יהושע כוכבא

יהושע נולד ב-1930 באי יאווה, באינדונזיה. משפחתו היגרה לצ’כיה וב-1946 הוא עלה לארץ ישראל. שירת בצה”ל בין 1948 ל-1950.

למד במכון הבריטי להשכלה בכתב וב-1957 פנה ללימודים אקדמאיים בפקולטה לחקלאות; בשנת 1963 קיבל תואר מוסמך למדעי החקלאות.

בשנת 1962 התקבל לתחנה לחקר החקלאות (לימים, מנהל המחקר החקלאי), למחלקה לנשירים וגפן במכון למטעים, כעובד מחקר בתחום הזנים והכנות.

בשנת 1971 הגיש עבודת דוקטור במסגרת האוניברסיטה העברית, בנושא: “השפעת חומרים אנדוגניים בשרשי עצי פרי גלעיניים על עמידותם לנמטודות”, בהדרכת פרופ’ סמיש.

בשנים 1972-1973 שהה בשבתון (פוסט-דוקטור) באוניברסיטת נאטאל, בדרום אפריקה, ועסק שם בתרביות רקמה של הדרים. במחלקה לנשירים, הוא טיפל במיוחד בנושא תרביות רקמה.

פיתח קשרים עם מוסדות מחקר במדינות אירופה, וב-1980 היה בין יוזמי סמינר משותף עם גרמניה בביוטכנולוגיה. בשנים 1977- 1978 היה בשבתון בשווייץ ובקנדה. במשך שנים רבות לימד מטעים בבית הספר החקלאי מקווה-ישראל, והחל משנת 1979 נתן קורס על גידול פירות בפקולטה להנדסה חקלאית בטכניון.

בשנת 1981, בעת נסיעה לארה”ב בקשר לפרויקט משותף, נפגע ומת מהתקף לב. נפטר ללא עת, בגיל 51.
אשתו, מרנינה כוכבא, עבדה אז במחלקה לצמחי נוי ופרחים.

הוא נזכר ע”י עמיתיו על פעילותו החברתית במסגרת המכון למטעים.

ערכה עמליה ברזילי, 2008

מעודכן לתאריך: 17/08/08 14:08