En I עב
חיפוש
אנשים | אתר
שלום אורח | כניסה
משרד החקלאות ופיתוח הכפר I מדינת ישראל       
HTML tutorial HTML tutorial HTML tutorial HTML tutorial HTML tutorial HTML tutorial
research_title.jpg research_logo.gif
הנהלה מרכז מידע - ספריה תלמידי מחקר יחידה עסקית דוברות מכוני מחקר אודות
שלח באימייל הדפס

וושינגטוניה חסונה
Washingtonia robusta

וושינגטוניה חוטית
Washingtonia filifera

סימה קגן, מינהל המחקר החקלאי (נכתב בסיוע דוד ערן, אדריכל נוף)

Washingtoniaלאחרונה פורסמה בידי המשרד להגנת הסביבה "רשימת צמחי הנוי בעלי פוטנציאל פלישה", והמין וושינגטוניה חסונה נמצא ברשימה זו. המין וושינגטוניה חוטית דומה מאד- לפחות בכותרתו, אך לא נכלל ברשימה. זה הזָרָז לכתבה זו- בתקווה להבהיר את מכלול ההבדלים בין המינים ושימושיהם בגן.

תיאור ותכונות שני המינים
משפחה: דקליים Arecaceae
מוצא: קליפורניה הדרומית, אריזונה ובצפון –מערב מקסיקו.

הסוג וושינגטוניה מוכר וותיק מאד בארץ, וכולל שני מינים: וושינגטוניה חסונה- הנפוץ יותר, ופחות נפוצה- וושינגטוניה חוטית. הפרטים הראשונים של הראשונה הובאו לארץ בשנת 1905 כעץ נוי, ומאוחר יותר הוכנסה גם הוושינגטוניה החוטית.

שני המינים בעלי גזע יחיד וחלק- חסר ענפים, העצים נושאים בצמרותיהם עלים גדולים, דמויי-מניפה ברוחב 1.5-2.0 מטר.
שני המינים בעלי פרחים קטנים לבנים, נישאים על אשכולות גדולים, באביב. הם חד-ביתיים , והפרחים דו-מיניים. הפירות- הפרי דמוי-בית גלעין, קטן, כדורי בעל ציפה דקה בצבע שחור (דמוי תמר קטנטן), נישא על אשכולות כמו בדקל התמר, מבשיל בסוף הקיץ - סתיו וניתן לראותו בכמויות, בתחתית צמרות הדקלים ואחר-כך הפירות מתפזרים בקרבת הדקלים. הפירות נובטים בקלות.

הפלשנות קשורה לפירות המתוקים, שהינם (כנראה) מעדן לציפורים, בעיקר לאילו האוהבות עצים גבוהים- דררות, מַיינות ומינים אחרים.

שני המינים דומים מאד זה לזה, ובתחילת התפתחותם קשה להבדיל ביניהם. בשלב המשתלה, אין אפשרות להבדיל. צריך לסמוך על השתלן, שאסף או קנה זרעים מהמין המבוקש, וגם לקוות שבקרבת מקום לקיחת הזרעים לא היו דקלים מהמין השני, כי ידוע שמתקיימת הכלאה בין שני המינים, ונוצרים בני-כלאיים. בשלב הבוגר, וושינגטוניה חסונה- הנפוצה יותר, היא בעלת גזע דק יותר ("חסונה" אבל היא ה"רזה") והיא נישאת לגובה רב יותר, (השוואת הגובה רלוונטית רק מגיל 4-5 שנים בקירוב). הוושינגטוניה חוטית היא דווקא ה"שמנה"- עבה. שם המין "חוטית" ניתן לה בשל הסיבים הרבים בקצות הטרף ("הכף" של הדקל) וגם לאורך השוליים השסועים של הטרף. אישית, אני אוהבת יותר את המין וושינגטוניה חוטית, הנראית יותר "בעלת-בית עם גוף...", ועם נוכחות. וושינגטוניה חסונה גדלה מהר לגובה ונראית כמו "מקל של מטאטא". זה כמובן עניין של טעם- ראו את הויכוח על גזרת דוגמנים ודוגמניות...
Washingtonia filifera and robusta

השוואה בקצב הצימוח: שני המינים נטעו במשתלת קק"ל גילת לפני 10 שנים. הנמוך- מימין חוטית ומשמאל חסונה

