פרנקו אליקים ניצני

פרנקו נולד בשנת 1923 בפירנצה שבאיטליה. שם משפחתו המקורי היה  ג’נצני, אותו שינה לניצני.

פרנקו למד בביה”ס היסודי והתיכון באיטליה, בהיותו בן 16 בשנת 1939, עם עליית מוסוליני לשלטון עלה לארץ ישראל. בשנותיו הראשונות בישראל למד והתגורר בביה”ס החקלאי מקווה ישראל שם רכש את יסודות החקלאות. לאחר סיום הלימודים עבר להתגורר ולעבוד בביה”ס החקלאי כדורי, שם פגש את ד”ר פלטי ששיתף אותו בניסיונות חקלאיים. באותה תקופה היה גם גפיר – נוטר בממשלת המנדט.  בשנת 1945 נסע לאיטליה כדי ללמוד חקלאות באוניברסיטה של פירנצה, שם גם  עסק בפעילות ציונית למען העלייה הבלתי לגאלית של יהודי איטליה. לאחר קום המדינה עבד בחברת “צים”, לימד באורט ועבד בשרות הדיפלומטי של ישראל באיטליה. את רעייתו דונטלה, שלימים עבדה אף היא במינהל המחקר החקלאי, הכיר באיטליה וחזר איתה בשנת 1951 לארץ ישראל. את לימודיו לתואר דוקטור במדעי החקלאות סיים בשנת 1949. בשנת 1952 הצטרף כאגרונום לחברה לריסוס “כימאוויר” ואח”כ (1953-1956) עבד בחברת “יעוץ למשק”. בעבודה זו עסק כיועץ לבעיות מעשיות של הגנת הצומח, והוציא פרסומי הדרכה רבים.

ב-1956 התקבל ד”ר פרנקו ניצני לעבודה בתחנה לחקר החקלאות, במחלקה לפיטופתולוגיה, והתמחה בחקר מחלות הווירוס. פרנקו ניצני וצוותו התרכזו בחקירת מחלות וירוס בגידולי שדה וגן, ועבודותיהם משמשות עד היום כבסיס לידע בתחום זה בארץ.

באופן שיטתי, עסקו בהגדרה ובקביעת דרכי ההעברה של מחלות הווירוס – זיהו בין היתר את וירוסי המוזאיקה של הקרא, המלפפון והמלון, את וירוס צהבון האמיר של העגבנייה, וירוסים הפוגעים בקטניות וכן פיתחו שיטות להגדרת וירוסים בתפוחי-אדמה. נמצא סינרגיזם בין נגיעת הצמח בווירוס ונגיעה מוקדמת במחלות הפיתיום והפוזריום.

ד”ר ניצני הקדיש תשומת לב רבה לדרכי הלחימה נגד מחלות הווירוס, בגישות מגוונות. הוא פיתח שיטות הדברה כימית נגד כנימות העש המעבירות את וירוס העגבנייה, חיטוי של זרעי סולניים נגד וירוס המוזאיקה של הטבק, ושימוש בחיפוי בקש של חלקות מלפפונים להגבלת הפגיעה בכנימות המעבירות.

בשיתוף עם חוקרים ממכון ויצמן וממחלקות אחרות של המכון לגידולי שדה, עסק בטיפוח לעמידות מפני מחלות וירוס בעגבנייה, פלפל ומלפפון. ב-1969 ניתן “פרס הממציאים” לפרנקו ניצני ולשלמה כהן עבור טיפוח זן מלפפון עמיד לווירוס המוזאיקה של המלפפון.

ד”ר ניצני הקים את המחלקה לווירולוגיה וניהל אותה החל משנות ה-60. עבודותיו התרכזו בגידולים שריבוי שלהם הוא מזרעים, בעיקר ירקות. המחלקה לווירולוגיה ברשותו של פרנקו התנהלה במקביל למחלקה לווירולוגיה שבניהולו של ד”ר לובנשטיין שעבודותיו התמקדו בצמחים שהריבוי שלהם וגטטיבי.

ד”ר ניצני היה מרצה מבוקש בארץ ובחו”ל.

בשנים 1960-1961  שהה בארה”ב, באוניברסיטה של קליפורניה בדייוויס, השתלם בתחום הווירולוגיה.

בשנים 1967-1968 הוזמן לפיליפינים לייעץ בטיפול במחלות וירוס בעצי הקוקוס.

בשנת 1976 הוזמן לאוניברסיטת BARI שבדרום איטליה.

פרנקו ניצני חלה במחלה קשה ב-1972. לאחר סבל רב נפטר ב-1977, והוא רק בן 54.

רעייתו, דונטלה ניצני, עבדה בספריה המרכזית של מרכז וולקני בין השנים 1979 ו-1994 ותרמה הרבה לארגון הספרייה.

ערכה עמליה ברזילי,  2008

מעודכן לתאריך: 09/03/22 08:02