לאה מזור

לאה מזור [שטיין] נולדה ב-1953 בתל-אביב.

סיימה תיכון עיוני נהרייה עם בגרות בביולוגיה ב-1971 ושירתה בצבא בחיל האוויר (1973-1971).

בוגרת הפקולטה למדעי החיים באוניברסיטת בר-אילן (1976).

מוסמכת האוניברסיטה העברית, הפקולטה לחקלאות, בהצטיינות (1982), בנושא “הצטברות ATP בשלבים המוקדמים של תהליך הנביטה כמדד לאיכות הזרע”, בהדרכת פרופ’ משה נגבי מהפקולטה לחקלאות וד”ר מאיר פרל ממינהל המחקר החקלאי.

ב-1976 החלה לעבוד במחלקה לחקר זרעים (בראשות ד”ר חיה גלמונד ובהמשך ד”ר דב גלוברזון), במינהל המחקר החקלאי, תחילה כעובדת המעבדה לנביטה, ומ-1985 כאחראית בדיקות נביטה, און זרעים והגדרת זרעי בר בגידולי התרבות. היא עבדה במחלקה עד פרישתה לגמלאות ב-2020.

בשנים 2020-1993 ניהלה את המעבדה הרשמית לבדיקת זרעים של מדינת ישראל (לימים היחידה לזרעים) והרחיבה מאוד את היקף פעילויותיה.

בשנים 2012-2011 ניהלה את בנק הגנים של צמחי ארץ ישראל וקידמה את פרויקט שימור אוסף הזרעים של חוקרי מכון וולקני ואוסף זני תרבות שטופחו בישראל.

לאה חקרה את רמת ה-ATP בזרעים של גידולי תרבות שונים ומצאה מתאם חיובי בין רמת ה-ATP בשעות הראשונות של הנביטה לבין און הזרעים. בהמשך היא פיתחה שיטות ופרוטוקולים לקביעת און זרעי כותנה, חמניות, אגוזי-אדמה, פלפל, שעועית ועוד.

מחקרים אחרים שלה עסקו בבחינת תנאי ההבשלה והנביטה של זרעי חמניות, ותוצאותיהם תרמו תרומה משמעותית להעלאת פוטנציאל הנביטה ואון זרעי חמניות, המצטיינים בגודלם.

לאה פרסמה מאמרים רבים שעסקו בחקר הנושאים האלה: שבירת תרדמה של גידולים חקלאיים; בחינה ושיפור של תנאי הנביטה בצמחי בר, בעצי יער ובגידולי תרבות; פיתוח ויישום של שיטות לבדיקת איכות זרעי ירקות, גד”ש, פרחים, עצים וזרעי בר; בחינת תכשירים לחיטוי זרעים העטויים בכימיקלים חדישים (כגון חיטה, אגוזי-אדמה ובצל).

היא ניהלה את המעבדה הרשמית לבדיקות זרעים של מדינת ישראל במשך כ-25 שנה. המעבדה עוסקת במתן שירות מדעי של בדיקות איכות מקיפות בשילוב מחקר יישומי לסוגי זרעים אשר מיוצרים בארץ, מיוצאים ממנה וכן מיובאים  אליה – כדי לשמור על מוניטין הזרעים הישראלי כזרעים איכותיים ולמנוע הכנסת נגעי הסגר (הנגרמים על-ידי פטריות, חיידקים ונגיפים וכן מיני זרעים טפילים ומזיקים) העלולים לגרום לנזק גדול לשדות החקלאיים.

לאה הרחיבה מאוד את מגוון סוגי הבדיקות והשיטות המתוקפות, והמעבדה בניהולה התפרשה לתחומים חדשים של און זרעים, לחות זרעים ובריאות זרעים מפתוגנים רבים, שנבדקו בשיטות קלסיות ומולקולריות.

היא הובילה את המעבדה הרשמית לבדיקת זרעים לקבלת הסמכה של 17025 ISO על-ידי הארגון הבין-לאומי לבדיקת זרעים (להלן ISTA) בשנת 2001, ועל-ידי רשות ההסמכה הישראלית ב-2002. היקף ההסמכה כלל עשרות רבות של שיטות בדיקה העומדות בסטנדרטים בין-לאומיים קפדניים. בעקבות כך המעבדה לזרעים הפכה למעבדה מוכרת באיכותה ומובילה בתחומה. היא ניהלה את צוות המעבדההמונה כ-15 איש, תוך שימת דגש על טיפוח ההון האנושי אשר ממשיך היום את דרכה.

