קורט מנדל

נולד בהמבורג, גרמניה, ב-1903. בצעירותו (1919) הצטרף לתנועת הנוער הציוני “בלאו-וייס” (כחול-לבן), וב-1926 הצטרף לתנועת “החלוץ”, ונהיה חבר מרכז בה.
לימודיו האקדמיים החלו באוניברסיטת המבורג ונמשכו בברסלאו, במקצועות כימיה, בוטניקה, פיסיולוגיה, פתולוגיה וגנטיקה של צמחים. בשנים 1927-1929 המשיך במכון “דלאם” בברלין, להוראה ומחקר בוסתנאי וקיבל דיפלומה של הנדסאי.

בשנת 1930 עלה לארץ-ישראל, והתקבל לעבודת מחקר בהדרים, בתחנת הניסיונות ברחובות (שהתפתחה מאוחר יותר כתחנה לחקר החקלאות, מכון וולקני). את השכלתו האקדמית השלים בפקולטה למדעי הטבע של האוניברסיטה העברית, החל מ-1940; כעבור שנתיים קיבל תואר מוסמך, וב-1949 תואר דוקטור (על עבודתו: “חקירות בחיוניות ענפי אילנות הדר”).

תחילה ניהל את משתלת ההדרים, ובהמשך עסק במחקרי הדרים שונים: בחינת כנות חדשות, כושר קליטה של כנות הדר, בחינת זנים בכירים, חידוש נעורים של זני הדר, השפעת ג’יברלין על הצמיחה. התקדם כחוקר בכיר וב-1953 התמנה לנהל בפועל את המחלקה לחקר הדרים, ושימש בתפקיד זה עד 1968. בנוסף, ריכז את אגף המטעים בשנים 1963-1967, וקיבל מינוי כסגן לענייני מחקר במסגרת התחנה למחקר חקלאי, בשנים 1959-1964.

ב-1942 החל את דרכו כמורה לריבוי צמחי מטע בפקולטה לחקלאות ברחובות, וב-1956 נהיה מרצה בנושא זה. בשנת 1965 מונה פרופסור חבר לבוסתנאות.
פעילותו הייתה ניכרת גם בחו”ל, החל במסעות לימוד נושא ההדרים באיטליה, ספרד, ארה”ב, מרכז אמריקה, ברזיל, מרכז אפריקה, הודו וציילון. ב-1966 היה מרצה אורח בקניה, מטעם פ.א.או. כמו כן השתתף כמרצה בקורסים מקצועיים שונים לגידול הדרים וריבוי צמחי מטע ולגאוגרפיה חקלאית של א”י, במדרשת רופין ובקורס טכנאי הדרים במכון ויניק-מקווה ישראל (1983–1965). היה חבר בכמה אגודות מדעיות, השתתף בכנסים מדעיים שונים בארץ ובחו”ל ופרסם כ-150 מאמרים וספרים מקצועיים.

ב-1968 פרש פרופ’ קורט מנדל לגמלאות משירות המדינה, אך המשיך עוד כחמש שנים כחוקר במחלקה להדרים. כ”כ מונה למתאם המחקר החקלאי במרכז לשיתוף בינלאומי, ופעל רבות כיועץ באפריקה.

פרופ’ קורט מנדל נפטר בשנת 1997.

ערכה עמליה ברזילי, 2008