מבוא

בשנים האחרונות גידול הבטטות בארץ גדל והולך בקצב של כ- 25% בשנה. היקף הגידול בשנת 2003 עמד על כ- 6,000 דונמים שהניבו יבול פקעות במשקל כולל של כ- 18,000 טון. כמחצית מהתוצרת יוצאה והיתרה שווקה לשוק המקומי.
בטטות מגדלים ברוב אזורי הארץ ובסוגים שונים של קרקעות, בהם: הערבה הדרומית, מרכז הנגב, הנגב המערבי, אזור השרון והגליל העליון. הבטטות מתפתחות בתוך הקרקע כאשכול בעל 5 פקעות ויותר ומחוברות אל הצמח באמצעות שריגים. הפקעות עדינות מאד ומשום כך אסיף בעזרת מכונות עלול להסב להן נזק רב. הנזק הנגרם לפקעות במהלך אסיף ממוכן מופיע כשיפשופי קליפה, פציעות חודרות, חתכים ושבר. פקעות שניזוקו איכותן ירודה והן אינן ראויות ליצוא ובשל כך נגרם הפסד ניכר למגדלים. במהלך השנים האחרונות עוסק המכון להנדסה חקלאית בפיתוח שיטה לאסיף ממוכן של הבטטות. בשיטה זו, מכסחים תחילה את נוף הצמחים בעזרת מכסחה ולאחר מכן אוספים את יבול הפקעות בעזרת שני דגמים של מכונות. בשני הדגמים, עיקרון העבודה מבוסס על הוצאת הפקעות מתוך הקרקע באמצעות סכין ומסוע שלבים, הובלתן על המסוע עם שכבת אדמה, חשיפתן ואיסופן באופן ידני מהמסוע בדגם אחד או מהקרקע בדגם השני. המכונות מופעלות בשדה מספר שנים והאסיף בעזרתן הניב תוצאות טובות יחסית, אולם, עדיין קיימת בעיית שאריות נוף שאינו מסולק במלואו ע"י המכסחה ומפריע לתהליך האסיף. שאריות הנוף גורמות לבעיות כגון: עיכוב פקעות בזמן העלייה למכונה, הפרעה לזרימת החומר בגלל התפסות נוף בחרטום המכונה וכיסוי של הפקעות בשאריות נוף בזמן הנפילה חזרה אל הקרקע. בעיות אלו גורמות להגדלת הנזק המכני לפקעות, להשקעת זמן רב בחיפוש אחריהן בזמן האסיף הידני ולהפסד בגין פחת של פקעות שנותרות בשדה. מטרת המחקר היתה לבחון את ההשפעה של תלישת הנוף וניתוק השריגים על איכות הבטטות.

שיטות וחומרים

כדי לבחון את השפעת סילוק הנוף וניתוק השריגים על איכות הבטטות, נערכו שני ניסויים שכל אחד מהם כלל שני טיפולים: 1. תלישה ידנית של הנוף ואסיף עם מחתר 2. כיסוח במכסחה ואסיף עם מחתר (ביקורת). הניסוי הראשון נערך באזור רביבים בקרקע חולית. הגידול הושקה בטיפטוף. הניסוי השני נערך באזור כפר עזה בקרקע כבדה. הגידול הושקה בהמטרה. בטיפול 1, נוף הצמחים נתלש כולו בעבודת ידיים. בדרך זו נותקו גם השריגים והפקעות נותרו בתוך הקרקע כשהן מופרדות האחת מהשנייה. פעולה זו נעשתה בכל ניסוי על שתי גדודיות בקטע שאורכו כ- 200 מטרים. בטיפול 2, כוסח הנוף משתי גדודיות סמוכות בעזרת מכסחה בשיטה המקובלת. מחתר בטטות (תמונה 1) הוציא את הפקעות מטיפול 1 ו- 2 והניח אותן בחזרה על הקרקע. הפקעות החשופות משני הטיפולים נאספו בידיים לתוך ארגזים. מכל טיפול נלקח מדגם מקרי בגודל 10 ארגזים לצורך איפיון ובדיקת איכות הפקעות.
הפקעות מהמדגמים נשטפו ומויינו לקבוצות איכות לפי הגדרות הבאות:

• ללא נזק
• חתך ושבר – קודקוד הפקעת נחתך או נשבר.
• פצע עמוק – פגיעה חודרת בבשר הפקעת.
• שפשוף – שפשוף אחד או מספר שפשופים של הקליפה ששטחו/ם גדול מ- 10% משטח הפקעת.

תוצאות ודיון

תלישת הצמחים גרמה לניתוק השריגים המחברים את הפקעות אל הצמח. הפקעות נותרו בתוך הקרקע כשהן מופרדות האחת מהשנייה

תצפית שנערכה על פעולת המכונה בשני הטיפולים, הראתה, שבטיפול בו הנוף נתלש וסולק, זרימת האדמה והפקעות על פני המחתר הייתה טובה יותר. עוד נראה, שהפקעות המופרדות עולות למכונה ללא עיכוב ומונחות בחזרה על פני הערוגה כשהן חשופות ונראות היטב לעיני פועלי האסיף. התמונות מראות את התוצאות של עבודת המחתר בטיפול 1 בו נתלשו הצמחים ובטיפול 2 בו כוסחו הצמחים, בהתאמה.

מדגמי הפקעות שמוינו לקבוצות האיכות נשקלו ועבור כל טיפול חושב שיעורו הממוצע של הנזק הכללי והנזק לסוגיו באחוזים. טבלאות 1 ו- 2 מתארות את התוצאות שנתקבלו מהניסוי הראשון והשני בהתאמה. מבחן סטטיסטי רב תחומי ברמת מובהקות של 5% נערך על תוצאות הנזק הכללי. טבלאות 1 ו- 2 מראות שתלישת הנוף וניתוק השריגים לפני הוצאת הפקעות מהאדמה תרמו להקטנת הנזק הכללי הנגרם לפקעות ע"י המחתר בשיעור של 27.4% ו- 13% בניסוי הראשון והשני בהתאמה.

מסקנות

נערכו שני ניסויים לבחינת ההשפעה של תלישת צמחי הבטטה, לפני פעולת ההוצאה, על איכות יבול הפקעות. פעולת התלישה גרמה לניתוק השריגים המחברים את הפקעות לצמחים והפקעות נשארו בתוך הקרקע כשהן מופרדות האחת מהשנייה. במהלך ההוצאה, עלו הפקעות למכונה ללא עיכוב וזרימת האדמה והפקעות על פני המחתר הייתה טובה יותר. הפקעות הונחו בחזרה על פני הערוגה כשהן חשופות ונראות היטב לעיני פועלי האסיף.
בשני הניסויים שנערכו נמצא, שתלישת הצמחים תרמה להקטנת הנזק הכללי הנגרם לפקעות ע"י המחתר בשיעורים של 27.4% ו- 13%.
ממצאי הניסויים מראים שפעולת התלישה שיפרה את עבודת המחתר והיבול הנאסף היה באיכות גבוה יותר. לכן, יש לשקול התאמה ו/או פיתוח של מכונות לבצוע התלישה.

הבעת תודה