קצב הצימוח של הוושינגטוניה החסונה מהיר מאוד ויכול להגיע ל- 60-70 ס"מ בשנה ואף יותר- בתנאי גידול מיטביים. צמיחתה של הוושינגטוניה החוטית איטית- במיוחד בשנותיה הראשונות. צמיחתה המהירה של הוושינגטוניה החסונה עושה אותה "מצרך מבוקש" להשגת אפקט מהיר. במשתלות הדקלים יש היצע זמין של וושינגטונית חסונות בגובה כללי של 4.5 מטר (גובה גזע של 3.00 מטר) ואף יותר, בעוד שמהמין השני יקשה למצוא דקלים שגובהם הכללי מעל 3.00 מטר (גובה גזע 1.50 מטר). עוד נציין שלגזע של הוושינגטוניה החוטית- בגיל הצעיר- צורה יותר חרוטית שאינה מרמזת על מראהו העבה בעתיד. לעניין הפלשנות של הוושינגטוניה החסונה, חשוב לציין כי אשכולות הפירות אינם מופיעים בגיל הצעיר- בדרך-כלל לא לפני שהדקל מגיע לגובה כ-5 מטר וקצב צמיחתו "נרגע" קצת. למרות גובהם של הדקלים, ובמיוחד של הוושינגטוניה החסונה, הגזע חזק מאוד אך גמיש- גם ברוחות חזקות. הכפות היבשות- לעומת זאת- ניתקות ברוח ונושרות. יש שונות בין הדקלים לגבי קלות הנשירה של הכפות היבשות. באחזקה טובה מנסרים את הכפות לפני שהן מתייבשות לגמרי, על-מנת להקטין חשש מפגיעת כפות נושרות על בני-אדם ורכוש.

 מקור: אדריכל נוף דוד ערן

שני המינים הינם מאריכי-חיים ויכולים להגיע "בשיבה טובה" למאה שנה ויותר, אך יש לבדוק היטב שאין פגיעות בחלקו התחתון של הגזע- אם הפגיעות עמוקות או רחבות הן מפחיתות באופן ניכר את חוזקו של הדקל והופכות אותו למסוכן.

להלן הבדלים נוספים, שעשויים- במאמץ וקצת דמיון- לסייע בהבחנה- בעיקר כאשר שני המינים גדלים זה לצד זה, (כי ההבדלים הם יחסיים), הם בכפות הדקלים:

וושינגטוניה חסונה ("הרזה")
Mexican fan palm
וושינגטוניה חוטית ("השמנה")
California fan palm
מוצאה באזור הדרומי והחם של צפון-מערב מקסיקו ובחצי האי בחה קליפורניה. מוצאה בדרום-מזרח קליפורניה ובמערב אריזונה.
הכפות בעלות פטוטרת קצרה, ולפיכך הן קרובות זו לזו ויוצרות כותרת צפופה. הכפות בעלות פטוטרת ארוכה, ולפיכך הן מרוחקות זו מזו ויוצרות כותרת פתוחה.
צבע הכפות ירוק בהיר מבריק, הטרף פחות שסוע.
כמעט חסרות סיבים,
בעלי כתם חום מסביב לבסיס הטרף בצידו התחתון.
צבע העלים ירוק-אפור,
הטרף שסוע עד אמצעו לאונות.
בעלות סיבים רבים.
גזע דק יותר שקוטרו אינו עולה על 80 ס"מ.גזע רחב המגיע לקוטר מעל מטר.
הוגדר כמין פולש, קצב צימוח מהיר.מין מומלץ לנטיעה, קצב צימוח איטי.

תנאי הגידול

Washingtonia robusta seeds

זרעים של חסונה

שני המינים עמידים לחום, לקור (גם של ירושלים) וליובש והינם חסכוניים בדרישותיהם להשקייה, אף שבצעירותם מגיבים היטב להשקיות קיציות. לפיכך מתאימים שני המינים לנטיעה בכל אזורי הארץ- החמים והקרים.
מההיבט נופי, מתאימים שני המינים לנטיעה במקומות בהם נידרש עץ/דקל גבוה, שנופו "תופס" מעט מקום, וצריך ל"התמודד", (לרכך), מופע של מבנים גבוהים. מבנה מערכת השורשים של הדקלים- ציצת שורשים בקוטר כ- 1.50 מטר, מאפשרת לנטוע את הדקלים בשטחי גינון מוגבלים ובפתחים בשטחים מרוצפים. הם מתאימים גם לנטיעה לצידי כביש או רחוב- להדגשת המימד האורכי.
שני המינים מתאימים לנטיעה בקרבת-ים- קו שני ושלישי. בקו ראשון ישרדו הדקלים, אך רוחות הסתו-חורף- אביב יקצרו את תקופת מופעם הנאה. בספרות המקצועית יש לוושינגטוניה החוטית עדיפות בקרבת ים, אך בחופי ישראל עדיין לא הוכח הדבר.
בשנים האחרונות נדרשים קבלני האחזקה לקרצף את גזעי הדקלים, בנוסף לניסור הכפות. הפעולה נעשית עם סכין חדה ("סכין יפנית"), ומשאירה את הגזע עם מופע התחלתי חום בהיר- שונה למדי מהמופע הטבעי של גזע שכפותיו ניתקו באופן טבעי.

