אלו המחקרים שזכו במענקי ISF של הקרן הלאומית למדע:
ד”ר רוני רק: “מחקר זה בוחן באופן יסודי כיצד הדינמיקה של תרגום חלבונים מווסתת תהליכים חיוניים של התרבות והתמיינות תאים. המחקר בוחן את האופן שבו מאגרי ה-tRNA משתנים, ומאפשרים הסתגלות לדרישות התרגום הייחודיות של תאים שגדלים במהירות לעומת תאים בתהליכי התמיינות. המסקנות יאפשרו יישומים מעשיים ישירים בתחום המתפתח של בשר מתורבת והנדסת רקמות, וכן הבנה מנגנונית בסיסית לגבי התרבות יעילה וההתמיינות המבוקרת של תאי גזע”.
ד”ר אהוד שטרובך: “ההצעה בוחנת את מנגנוני ההיווצרות של סופות קיצוניות באזור הים התיכון – מדיקנים. לסופות אלה השפעות רבות באזורנו, כולל נזקים כבדים לחקלאות כתוצאה מרוחות עזות, גשמים חזקים והצפות. הבנת תהליכי ההיווצרות של מדיקנים תאפשר לנו להעריך טוב יותר את פוטנציאל ההשפעה שלהם על האזור בתנאי אקלים משתנים”.
ד”ר זיו שפיגלמן: “נגיפים צמחיים גורמים למחלות הרסניות שמשפיעות על ייצור המזון ברחבי העולם. בעוד שידוע כי נגיפים פוגעים בעלים ובפירות, מעט מאוד ידוע על האופן שבו הם פוגעים במערכת השורשים של הצמח. מחקר זה יבחן את ההשפעה ההתפתחותית והפיזיולוגית של נגיפים על מערכת השורשים של צמח העגבנייה. באמצעות כלים גנטיים, מיקרוסקופיים ופיזיולוגיים, המחקר יחשוף כיצד נגיפים חודרים לשורשים ומשבשים את התפתחותם ותפקודם. הבנת תהליכים אלו עשויה להוביל לפיתוח פתרונות חדשים להתמודדות גידולים חקלאיים עם עקה ומחלות”.
ד”ר אלי ז’מי: “המחקר עוסק ביחסים הסימביונטים בין פרוטוזואה חד-תאיים לבין חיידקים בכרס הפרה – איבר מרכזי בעיכול מזון צמחי במעלי גירה. למרות חשיבותם הרבה של הפרוטוזואה המהווים עד 50% מהביומסה המיקרוביאלית בכרס, הקשרים הפיזיים והפונקציונליים בינם לבין חיידקים נותרו כמעט בלתי נחקרים. המחקר צפוי לחשוף לראשונה חיידקים סימביוטיים החיים בתוך תאי פרוטוזואה, להבין את מנגנוני האינטראקציה ביניהם, ולבחון כיצד יחסים אלו משתנים בין מינים וסביבות שונות.
ממצאי המחקר יתרמו להבנת האבולוציה של סימביוזות מורכבות, וישפכו אור חדש על התהליכים המיקרוביאלים שמעצבים את הכרס תוך פוטנציאל עתידי לשיפור יעילות העיכול והפחתת פליטת גזי חממה בבעלי חיים משקיים”.
ד”ר יוגב בורקו: “מחקר זה מתמקד בשאלה כיצד גבעול עוברי של עגבנייה (היפוקוטיל) וגבעול אמיתי (אפיקוטיל) מתארכים בצורה דומה אך באמצעות מנגננוני גדילה שונים, בתגובה לתנאי צל. נחקור את התהליכים ההתפתחותיים והאירועים הרגולטוריים שמעצבים את התגובות הספציפיות לכל איבר, תוך התמקדות בפקטורי שעתוק מרכזיים המבקרים את ביטוי הגנים בכל אזור. באמצעות כלים גנטיים חדשים שיפותחו במסגרת המחקר, אנו מקווים לבסס את העגבנייה כצמח מודל לחקר הבקרה על התארכות צמחים בתגובה לתנאים של מחסור באור”.
ד”ר אופיר בהר: “צמחים וגורמי המחלות שלהם מצויים במאבק מתמיד, הצמחים מגינים מפני זיהום, בעוד שהפתוגנים מנסים להתגבר על ההגנות הללו. הבנת הדרכים שבהן פתוגנים מדכאים את מערכת החיסון של הצמח יכולה להוביל לאסטרטגיות חדשות למניעת מחלות צמחים ולהפחתת אובדן יבולים. מחקר זה יתמקד בשלפוחיות הממברנה החיצונית של חיידקים כאמצעי להעברת גורמי אלימות, במיוחד מולקולות RNA קטנות (siRNA) שהן נושאות, ויבחן כיצד מולקולות אלה נעות בין פתוגנים וצמחים ומשפיעים על תאי הצמח”.