שמעון לביא

שמעון לביא נולד ב-1931 בברלין, גרמניה, ועלה ארצה ב-1938.

סיים את לימודי התיכון במגמה חקלאית-ביולוגית בגימנסיה הרצליה בתל-אביב. התגייס למלחמת השחרור והיה בין ראשוני חיל הנח”ל. בתקופת השירות הצבאי, היה בין מייסדי קיבוץ תל-קציר, ושימש בו כמרכז משק ראשון.

ב-1950 החל את לימודיו באוניברסיטה העברית וב-1955 קיבל תואר מוסמך לחקלאות (עבודת הגמר דנה בעמידות כנות תפוח לסקלירוציום רולפסי).

ב-1960 זכה בתואר דוקטור באוניברסיטה העברית בירושלים עבור מחקר בעוצמת הצמיחה של עצי פרי.

עוד לפני סיום לימודיו התקבל לעבודה במכון למטעים בתחנה לחקר החקלאות (לימים, מינהל המחקר החקלאי), וב-1955 זכה במכרז למשרת חוקר במחלקה לעצי פרי נשירים, גפן וזית. עם פרישתו של פרופ’ סמיש מניהול המחלקה (1969) מונה ד”ר שמעון לביא לתפקיד זה, אותו מילא ביעילות במשך כ-20 שנה. בשנים 1975-1978 עמד בראש המכון למטעים.

מחקריו עסקו בהיבטים הפיסיולוגיים והגידוליים של עצי פרי נשירים וגפן; במיוחד התמקד בנושאי פריחה, גדילה ותרדמה. בגפן, פיתח שיטת גידול תחת פלסטיק שאפשרה הבכרה ניכרת. כ”כ עסק בהשבחת הזית וייצר מספר זנים ייחודיים; הנפוץ ביניהם, “ברנע”, ניטע כבסיס במטעי הזיתים האינטנסיביים החדשים בעולם. בתחום אחר, היה מהראשונים לגדל ולשלב תרביות תאים במחקר של עצים, והכניס לארץ את השימוש בגידול רקמות צמחיות בתרבית.
היה בין מקימי האגודה הישראלית לגידול רקמות ושימש כנשיאה הראשון במשך 8 שנים.

במסגרת מינהל המחקר החקלאי היה פעיל בעניינים פרופסיונליים וחבר בוועדות פנימיות שונות. ב-1971 נבחר לשאת את הרצאת השנה. בין השנים 1983 ו-1986 מילא את תפקיד סגן-ראש המינהל למחקר.

במקביל לעיסוקו במחקר ובהנהגת צוות חוקרים במכון למטעים במרכז וולקני, היה חבר הסגל של הפקולטה לחקלאות ברחובות; הוא מונה למרצה בכיר למטעים ב-1965, לפרופסור חבר ב-1970 ולפרופסור מהמניין ב-1976.

תוצאות מחקריו תרמו רבות למטע בישראל וזכו להכרה בין-לאומית רחבה.

פרופסור לביא חינך דורות של בעלי מקצוע וחוקרים, בעיקר בנושאי גפן וזית, ועסק רבות בהרחבת הידע של מדריכים וחקלאים. הוא פרסם עבודות מחקר חשובות, ופיתח קשרים הדוקים עם מוסדות מחקר וארגונים מקצועיים בחו”ל.

הוא ייצג את מדינת ישראל בארגון הבינלאומי לשמן זית.

עם הגיעו לגיל הפרישה ב-1996, הוארכה העסקתו הרשמית עד 1999 כדי לאפשר המשך פעילותו בתוכניות מחקר בזית. כ”כ המשיך בפעילות ההוראה בפקולטה לחקלאות.

שמעון לביא נפטר ב-2016 בטרם עת ממחלה קשה. שמעון ייזכר בחוכמתו כי רבה, בתרומתו הייחודית לענף הזית בישראל, כמחנך דורות של תלמידים, חקלאים ומדריכים. יהי זכרו ברוך!

ערכה עמליה ברזילי, 2008