השימוש הגנני ופלשנות הדקלים

לוושינגטוניה החסונה מופע משתנה במהירות. בהנחה שהדקל ניטע כשגובהו הכללי 3-3.5 מטר תהא כותרתו בקוטר של כ- 3.0-3.5 מטר ובגובה של בין 1.5 ל- 3-3.5 מטר. במילים אחרות קצת מעל גובה העיניים. בתנאי גידול טובים יגבה הדקל ותוך שנים אחדות יגיע לגובה כללי של 5-6 מטר (גובה שתי קומות של בניין). בהמשך תואט קצת צמיחתו אבל תימשך עשרות שנים, במהלכן גובה הדקל עובר גובה קומה שלישית, רביעית, חמישית ולעיתים אף שישית ! לאורך תקופת חייו הארוכה לא ישתנה הרבה קוטר הגזע. בסיס הגזע יתעבה בשנים הראשונות, אך ההתעבות תיעצר בגובה 80-100 ס"מ. יש שוֹנוּת מסויימת בין טיפוסים שונים- כי בזריעים יש באופן טבעי שונות. מגובה זה ואילך יהא הגזע דק ואחיד לכל גובהו. לא רק הגזע לא משתנה ברבות השנים, גם כותרת הדקל נשארת- פחות או יותר- בקוטר של שנותיו הראשונות ובמספר הכפות הירוקות, רק מתרוממת עוד ועוד עד שהיא נראית רק בהטיית ראש חזקה או מרחוק. המידות "הקבועות" של הצמרת, יחד עם קוטר הגזע מצד אחד, וההתארכות הרצופה של הגזע מצד שני- משַנִים, לאורך השנים, באופן בולט את מופע הדקל. מדקל "חמוד וקומפקטי"- בעת נטיעתו, צומח תוך 15-20 שנה דקל עם גזע "מַקלוני" וכותרת קטנה ("ציצה") בראשו.

לוושינגטוניה החוטית טיפוס צמיחה והתבגרות דומה, אך השוני הגדול הוא בקצב ובמימדים. גם למין זה גזע בקוטר אחיד תוך התרוממותו- כ- 70-100 ס"מ (מגובה כ- 80-100 ס"מ מפני הקרקע) וכותרת בקוטר של כ- 4.5-5.5 מטר. אבל קצב הצימוח האיטי משאיר את הדקל, ברוב חייו, בגובה קומה ראשונה ושנייה ! מסקירת השוני במופע שני המינים ברור שהם אינם ברי החלפה מבחינה תכנונית נופית. הכרה טובה של המופע השונה של שני המינים תוביל, בהכרח, את המתכנן לבחור באחד מהם- זה שמתאים יותר לתמונה הנופית המבוקשת.

מכאן אנו מגיעים ל"פלשנות" שני המינים.

Washingtonia filifera
פיליפרה-חוטית אחרי שריפה
וושינגטוניה חסונה (המין הנפוץ) היא המין הפלשני מבין השניים. בגינון אנו רואים אותה נובטת במישקי אריחי מדרכות, בשולי כבישים ואיי-תנועה, אך עיקר הפלישה היא לשטחי גן מושקים ובטווח קטן (יחסית) מדקלים שניטעו ובגרו. בינתיים, הפלישה בשטחים טבעיים מוגבלת, ואולי תישאר כך. מאידך, ישנם דיווחים על פלשנות במקומות שונים בעולם – כגון בדרום מערב אוסטרליה, פלורידה, דרום קליפורניה. הסכנה בפלישה היא היווצרות מוקדים של וושינגטוניות בצפיפות. במוקדים אילו ידחקו מיני צמחי-בר ותרבות. עוד נוסיף כי- בדקלים לא מטופלים- הצטברות כפות יבשות לאורך הגזע מגבירה את סכנת התקלחות שריפות. הגדלה כמותית- בעתיד- של עצים גבוהים כמו הוושינגטוניה החסונה עשוייה לסייע בהתרבות הדררות- תוספת"שיכון" לדררות ("התוכים" הצרחנים הירוקים...) והשינויים איקולוגיים שיבואו בהמשך. בהשוואה, הוושינגטוניה חוטית נובטת כמעט רק מתחת הדקלים הבוגרים מהם נשרו הפירות ולא נצפתה כלל התפשטותה לשטחים אחרים.

