אברהם זינו

אברהם זינו ז”ל נולד באלג’יר ב-1945 ועלה ארצה במסגרת עליית הנוער ב-1957. ב-1971 סיים לימודי תואר ראשון בפקולטה לחקלאות בתחום בעלי–חיים.
בין השנים 1974-1972 עבד כמדריך שדה במסגרת ‘מעבדות רפא’, ובשנת 1975 שימש מרכז משק במושב ‘מצליח’.

בשנת 1976 התחיל אברהם לעבוד כמהנדס מחקר במכון לחקר בעלי חיים, מינהל המחקר החקלאי. במהלך השנים 1980-1976 עסק בפיזיולוגיה של פרות ועגלות; בין השנים 2002-1983 עסק בתוכניות טיפוח צאן במחלקה לצאן; משנת 2002 ועד לפרישתו לגמלאות ב-2012 הועסק אברהם במחלקה המאוחדת לחקר בקר וצאן, כחוקר מוביל בתחום הזנת צאן לחלב, כשותף לפרויקטים מחקריים בתחום הזנת בקר לחלב וכאחראי למחשוב ולאיסוף הנתונים בתחום ההזנה ברפת מינהל המחקר החקלאי. אברהם פרש בדרגה 44 בדרוג מהנדסים.

במסגרת המחלקה לצאן השתתף אברהם בפרויקטים לפיתוח גזע הצאן הישראלי “אפק” שבו הושתל גן לוולדנות גבוהה מגזע הבורולה הניו-זילנדי בשיטת הכלאה חוזרת. בהמשך שותף בפיתוח המכלוא אפק-אווסי, שנקלט בעיקר במגזר הבדואי וליצוא, ובפיתוח המכלוא אפק-אסף, שנקלט בעדרי הצאן לבשר והצאן לחלב בארץ. כמו כן, היה שותף פעיל ומוביל באפיון ובפיתוח תוכנות ‘משכוכית’ ובהמשך ‘רחלים’ לניהול ולטיפוח עדרי צאן בארץ וליווי קליטתן ויישומן ב-60 משקי צאן בארץ. מחקרים אלו קידמו רבות את ענף הצאן בארץ.

בעשר שנות עבודתו במחלקה המאוחדת לחקר בקר וצאן, התמקד אברהם כחוקר מוביל בפיתוח ובהעמדה של שיטות תזונתיות להאבסת עיזים וכבשים חולבות. שיטות אלה, ששילבו חומרי לוואי עתירי דופן ראשונית פריקה במנה, אפשרו להגדיל את צריכת המזון ואת ייצור החלב בניסויים מבוקרים במשקי מודל. מסקנות העבודות אומצו מיידית על ידי מכוני התערובת ומשקי העיזים והכבשים בארץ, ועקב כך עלתה תנובת החלב והמוצקים, ושופרו יעילות הייצור ובריאות בעלי החיים.

כאחראי למחשוב ולאיסוף הנתונים בתחום ההזנה ברפת מינהל המחקר החקלאי, השתתף אברהם כחוקר שותף בפרויקטים לשיפור הזנת הבקר לחלב. בין היתר, השתתף בפרויקטים האלה: בחינה ושיפור של הערך התזונתי של פסולות תאיתיות תוך שימוש בטיפולים כימיים ומיקרוביולוגיים שונים; טיפוח ואינטרודוקצייה של זני מספוא חדשים של חיטה, שלמון יפואי, סורגום ומורינגה; בחינת ערכם התזונתי להזנת מעלי גירה של תחמיצים מזני מספוא של חיטה, סורגום, מורינגה ושלמון, שפותחו או עברו אדפטציה לתנאי הארץ; ובחינת ערכם התזונתי של חומרי לוואי שונים מהתעשייה ומהחקלאות כחלופה פוטנציאלית למספוא סיבי או לגרעינים עמילניים. מחקרים אלו אפשרו פיתוח ממשקי הזנה יישומיים, המאפשרים גמישות בהזנת פרות חלב בתנאי מחסור במספוא סיבי ולחילופין מאפשרים החלפת חלק מהגרעינים העמילניים במנת הפרה בחומרי לוואי.
אברהם סייע גם באיסוף החומרים ובבחינת ערכם התזונתי להקמה ולפרסום של אטלס חומרי הלוואי בישראל שמשמש את מרכזי המזון ומדריכי שה”מ. פרויקטים אלו בוצעו בשיתוף פעולה פורה עם פרופ’ דני בן-גדליה, ד”ר יהושע מירון וד”ר אדית יוסף, עם חוקרים אחרים ממינהל המחקר החקלאי ועם מדריכי שה”מ.

במהלך הקריירה המדעית שלו, פרסם אברהם זינו במסגרת המחלקה לחקר בקר וצאן 18 מאמרים שעברו רפרנטורה מדעית בכתבי עת מדעיים בין-לאומיים, וכן פרסם 10 מאמרים בעברית בכתבי עת מקצועיים בארץ.

אברהם זינו כיהן במשך 6 שנים כיו”ר ועד המהנדסים במינהל המחקר החקלאי ופעל רבות לשיפור מעמד המהנדסים במינהל ותנאי עבודתם.
הוא היה חבר המועצה המדעית המכונית במשך 15 שנים.

אברהם זינו יצא לגמלאות ביולי 2012 ונפטר בשנת 2023 בגיל 78. יהי זכרו ברוך!

כתב: ד”ר יהושע מירון, ספטמבר 2024