ד"ר גיא דוברת: "הצבי הישראלי הוא "מין דגל" ונחשב לסמל לשמירת טבע בישראל אך אוכלוסיותיו נמצאות בסכנת הכחדה ומאוימות ע"י פרגמנטציה, ציד ותחלואה. המחקר שלנו בחן את הרכב התזונה והפעילות של הצבי הישראלי ביערות אורן אשר אינם בית גידול טבעי לצבאים. הראנו שצבאים באזורים שונים מצליחים לשמור על איכות מזון גבוהה מאוד בתזונה שלהם במשך כל השנה, בזכות התאמות מקומיות. נוסף על כך, גילינו שהם מסוגלים לשרוד ואפילו לשגשג ביערות אורן שבהם צפיפות העצים נמוכה."
תוצאות המחקר מספקות כלים לא מתערבים לניטור תזונה ופעילות של פרסתניים מקומיים ויוכלו לשמש כבסיס לעיצוב עתידי של יערות ומסדרונות אקולוגים.