| המכון לגידולי שדה וגן
ליקט ד”ר מנשה הורוביץ
מהמחלקה לפלחה במכון לגידולי שדה וגן
רשימת מנהלי המחלקה / המכון לגידולי שדה
| 1921-1935 |
אגר’ מרדכי אלעזרי-וולקני ראש המחלקה לפלחה ברחובות |
| 1936-1957 |
פרופ’ מנקו פלאוט ראש המחלקה לפלחה ולגידול זרעים ברחובות ושנים אחדות בבית דגן |
| 1957-1958 |
פרופ’ יצחק ארנון אז נבחר לראש התחנה לחקר החקלאות |
| 1958-1975 |
פרופ’ רפאל פרנקל |
| 1976-1981 |
ד”ר חיה גלמונד |
| 1981-1985 |
ד”ר ברוך רטיג |
| 1985-1993 |
פרופ’ שמאי יצהר |
| 1993-2001 |
ד”ר דוד לוי |
| 2001-2007 |
פרופ’ יורם קפולניק |
אחת היחידות הראשונות שהוקמה בתחנת הנסיון החקלאית החדשה עסקה בפלחה [גידולי שדה ללא השקיה]. האחראי על הנסיונות בפלחה היה אגר’ מרדכי אלעזרי-וולקני (אחיו של מקים התחנה, ד”ר יצחק אלעזרי-וולקני). כבר ב-1921 נערכו נסיונות שדה באזורי התיישבות שונים – בבן-שמן, דגניה ומרחביה והחלקה של בן שמן נשארה פעילה שנים אחדות. ב-1926 התחילו גם לערוך נסיונות בחווה של ג’בתא (=גבת), שנהפכה לאתר העיקרי לנסיונות שדה בפלחה בשנות ה-30. מרכז התחנה היה ממוקם תחילה בתל-אביב, וב-1932 עבר לרחובות.
בדו”ח הראשון על פעולות התחנה שהופיע בשנת 1927, רשומים 3 עובדי מחקר ביחידה לפלחה : אגר’ מ. אלעזרי-וולקני – פלחה כללית, ד”ר ל. פינר- גידול זרעים ואגר’ א. מלצב עוזר בגידול זרעים.
ב-1935 נפטר ללא-עת אגר’ מרדכי אלעזרי- וולקני, וד”ר מנקו פלאוט מונה מנהל המחלקה לפלחה ולגידול זרעים. בשנות ה-30 הצטרפו למחלקה ד”ר שמואל הורביץ (גידולי מספוא, מחזור זרעים) ואגר’ יעקב קוסטרינסקי (גדולי שדה בבעל) , ומאוחר יותר הצטרפו נ. נפתולסקי (ירקות), ד”ר ש. מאזה (גידולי מספוא ותעשיה), אגר’ אליהו גולדין (גידולי מספוא ותחמיץ), אגר’ יעקב שיפמן (צמחי רפואה) ואגר’ חיה גלמונד (בדיקות זרעים).
עם הקמת המדינה, ב-1948, נמצאים במחלקה לפלחה ולגידול זרעים עובדי המחקר הנ”ל, בניהול פרופ’ מנקו פלאוט, ובמסגרתה פועלת מעבדה לבדיקת זרעים. בתחנה פעלו בתקופה זו גם יחידות נוספות שיחוברו בחלקן לגידולי שדה בהמשך – היחידה לטבק ולצמחי סוכר (מנהל- אגר’ ל. ויצמן), היחידה ליעור (מנהל- ד”ר י.גינדל) והיחידה להשבחת צמחי מטע וגן (מנהל- פרופ’ חנן אופנהיימר).
ב-1951 נחתם הסכם בין הסוכנות היהודית ומדינת ישראל לפיו תחולקנה הבעלות על הרכוש והאחריות על כח האדם בין התחנה והפקולטה לחקלאות ברחובות לבין מוסד המחקר הממשלתי שעומד לקום. משנת 1955 החלה ההעברה והבניה של אתר בית דגן, לימים – מרכז וולקני.
המנהלים הראשונים של התחנה לחקר החקלאות (הממשלתית), ד”ר יעקב פלג ואחרי 1958 פרופ’ יצחק ארנון, פעלו רבות לארגן את יחידות המחקר השונות למכונים הומוגנים מבחינה מקצועית. המכון לגידולי שדה וגן התארגן סביב המחלקה לפלחה המקורית.
| התפתחות המכון לגידולי שדה וגן
ב-1958 כלל המכון לגידולי שדה וגן (להלן גד”ש) את היחידות הבאות:
פלחה ומספוא ( 6 ע”מ), צמחי תעשיה (3 ע”מ), ירקות (3 ע”מ), מעבדה לכימיה (2 ע”מ), חקר זרעים ובדיקתם (2 ע”מ), וכ”כ קבוצות מחקר בתחנות הנסיונות האזוריות, בנוה-יער (6 ע”מ) ובגילת (2 ע”מ) – בסה”כ 24 ע”מ.
