יהושע מירון

יהושע מירון נולד בתל-אביב ב-1953. הוא למד בתיכון צייטלין ושירת בצה”ל בנח”ל מוצנח.
ב-1977 סיים בהצטיינות תואר ראשון בפקולטה לחקלאות בתחום בעלי-חיים ועבר למושב יונתן בגולן, שם ניהל את עדר הבקר לבשר. בהמשך החל בלימודי תואר שני, שהפכו למסלול ישיר לדוקטורט בהדרכת פרופ’ דניאל בן-גדליה וד”ר עזרא איל ממכון וולקני, בנושא: “השפעת טיפולים כימיים וטיפולים משולבים כימיים-אנזימטיים על ההרכב הכימי של דפנות תאי קש החיטה ועל נעכלות מקטעי דופן התא במערכת העיכול של הכבש”. את תואר הדוקטור (Ph.D) קיבל מהאוניברסיטה העברית בירושלים בשנת 1985.

את השתלמות הפוסט-דוקטורט בתחום ה”מיקרוביולוגיה של הכרס” הוא ביצע במשך שנה באוניברסיטת תל-אביב ובהמשך באוניברסיטת מישיגן בארצות הברית. בסיום הפוסט-דוקטורט בשנת 1989 חזר ארצה והתקבל כחוקר להזנת מעלי-גירה במחלקה לחקר בקר וצאן במכון לחקר בעלי-חיים במינהל המחקר החקלאי.

מירון התמקד בהזנת מעלי גירה ובעיקר בקר לחלב. הוא עסק, בין היתר, בנושאים האלה: שיפור הערך התזונתי של פסולות תאיתיות תוך שימוש בטיפולים כימיים, אנזימטיים ומיקרוביולוגיים שונים; טיפוח זני מספוא חדשים של חיטה, שלמון יפואי וסורגום; בחינת ערכם התזונתי להזנת מעלי גירה של זני חיטה, שעורה, סורגום, שלמון, תירס, זון, דוחן, אספסת ובקיה, שפותחו או עברו אדפטציה לתנאי הארץ; בחינת השפעות ההשקיה בקולחים על איכות המספוא הקיצי.
הוא הוכיח את היתרונות בשימוש בזבל לא מעובד, ממדרכים וממאצרות ברפת, כחלופה לדישון כימי בגידול מספוא; הוא הקים את המעבדה הראשונה בארץ לחקר המיקרוביולוגיה של הכרס והתמקד במנגנוני הספיחה לדופן התא הצמחי של חיידקים צלוליטיים. בהמשך הוא בחן את ערכם התזונתי של חומרי לוואי שונים מהתעשייה כחלופה פוטנציאלית למספוא סיבי או לגרעינים עמילניים. בהמשך למחקריו הבסיסיים, הוא פיתח ממשקי הזנה יישומיים שמאפשרים גמישות בהזנת פרות חלב בתנאי מחסור במספוא סיבי על ידי החלפתו בחומרי לוואי עתירי דופן ראשונית, ולחילופין מאפשר החלפת חלק מהגרעינים העמילניים במנת הפרה בחומרי לוואי אלו.
בשיתוף ד”ר אדית יוסף פרסם מירון את אטלס חומרי הלוואי בישראל, וכן אטלס המציג את הערך התזונתי של ליגנוצלולוזות ממקורות שונים למעלי גירה. בעשור שלפני פרישתו לגמלאות בשנת 2020 הוא ערך סדרת מחקרים שעסקו בבחינת הגורמים המשפיעים על יעילות ההזנה הפרטנית בבקר לחלב. מחקרים אלו הניחו בסיס חיוני להמשך טיפוח הבקר לחלב לשיפור יעילות ההזנה.

מחקריו של מירון נעשו בשיתוף פעולה פורה עם פרופ’ דני בן-גדליה, ד”ר אדית יוסף, חוקרים אחרים ממינהל המחקר החקלאי והפקולטה לחקלאות ועם מדריכי שה”מ.
במהלך הקריירה המדעית שלו פרסם ד”ר מירון 112 מאמרים שעברו רפרנטורה מדעית בכתבי עת מדעיים בין-לאומיים מן השורה הראשונה וכן פרסם 62 מאמרים בעברית בכתבי עת מקצועיים בארץ.

תפקידים

מירון כיהן כיו”ר המועצה המדעית המכונית במשך 6 שנים (2000-1997; 2017-2015) וכיו”ר המועצה המדעית המנהלית של מכון וולקני בשנים 1999-1998, והיה שותף פעיל כיו”ר ועדת ביקורת בשנים 2015-2013 בגיבוש התוכנית האסטרטגית המנהלית לעיצוב מינהל המחקר לעשור הבא.
מירון היה מנהל המחלקה לחקר בקר וצאן במכון לחקר בעלי חיים במכון וולקני בשנים 2015-2010 ובמהלכן עסק בבניית התוכנית האסטרטגית של המכון ובקליטה של חוקרים צעירים למכון.
במשך 13 שנים (2020-2007) שימש מירון חבר במנהלת המחקרים של מועצת החלב, ובעשור שקדם לפרישתו לגמלאות (2020) שימש בתפקיד המרכז המדעי של הכנס השנתי למדעי הבקר. על תרומתו רבת השנים לענף הבקר לחלב קיבל מירון בשנת 2022 את אות יקיר ענף הבקר לחלב.
במשך 9 שנים לסירוגין (2004-2001, 2010-2008 ו-2020-2017), היה מירון חבר בוועד סגל המחקר של מכון וולקני והיה שותף פעיל במאבקים הציבוריים והמשפטיים לשמירת עצמאותו של המינהל, לקיבוע הליך בחירת ראש המינהל, למניעת סגירתו והעברתו של מינהל המחקר לצפון ולקיבוע ההסדרים והנהלים לקבלת חוקרים, לשמירה על תנאי העבודה ועל הזכויות של סגל המחקר.
בשנת 2017 נבחר מירון לתפקיד יו”ר איגוד סגל המחקר במוסדות המחקר האזרחיים בארץ, כדי לשמור על תנאי העבודה, על השכר ועל הזכויות של סגל המחקר בארץ.

הנחיית סטודנטים
מירון הדריך והנחה 12 תלמידי מחקר, בהם 9 מסטרנטים ו-3 דוקטורנטים.

יהושע מירון פרש לגמלאות במרץ 2020, ומאז הוא מתנדב במכון וולקני, וכן ממשיך לשרת את החוקרים בארץ בתפקידו כיו”ר איגוד סגל המחקר.

ערכה: עידית סופר, יוני 2024