עזרא דונקלבלום

עזרא דונקלבלום נולד בשנת 1937 בביילסקו שבפולין. בשנות מלחמת העולם השנייה נדד עם הוריו ברחבי ברית המועצות, בעיקר בסיביר. בגיל 12 עלה לארץ עם הוריו והתגורר ברמת גן. הוא סיים את לימודיו התיכוניים בשנת 1956, ולאחר שירות צבאי בחיל השריון החל את לימודיו בכימיה באוניברסיטה העברית בירושלים (1958).

עזרא סיים את התואר השני בכימיה אורגנית באוניברסיטה העברית בשנת 1963 וקיבל את הדוקטורט שלו בתחום זה באותו מוסד בשנת 1968, בנושא:
השפעה של קבוצה מרוחקת על סיפוח לקשר כפול. ב-1970 הוא סיים פוסט דוקטורט באוניברסיטת ציריך. בשנים 1975-1970 עבד כמרצה באוניברסיטה העברית, ולאחר מכן כעמית מחקר בכימיה אורגנית באוניברסיטת מישיגן סטייט (1977-1975).

בשנת 1977 הצטרף כחוקר ליחידה לכימיה של המכון להגנת הצומח במרכז וולקני, שנוהלה אז על-ידי פרופ’ נדב אהרונסון ז”ל. מטרת קליטתו הייתה לחקור ולקדם שימוש בפרומונים ככלי בטיפול במזיקים.

מחקר הפרומונים בישראל החל למעשה בתחילת שנות השבעים והונע בעיקר מהפוטנציאל לנטר חרקים מזיקים ולהדביר אותם באמצעות חומרי משיכה סינתטיים ידידותיים לסביבה. באותה תקופה, עד בואו של עזרא, המחקר האנטומולוגי נעשה באמצעות נקבות חיות כמקור לפרומונים. עם בואו, הוא יזם שיתוף פעולה הדוק עם החוקרים במחלקה לאנטומולוגיה, ובשל חוסר מתקנים וציוד מתאים, מחקריו הראשונים בזיהוי פרומונים נעשו בשיתוף פעולה עם קבוצות מחקר בחו”ל.

הפרויקט הגדול הראשון של עזרא כלל את עשי הכותנה החשובים: פרודניה, זיפית הכותנה ושני מיני הליוטיס. בתחום זה הוא עבד בשיתוף פעולה הדוק עם ד”ר משה קהת ז”ל, מועצת הכותנה והמגדלים במטרה ליישם פרומונים של מזיקים אלה בשדות הכותנה – עד שד”ר קהת פרש לגמלאות בשנת 1999. עזרא וצוותו עסקו רבות בבדיקת תכשירים שונים לבלבול זכרים* ובחשיבות של הצפיפות והמינון של הפרומון בדיספנסרים. לבסוף, בסיוע קשריו של עזרא עם ראשי חברת שינאצו, יפן, הוכנסו חוטי פרומונים לשימוש ויושמו בהצלחה. מאוחר יותר, על בסיס מאמציהם החלוציים של עזרא דונקלבלום ומשה קהת, שולבו בניטור ובתוכניות ההדברה גם פרומוני מין של מזיקי עצי פרי, כגון עש התפוח, עש האשכול ועשים מזיקי-פירות אחרים.

בסוף שנות השמונים ובתחילת שנות התשעים עבר עזרא לעבוד על פרומונים של ארבעה מיני פלוזיה (מזיק של סולניים ודלועיים), בתחילה עם ד”ר שמואל גוטהילף וד”ר משה קהת, ולאחר מכן עם ד”ר מיכל מזור ז”ל. המחקר נערך כפרויקט דו-לאומי עם קבוצת הפרומונים של USDA בגיינסוויל, פלורידה, שחקרה את המין Plusiinae האמריקאי. הפרומונים של מזיקים אלה זוהו והשפעתם על ההתנהגות המינית של העשים נחקרה במנהרת רוח ובשדה. בפרויקט זה הודגם שימוש בנגזרות של חומצות שומן ככלי לזיהוי רכיבים מינוריים, ונחקר תפקידם של מרכיבי פרומוני המין השונים שזוהו בהבדל ההתנהגותי והרבייתי בין המינים.