במועד זה עדיין פעל בתחנה המכון לבוטניקה שימושית כיחידה נפרדת מהמכון לגד”ש. במכון זה נכללו המחלקות לאקולוגיה של צמחים (6 ע”מ, בראש ד”ר ה. בויקו), לאקולוגיה של עצים (1 ע” מ, ד”ר י.גינדל), לצמחי נוי (1 ע”מ, אגר’ וגה), ולחקר הטל (1 ע”מ, ש. דובדבני).
ב-1960 החלה האינטגרציה לתת את אותותיה. פרופ’ יצחק ארנון נבחר למנהל התחנה, ובמקומו מונה ד”ר רפאל פרנקל כראש המכון לגידולי שדה וגן.
במכון נכללו אז היחידות הבאות:
המח’ לפלחה ומספוא ( 12 ע”מ), המח’ לגידולי תעשיה (7 ע”מ), הענף לגידולי שמן בעל (2 ע”מ), המח’ לחקר ירקות (3 ע”מ), המח’ לצמחי נוי (4 ע”מ), המח’ לזרעים (6 ע”מ), המעבדה לכימיה חקלאית (3 ע”מ), המעבדה לפיזיולוגיה ( 2 ע”מ), המעבדה לביקטור קטניות וחקר צמחי-רפואה (1 ע”מ), ושרות האינטרודוקציה (3 ע”מ).
עובדי מחקר מהתחנות האזוריות נכללו במחלקות המקצועיות שלהם. בסה”כ היו במכון 43 ע”מ.
שנות ה-60 וה-70 היו תקופת הזוהר של החקלאות הישראלית, והיקף התקציבים ומספר החוקרים גדל באופן ניכר.
ב- 1982, פעלו במכון לגידולי שדה וגן המחלקות הבאות:
פלחה ( 13 ע”מ), צמחי תעשיה (11 ע”מ), זרעים (10 ע”מ), ירקות (16 ע”מ), מספוא ומרעה (9 ע”מ), ביקטור (4 ע”מ), אינטרודוקציה ובנק הגנים (6 ע”מ), גנטיקה והשבחה (10 ע”מ), חקלאות ע”פ התורה (3 ע”מ), צמחי רפואה ותבלין (6 ע”מ).
המחלקה לצמחי נוי (20 ע”מ) נכללה במכון לגדולי שדה עד שנת 2000, ואז עברה למכון למטעים.
הצוות המדעי של רוב המחלקות גדל באופן משמעותי והחלה פעילות בנושאים הקשורים לביוטכנולוגיה. יש לציין את התפתחותה של המחלקה לגנטיקה ולהשבחת צמחים.
עובדי מחקר מהתחנות האזוריות נכללו במחלקות המקצועיות שלהם. בסה”כ היו אז במכון לגד”ש 108 ע”מ.
פרופ’ שמאי יצהר שנבחר לראש המכון לגידולי שדה ב-1985, יזם ב-1990 שינוי במבנה ורה-אירגון מינהלי של היחידות המרכיבות אותו.
במקום 11 המחלקות שפעלו כיחידות נפרדות, נוצרו 4 מחלקות בלבד.
להלן מצבת כח-אדם ב-1995 :
– המחלקה לגידולי שדה ומשאבי טבע שכללה 7 יחידות קודמות – פלחה וצמחי שמן, מספוא, מרעה ויער, צמחי תעשיה, ביקטור, אינטרודוקציה ובנק הגנים, חקלאות ע”פ התורה – עם 35 ע”מ (חלקם בתחנות נווה-יער וגילת).
– המחלקה לגנטיקה שעסקה בעיקר בהשבחת צמחי ירקות ובביוטכנולוגיה, התרחבה עד 19 ע”מ.
– המחלקה לירקות שכללה 3 קבוצות מחקר – אחת ממוקמת בבית דגן, שניה העוסקת בדלועיים, ושלישית בצמחי תבלין, שתי האחרונות ממוקמות בנוה-יער.
ביחד – 24 ע”מ.
– המחלקה לזרעים שפעלה גם בתפקידי שרות ורישום זנים, העסיקה 13 ע”מ.
בסה”כ הועסקו במכון לגד”ש בשנת 1995 – 91 ע”מ.
בשנת 2002 מבנה המחלקות נשאר כפי ששונה ב-1990.
בסה”כ הועסקו במכון 38 חוקרים, 35 מהנדסים, 22 טכנאים ו-9 עובדים מינהליים. |
|
| מעודכן לתאריך: 26/12/10 11:17 |
|