מדירוג חומרת/עוצמת/היקף הפלשנות

במסגרת כתבה זו לא ניתן להיכנס למכלול הגורמים התורמים לדרגת פלשנותו של צמח מסויים- מאפייני הצמח, גורמים סביבתיים, פעולות האדם וכו'.
אך גם בלא להיכנס לדיון מעמיק, נוכל להשוות את פלשנותה של הוושינגטוניה וקלות הדברת פרטים בלתי-רצויים, לצמחים אחרים.

להערכת חומרת הפלשנות נוכל לציין:

  1. הזרעים נושרים ממש בקרבת הגזעים וכן מופצים בידי ציפורים שאכלו את פירות הדקל.
  2. משך חיי הזרעים מוגבל.
  3. זרעים נובטים בסביבה לחה- מקומות מושקים או כאלה שמורטבים מנגר עילי.
  4. הזיהוי קל.
  5. לא ניצפו מקבצים צפופים של זריעי הדקל.
  6. יש אפשרות- אמנם יקרה- לסילוק מוקדם של אשכולות הפירות.
  7. ההדברה קלה ואין התחדשות צמח מודבר.

אם ניקח את השיטה המכחילה כמודל הייחוס (אליו נשווה את הוושינגטוניה החסונה) ונעניק לה "ציון" 100 בפלשנות, יהיה להערכתנו הציון של הוושינגטוניה החסונה כ- 50-60. זו, כמובן, הערכה סובייקטיבית, הנשענת על ההשוואה בין פלשנותם בפועל של שני המינים ו"קלות"/"קושי" הדברתם. מי שמבקר בגנים ותיקים נוכח בוודאי בזריעי מיש, פנסית, אזדרכת, פלפלון דמוי-אלה, אשחר רחב-עלים והרבה לנטנה ססגונית. אלה, כמו הוושינגטוניה, אינם צמחי-בר של ארץ ישראל, אך מעת שנשתלו/ניטעו הפך האדם, בפועל, ל"סוכן ההפצה" של הצמחים.

תיאורטית, בכל צמח מאוקלם (ואף לחלק מצמחי-הבר) יימצאו- גלויות או חבויות- תכונות לא-רצויות. אפיון הפלשנות של צמח הוא אחד מהרבה מאפיינים. אם יש לצמח רק מאפיינים שליליים אפשר לוותר עליו לגמרי. אם ישנם מאפיינים חיוביים ושליליים (מה שדי צפוי בטבע) נאלץ לשקול את החיובי מול השלילי.

האם יש "מחליפי" וושינגטוניה חסונה?

בחירת מיני עצי נוי גבוהים לסביבה העירונית מניבה תוצאות מאכזבות. אם מסננים את המינים המתאימים בעיקר לחורשות או למרחב כפרי (אקליפטוסים, קורימביות, אורנים, ברושים, טטרקליניס ודומיהם), נותרת רשימה מכווצת מאוד. אין בה עצים "מושלמים"- כבר אמרנו שיצורים מושלמים יש רק בגן-עדן. כשמחפשים עצים/דקלים בעלי נוכחות סימלית, או מרומזת בלבד (ללא דרישה לכותרת/צמרת מצֵלה), נשארים בעצם רק מספר קטן של דקלים גבוהים, וביניהם שני מיני הוושינגטוניה.

וכך חזרנו לשאלת הפתיחה- האם פלשנותה הידועה של הוושינגטוניה החסונה צריכה לסלקה לחלוטין מרשימת צמחי הנוי, או- האם נדרשת יתר תשומת-לב, זהירות ומחשבה לגבי השימוש בה ובחינת חלופות שוות-ערך?

המלצתי- לנטוע וושינגטוניה חוטית, במקומות המתאימים.

אני מציעה למשתלות דקלים לגדל אותה בקרקע- מה שיחפה על קצב צימוח איטי- ולשווק אותה כעבור 6-10 שנים או יותר, כמקובל בשיווק תמר מצוי.
ההעתקה- גם בגיל ומימדים מתקדמים- אפשרית ובהצלחה גדולה.

 
Washingtonia filifera

 שדרה של חוטית בגן העיר רמלה

Washingtonia robusta

שדרת וושינגטוניה חסונה בעיר בית שאן

מעודכן לתאריך: 10/02/13 09:44
טבלת עלויות
govi semel
כל הזכויות שמורות © 2013, מדינת ישראל תנאי שימוש I צור קשר I דרושים I שאלות נפוצות I מנהל האתר