תונברגיה זקופה
Thunbergia erecta

סימה קגן, מינהל המחקר החקלאי

שמות עממיים: King's Mantle,  Bush Clockvine
משפחה מדעי:   Acanthaceae 
משפחה עברי: קוצציים                    
מוצא: מערב עד דרום אפריקה הטרופית

אופי הצמח: שיח עשבוני, הענפים היוצאים מבסיס הצמח זקופים ומעוצים בבסיסם, הענפים הצדדיים שמוטים, לעיתים מתפתלים.
גובה: 2.4-1.2  מטר
רוחב: 2-1 מטר
קצב צימוח: מהיר
עלווה: העלים נגדיים, פשוטים, דמויי ביצה. אורך העלה 6-3 ס"מ, ורוחבו כ-3 ס"מ. עוקץ העלה כ-1.5 ס"מ. העלים בצבע ירוק כהה ובעלי ערך קישוטי.

מועד פריחה: אביב, קיץ, סתיו, בכל עונת הצימוח.
פריחה: הפרחים בודדים, בחיקי העלים. כותרת הפרח גדולה, דמוית משפך קוטרה 7 ס"מ. צבע הכותרת סגול קטיפתי  ולוע הכותרת בצבע צהוב. מחיק של כל עלה יוצא פרח, ומאחר והעלים נגדיים, מופיעים שני פרחים הנישאים על עוקצים באורך כ-4 ס"מ כשהם שמוטים כלפי מטה. הפריחה בולטת וייחודית.

תנאי גידול: צל חלקי, שמש מלאה. באזורים בעלי קרינה חזקה יש לשתול בתנאי צל, ופורח גם בתנאי צל.
רגישות לקור: הצמח רגיש לקור, ומשיר את עליו בחורף קר. באביב, מתאושש ותוך זמן קצר חוזר לממדיו מהשנה הקודמת. כאשר גדל במיכל, ומוצב באזור מוגן מרוח, השיח יישאר ירוק והפריחה תחל מוקדם יותר. כצמח טרופי, מומלץ לגזום באביב לאחר שסכנת הקרה חלפה, והגיזום מומלץ לעיצוב השיח ורק לפי הצורך. בחורף מאד קר, הצמח עלול לקפוא עד בסיסו ואז באביב הוא מתחדש מבית השורשים ופורח עוד באותו קיץ או סתיו.
קרקעות: לשתול בקרקע עשירה בחומר אורגני, ומנוקזת. מומלץ להוסיף קומפוסט בבור השתילה, ומדי שנה להוסיף חיפוי קומפוסט מסביב לשיח. מומלץ לדשן בעונת הצימוח.
צריכת מים : יש להשקות באופן סדיר. עקות יובש גורמות לנשירת עלים.
התאמה לאזורי הארץ: לשתילה באזורים ללא קרה או במיכל המוצב באזור מוגן.

שימוש גנני: בבתי גידול חופשיים מקרה, מתאים לשתילה בשיחייה מעורבת, צמח ראווה, כצמח גובל ולא פורמלי, או לאורך שביל כניסה. בבתי גידול המאופיינים בחורף ורוחות, מומלץ לשתול כצמח מיכל ולהציב בחצי צל או שמש, להשקות בהתאם, ובחורף להעביר למקום מוגן. הפריחה המתקבלת בעונת הצימוח, שווה כל מאמץ.

הערות: כ-100 מינים בסוג, רובם מטפסים ורובם מוצאם באפריקה, מדגסקר  ואסיה. הסוג כולל את צמחי המטפס האטרקטיביים ביותר בין צמחי הנוי.
למיטב ידיעתי הצמח אוקלם בארץ ע"י חנה וונדי, שהביאה את הסלקציה 'Blue Moon' המצטיינת בפריחה בצבע סגול עז, וכנראה שזה הקלון שהופץ בארץ ובמשתלות. במין הבר הפריחה פחות בולטת, בצבע כחול ולעיתים חיוור, ופנים הכותרת בצבע קרם ולא בולט. קיים זן נוסף בעל פרחים בצבע לבן שעדיין לא אוקלם בארץ.

ריבוי:  וגטטיבי, משרישים בעונת הצמיחה ייחורים מעוצים למחצה, בשולחן השרשה והורמון. השרשה מתקבלת תוך חודש.