרכות בהן ניתן לנתק את הבצל בעומק גדול יותר ולהשתמש בקרקע כריפוד מונע נזק.
• צמד דיסקים לחיתוך עשב מדפנות הערוגה.
• ציר סובב עם מדפי גומי לסיוע בהרמת הבצל למעלית מסוע השלבים.
• מעלית ראשונה עשויה מסוע שלבים מטיפוס ברוקמה, מותקנת בשיפוע מתון יחסית של 15 מעלות למניעת גלגול הבצל.
• מערכת בקרה למדידת מהירות התקדמות ומהירות מסוע המעלית הראשונה עם תצוגה בתא המפעיל בטרקטור. המערכת מאפשרת את תיאום המהירויות ובכך מוקטן הנזק לבצל.
• מערכת לבקרת עומק להשגחה על ניתוק שטחי יחסית של הבצל, בכדי למנוע מרגבי אדמה לעלות למכונה ולמנוע נזק לבצל.
• מעלית שנייה המותקנת בניצב לראשונה, עשויה מסוע שלבים מטיפוס ברוקמה עם מדפי גומי ומוטות מצופים בגומי. המעלית בנויה משלושה פרקים על מנת לאפשר את פריקת הבצל לעגלות נמוכות וגבוהות ואת קיפולה לצורך נסיעה מנהלתית.
• מערכת חשמלית המוצבת בתא המפעיל לשליטה על כל פעולות הקומביין.

הקומביין נבנה ע"י מפעל מתכת יורן ומופעל ע"י חברת בני אביטן תוצרת חקלאית.

צוות המפתחים מבקש להביע את תודתו ללשכת המדען הראשי ולמועצת הירקות על מימון הפרויקט.