משה מוזס

משה מוזס נולד בשנת 1927 בפולין. משפחתו עלתה לארץ ב-1935. התחנך במסגרת חברת הנוער של קיבוץ מזרע. אחרי השירות בפלמ”ח ובצה”ל חזר למזרע.

בשנים 1951-1956 ריכז את עיבוד שדות הקיבוץ בנגב והיה מרכז הפלחה במזרע.
ב-1961 עזב את הקיבוץ ועבד במפעל תחנות הטרקטורים כמרכז שטחי גידולי תעשייה. בשנים 1964-1966 הצטרף לצוות הישראלי שפעל לשיקום חבל קזבין בפרס.

ב-1966 התקבל למשרת מרכז משק בחוות הניסיונות נווה-יער. ב-1968 התמנה למנהל התחנה – לימים, מרכז מחקר הצפון, של מינהל המחקר החקלאי.

בתקופת כהונתו התחנה עברה תנופת פיתוח. נסללו כבישים פנימיים, נבנו מעבדות מחקר, ספרייה וחממות וחודש הציוד החקלאי והמחקרי. בשנות ה-70 השתרע המשק של חוות נווה-יער על שטח של כ-1500 דונם גידולי שדה וגן ומטעים, וכ-1000 דונם מרעה, ופעלו במקום רפת ודיר צאן. נווה-יער הפכה לסמל של מוסד מחקר המשלב משק חקלאי עם פעילות מחקרית. מוזס יזם שיתוף פעולה עם הציבור החקלאי של עמק יזרעאל ובתקופתו הייתה נווה-יער למרכז פעילות חקלאית לכל האזור. היה לו חלק גדול בהקמת מערכת מחקר ופיתוח אזורית. פעילותו זכתה להערכה רבה במינהל המחקר החקלאי.

בשנים 1973-1974 פיקח על תהליך הפירוק של רשות החולה, ועל אופן פעילותו זכה לתעודת הוקרה של המנהל הכללי של משרד החקלאות. ב-1978 יצא להדרכה במושב נתיב הגדוד בבקעת הירדן, לפי בקשה של תנועת המושבים. בשנת 1979 יצא בשליחות חברת אגרידב לוונצואלה כמומחה לגידולי שדה. ב-1986 נבחר כ”עובד מצטיין” של משרד החקלאות.

משה מוזס פרש לגמלאות בשנת 1992, ומאז עוסק בפעילות התנדבותית.

ערכה עמליה ברזילי, 2009

מעודכן לתאריך: 28/01/09 14:41