מרק פינס

מרק פינס נולד בסין בשנת 1947.

בשנת 1952 עלה עם משפחתו לישראל. למד בבית הספר היסודי גורדון בגבעתיים ובתיכון החקלאי בפרדס חנה. בשנת 1966 התגייס לצבא ושירת 3 שנים בתותחנים, סיים את שירותו כקצין.

בשנת 1972 סיים תואר ראשון בביולוגיה באוניברסיטת בן גוריון, וב-1976 סיים את התואר השני באותו מוסד. התזה שלו עסקה בנושא: “מטבוליזם של גליקוגן בכבד עובר החולדה” (בהנחיית פרופ’ ש’ מוזס ז”ל).

ב-1980 השלים את התואר השלישי בפקולטה לחקלאות של האוניברסיטה העברית, בנושא: “בקרת הזרחון של ויטלוגנין בארבה האפריקני הנודד” (בהנחיית פרופ’ י’ בירק ופרופ’ ש”ז אפלבאום ז”ל).

באותה שנה החל לעבוד במכון וולקני, במחלקה לעופות שבמכון לבעלי חיים.

דר’ פינס התמחה במערכת ההורמונלית ובתהליכים תוך תאיים החשובים לגדילת עצמות בעופות, וכן חקר גורמים למחלות עצם בתרנגולות. נוסף על כך, עסק בחקר רקמת החיבור וחשיבותה לגדילת עצמות וכן לחוזק העור בעופות. מחקרים אלו הביאו במקרה, לזיהוי חומר ששימש בזמנו כתרופה וטרינרית לטיפול בטפילי מעיים בעופות (סטנורול), ואשר מתן בטעות עודף ממנו גרם להחלשת העור בעופות ולקריעתו בזמן שחיטתם. הממצא שהתרופה הווטרינרית מסוגלת להפחית את רמות הקולגן הוביל את דר’ פינס למחשבה שניתן להשתמש בה לטיפול במחלות פיברוטיות בבני אדם, המתאפיינות בייצור עודף של קולגן.

החומר, ובשמו המדעי הלופוגינון (Halofuginone), הביא  מאוחר יותר להתמקדות המחקר ביכולתו של זה לעכב את תגובת רקמת החיבור לפציעה או לנאופלזיה (תהליכים גידוליים) ביונקים ובאדם, בתפקיד הקולגן וחלבוני מטריקס אחרים בהעברת אותות בתגובה לתהליכים אלו (ראו פירוט בהמשך).

הישגיו המדעיים של מרק פינס שילבו מחקר חקלאי יישומי עם מחקר ביו-רפואי פורץ דרך:

בריאות ואיכות עופות:
– חקר מחלות עצמות בעופות, כמו שיבוש בהתגרמות העצם (Tibial Dyschondroplasia) והבנת המנגנונים המולקולריים והתזונתיים הקשורים בהן.
– חקר חוזק העור בפטמים ומניעת קריעת עור באמצעות בקרה גנטית ותזונתית על רמות הקולגן.
– מחקר על איכות קליפת הביצה ומולקולות המטריקס החוץ-תאי הקשורות לכך.

אנדוקרינולוגיה וגורמי גדילה: מחקרים מעמיקים על קולטנים של הורמונים (כמו PTH/PTHrP) וגורמי גדילה והשפעתם על מטבוליזם של תאי סחוס החשובים לגדילת עצם ותאי רקמת החיבור, פיברובלסטים.

חקר ההלופוגינון: אחד מהישגיו הבולטים היה חקר פעילות החומר הלופוגינון כמעכב ייחודי של סינתזת קולגן מסוג 1. מחקריו הוכיחו את יעילות החומר במניעת יצירת פיברוזיס (רקמה צלקתית) לאחר פגיעה ברקמה, כגון כבד, ריאות, מחלות אוטואימוניות בעור, עיניים. כמו כן, בטיפול במחלות סרטן שונות (solid cancers), כגון סרטן הערמונית, ריאות, כבד. מחקרים אלו הובילו לכתיבת מעל 15 פטנטים עבור שימוש בהלופוגינון שבהם היה שותף ביה”ח הדסה עין כרם.

מאוחר יותר התמקד ביכולתו של ההלופוגינון לעכב עליית פיברוזיס במחלות ניוון שרירים גנטיות בילדים ובעיקר במחלת הדושן (Duchenne Muscular Dystrophy). המחקר הגיע עד לשלב הניסויים הקליניים בחולי דושן, אשר מומנו על ידי משפחות עם ילדים חולים. בחולים אלו, הרקמה הפיברוטית תופסת את מקום השריר ומונעת את פעולתו, ובכך מחמירה את המחלה. קדמו לכך מחקרים בחיות מודל למחלות ניוון שרירים. הניסויים הראו שהתרופה לא רק הפסיקה את הצטברות הקולגן אלא ממש “ריפאה” את הנזק, הפחיתה את רקמת החיבור ושיפרה משמעותית את פעילות השריר שלהם.

מחקריו של פינס סללו דרך לפיתוח טיפולים ניסיוניים ולחשיבה חדשה על טיפול במחלה – המשלבת תיקון גנטי עם הגנה על רקמת השריר ושימור יכולת התפקוד.

פרסים והכרה בין-לאומית

• ב-1991 זכה בפרס הראל מהאגודה הישראלית לאנדוקרינולוגיה עבור מחקר מצטיין בתחום העצם, המינרלים והורמוני בקרת סידן.
• ב-1998 הוענק לו פרס “חוקר השנה” של מכון וולקני.
• זכה שלוש פעמים ברציפות (2000–2002) בפרס CapCURE  על מחקריו בתחום סרטן הערמונית.
• היה מדען אורח במוסדות יוקרתיים בארצות הברית, כמו NIH ובית הספר לרפואה של הרווארד.
• זכה בעשרות מענקי מחקר, ביניהם BARD (הקרן הדו-לאומית למחקר חקלאי של ישראל וארצות הברית), האקדמיה הלאומית למדעים ו-MDA (Muscular Dystrophy Association).

הוא חיבר למעלה מ-200 פרסומים מדעיים, סקירות ופרקים בספרים. הוזמן להרצאות אורח בכנסים בין-לאומיים רבים.

שותף בפטנטים רבים על חומרים נוגדי פיברוזיס ומניעת צמיחת כלי דם בלתי תקינה (neovascularization), מה שמעיד על היישומיות הרפואית של מחקריו.

ניהול

2006-2003 – כיהן כמנהל המכון למדעי בעלי החיים במכון וולקני.

הוראה והנחיית סטודנטים

בשנים 1984-1978 לימד ביוכימיה בפקולטה לחקלאות ברחובות ובשנים 1993-1990 לימד קורס באנדוקרינולוגיה וטרינרית בבית הספר הווטרינרי.

לאורך השנים הנחה סטודנטים רבים לתארים מתקדמים (מוסמך ודוקטורט) בתחומי הביוכימיה, האנדוקרינולוגיה וחקר הסרטן ומחלות ניוון שרירים.

הערכה ושיפוט

שימש מעריך (Ad Hoc reviewer) עבור ה-USDA (משרד החקלאות האמריקאי) והאקדמיה הלאומית למדעים וכיהן כיו”ר ועדות הערכה של קרן BARD. שפט עשרות מאמרים שהוגשו לפרסום.

מרק פינס פרש לגמלאות במאי 2014, ולאחר מכן עבד במשרה חלקית במשך שנתיים.

נפטר ב-2022.

ערכה עידית סופר, אפריל 2026

תודה לפרופ’ אורנה הלוי מהאוניברסיטה העברית על עזרתה הרבה בהכנת הדף.