משנת 1985 ועד 2014, כשרוב פרומוני העשים המזיקים העיקריים כבר טופלו, עזרא הקדיש חלק ניכר מזמנו למחקרים יותר מאתגרים של פרומונים של כנימות מגן: סינתזה ויישום של פרומון קמחית ההדרים Planococcus citri, זיהוי פרומון קמחית הגפן Planococcus ficus ומזיק האורן Matsucoccus josephi. הזיהוי והסינתזה של פרומון המצוקוקוס נעשו בשיתוף פעולה עם כימאים אורגניים מאוניברסיטת בר-אילן ואוניברסיטת טוקיו ופרופ’ צבי מנדל מהמחלקה לאנטומולוגיה במכון וולקני. הסינתזה של פרומון המצוקוקוס והאנלוגים שלו אפשרה לחקור את המשיכה הקיירומונלית** של חרקים טורפים.

מבחר פרסומים של עזרא דונקלבלום

עזרא היה חבר בוועדות שונות במכון וולקני, ובתחילת שנות התשעים שימש יו”ר הוועדה להערכת פרויקטים בתחום הגנת הצומח.
בין השנים 2002-1997 היה מנהל היחידה לכימיה במכון להגנת הצומח.
בשנת 1993 היה בשבתון באוניברסיטת Simon Fraser, קולומבייה הבריטית, קנדה.
משנת 1983 ואילך הוא הנחה סטודנטים לתארים מתקדמים מהפקולטה לחקלאות ומאוניברסיטת בר-אילן וכן לימד סטודנטים זרים.

עזרא היה איש אשכולות בתחומים רבים, והיו לו יושרה ונכונות לחלוק בצנעה את הידע הרב שהיה לו עם כל אדם שביקש את עצתו. מאז פרישתו בתחילת 2002 ובמשך כ-15 שנה המשיך עזרא ללוות את דור ההמשך במעבדה לכימיה של פרומונים, ד”ר ענת זאדה-באיירס וצוותה, במחקרים על פרומונים של מזיקים אחרים כדוגמת חדקונית הדקל, חיפושית הקליפה של השקד, סס הזכוכית, עש התמר הגדול, עש הציפורן ועוד. מסירותו למגדלים וטובת חקלאות ישראל היו נר לרגליו והוא הצליח להדביק בזה גם אחרים.

במאמרו האחרון מ-2017, שנושאו סקירה על מחקר הפרומונים בישראל, נמצא המשפט הבא (בתרגום מאנגלית): “הסקירה היא כמחווה לחוקרים שנפטרו, שתרמו להכנסה ולפיתוח חקר הפרומונים ויישומם בחקלאות ובייעור בישראל: משה קהת, משה שטרנליכט, שמואל גוטהילף, יצחק מור, ליאוניד אנשלביץ’ ויוסף הלפרין ממכון וולקני, גדי פורר ממועצת הכותנה, שלמה נוימרק ויצחק טייך משה”מ ודן בקר מהטכניון”. עזרא האמין שאלה האנשים המייסדים של התחום, שפעלו כדי שישראל תהפוך למיני-מעצמה של שימוש בפרומונים.

בשנים 2005-2002 עבד במשרה חלקית ובשנים 2021-2016 התנדב במכון.

עזרא דונקלבלום נפטר בשנת 2023.

* כמות גדולה של פרומון סינתטי באווירת השדה או המטע מונעת מהזכרים איתור נקבות והזדווגות.
** עירור תגובה התנהגותית או פיזיולוגית במין ביולוגי המקבל את המסר הכימי ממין ביולוגי אחר.

ערכה: עידית סופר
רוב הדברים נכתבו על ידי ד”ר ענת זאדה.