תפקידים

לאה ייצגה את מדינת ישראל בארגון ISTA (2019-1993). השתתפה והרצתה בכנסים בין-לאומיים רבים. החל מ-1989 מונתה על-ידי הנהלת הארגון כחברה בוועדה בין-לאומית לנביטה ואחראית על הקבוצה שפיתחה שיטות נביטה למיני זרעי בר טרופיים (כגון Solanum nigrum) עבור מדינות באפריקה. בין השנים 2010-2004 הייתה חברה בוועדות מדעיות המייעצות של הכנסים הבין-לאומיים שעסקו במגוון טכנולוגיות זרעים מתקדמות (ב-2007 באיגואסו, ברזיל וב-2010 בקלן, גרמניה).

נבחרה כיו”ר הוועדה הבין-לאומית לזרעי פרחים (2001-1997) וכסגנית יו”ר הועדה (2004-2001).  עסקה בפיתוח שיטות בדיקה. כמו כן, השתתפה בכתיבת ספר לימוד הדן במורפולוגיה של סוגי זרעי פרחים הנפוצים בעולם ובהכנת פרוטוקולים, שעברו ולידציה, על שיטות מיוחדות שפותחו לבדיקת פרחים.
הראשונה והיחידה מישראל ששימשה יו”ר ועדה בין-לאומית ב-ISTA.

בשנת 2015 מונתה כבודקת auditor מדעית מקצועית של מעבדות איכות זרעים בכל העולם, כולל הנחיה והדרכה של מומחים. שימשה בתפקיד זה גם בגמלאות עד 2025. במסגרת זו נסעה ובדקה את הרמה הטכנולוגית של מעבדות זרעים ביבשות אמריקה, אירופה, אסיה, אפריקה ואוקיאניה. תרמה להסמכה ולהרחבת הסמכה של מעבדות לאומיות ופרטיות של מדינות רבות ומוכרת כבת-סמכא בתחום.

מכהנת עד היום (2025) כיו”ר רשות הזרעים וכיו”ר הוועדה לאישור זנים – מינוי של שר החקלאות. יזמה והובילה את שינוי החקיקה של ה”תקנות למכירת זרעים” והכינה גרסה מקיפה ל”תקנות הזרעים המושבחים”.

חברה בוועדות מקצועיות של משרד החקלאות בנושאי איכות זרעים. שימשה כמייעצת לחוקרי המינהל, לסטודנטים, למנהלים ולעובדים במעבדות הזרעים, לחברות ייצור הזרעים, למדריכים ולמגדלים.

חברת הוועדה המוסדית לקידום מהנדסים וטכנאים של מכון וולקני, במשך כעשרים שנה, עד סמוך לפרישתה לגמלאות.

בשנים 2021 עד 2022, בהיותה בגמלאות, חזרה לעבוד כמתאמת חגיגות שנת ה-100 של מינהל המחקר החקלאי ובמסגרת זו ארגנה בשיתוף פרופ’ יגאל אלעד את ה”כנס המדעי לציון מאה שנות מחקר וחדשנות במכון וולקני”.

אותות הוקרה

זכתה באות עובדת מצטיינת של מינהל המחקר החקלאי (2001) ובאות משרד החקלאות לצוות המצטיין לשנת 2013, כחברה בצוות המעבדה לבדיקת זרעים.

הוראה והדרכה

בשנים 2021-2009 שימשה מרצה ומנחה בקורס “ייצור זרעים” לתלמידי תואר שני מחו”ל, הפקולטה לחקלאות, מזון וסביבה, האוניברסיטה העברית, רחובות (עם ד”ר איתן פרסמן).

פרשה לגמלאות בפברואר 2020 וממשיכה למלא תפקידים שונים במינהל ומחוצה לו, כפי שתואר לעיל.

עריכת לשון: עידית סופר, 2025