אברהם בן-עזיז
- 1933-1973
אברהם בן-עזיז

תולדות חיים
אברהם בן-עזיז נולד ב-1933 בבת-ים.
עם סיום לימודיו בתיכון בשנת 1951 הוא התגייס לנח”ל ושירת כקצין. לאחר מכן הצטרף כחניך “השומר הצעיר” לקיבוץ סאסא שעל גבול לבנון ועבד שם במטע.
בשנת 1956 החל את לימודיו באוניברסיטה העברית בירושלים ובשנת 1957 עבר לפקולטה לחקלאות ברחובות להמשך לימודיו.
ב-1961 הוא סיים בהצלחה רבה את לימודי המוסמך שלו בפקולטה לחקלאות, שבמסגרתם כתב את עבודת הגמר שלו בהנחיית ד”ר מ’ חורין, פרופ’ י’ רייכרט ופרופ’ ש’ מונסליזה בנושא “מחלת הקימלון (Mal-Secco) בעצי הדר – השפעות פיזיולוגיות על מינים רגישים וסיבות לעמידותם של מינים עמידים”.
בסיום לימודיו עבד במפעל “פלאנטקס” ובו שימש אחראי ל-Pilot Plant ומנהל ייצור.
במסגרת עבודתו במפעל הוא רכש ניסיון רב בהפקה, בבידוד ובייצור של אלקלואידים ומלחיהם ושל תמציות צמחים רפואיות.
נטייתו הטבעית למחקר הובילה אותו לכתוב עבודת דוקטורט במחלקה לביוכימיה בפקולטה לחקלאות. הוא סיים את עבודת הדוקטורט שלו בהצלחה בשנת 1969. העבודה עסקה במנגנונים הביוכימיים הפועלים בתהליכי ההרס של קרוטן בצמחים ירוקים, בהנחייתם של פרופ’ פ’ בודובסקי וד”ר ע’ אסקרלי.
עם סיום עבודת הדוקטורט נסע אברהם להשתלמות של פוסט-דוקטורט במחלקה לביוכימיה של אוניברסיטת ליברפול באנגלייה. הוא חקר שם את השפעתם של ניקוטין ואלקלואידים אחרים על הביוסינתזה של קרוטן בחיידקים פוטוסינתטיים.
עם חזרתו לישראל בשנת 1971 הצטרף אברהם כחוקר בכיר למעבדה לכימיה של חומרי הדברה ושאריות רעלים במכון להגנת הצומח במינהל המחקר החקלאי.
בפרוץ מלחמת יום הכיפורים הוא התנדב ליחידתו, שבה שירת כקצין בדרגת סרן.
אברהם נפל בסיני ב-11.10.1973. בן ארבעים היה בנופלו.
תחומי מחקר
הישגים מדעיים
אברהם בן-עזיז חקר בעיות במטבוליזם, בטרנסלוקציה ובאינטראקצייה של קוטלי חרקים אורגניים ופטריות מקבוצת הבנזאימידזול בצמחים.
במשך תקופת עבודתו הקצרה הוא פרסם מאמרים מדעיים רבים שזכו להערכה רבה.
כמו כן, הוא החל לעבוד על כמה מחקרים, אך לא זכה לסכמם והם פורסמו לאחר מותו.
אברהם יזם שיתופי פעולה עם חוקרים רבים במחלקות השונות של המינהל ובמוסדות אחרים.
מפרסומיו:
קוטלי פטריות מקבוצת בנזאימידזול כחומרים סיסטמיים (עם נדב אהרונסון, “השדה”, כרך נד, 1974).
ההשפעה של גופרית וקוטלי פטריות אחרים מכילי גופרית על קורוזיה בקופסאות שימורי משמש (עם נדב אהרונסון ואחרים, פרסום מיוחד מס’ 38, בית דגן, 1975).
שאריות קוטלי חרקים מקבוצת הפחמימנים הכלוריים בחלב בישראל (עם נדב אהרונסון ואחרים, “משק הבקר והחלב”, גיליון 140, 1975).
ערכה מיכל זרזבסקי, 2024
