שלמה גלעד

שלמה נולד ב-1924 ברומניה. שם משפחתו המקורי היה גולדנברג והוא עברת אותו לגלעד. למד עד לתיכון וב-1941 עלה ארצה במסגרת עליית הנוער. שהה כשנתיים בקיבוץ בית זרע ואח”כ עבר לקיבוץ אילון בתור גרעין הכשרה, ועבד שם במטעים. עזב את הקיבוץ ב-1945.

ב-1948 גויס לצה”ל ואחרי שירותו הצטרף לצבא קבע, במסגרת חוליית הצמחייה של חיל הנדסה, שעסקה בייעור איסטרטגי. במסגרת זו התמחה בשתלנות של צמחי נוי ואיקליפטוס לצורכי בטחון, ובהמשך רכז הנטיעות הביטחוניות במקומות שונים בארץ. בשנת 1956 הועבר ארגון המשתלות לידי החברה “מטעי האומה” ושוחרר מהצבא. זכה לעיטור לוחמי המדינה במאבק לתקומת ישראל. ב-1959 מונה למזכיר החברה וריכז את הפעולות על המשתלות והנטיעות של הצפצפות. ב-1971 הופסקה פעולת “מטעי האומה” מטעם משרד החקלאות.

בשנת 1972 התקבל בתחנה לחקר החקלאות למשרה של רכז גידולים מוגנים במכון לגידולי שדה. מתחילת שנת 1980 הוטל עליו, במחלקה לפרחים ולצמחי נוי, ריכוז גידולי פרחים מוגנים, ובעיקר ורדים. בין היתר עסק באינטרודוקציה של זני ורדים וב”בנק הוורדים”, ובהפעלה תקינה של חממות ניסיונות של ורדים, עם גידול קונוונציונלי וגידול הידרופוני. כ”כ השתתף במחקרים בגידולי פרוטאות.

ב-1988 זכה בהערכת משרד החקלאות לעובד מצטיין, עבור “תרומתו לפתוח שיטות מחקר חדשות ופתוח ענף הוורדים”. עמיתיו הוקירו אותו, “שנושם וחי את ענף הוורדים בארץ”.

פרש לגמלאות בדירוג טכנאי מחקר ב-1989, אך המשיך לעבוד בפרחים עוד 3 שנים, בחוזה מיוחד.

ערכה עמליה ברזילי, 2008

מעודכן לתאריך: 13/07/08 11:23