מיכאל (מיכה) רון

מיכה רון נולד בחיפה בשנת 1953.

הוא סיים תואר ראשון במדעי בעלי החיים באוניברסיטה העברית בירושלים, הפקולטה לחקלאות ברחובות (1978).

את התואר השני (1980) והשלישי (1986) – שניהם בגנטיקה וטיפוח – ביצע באותו מוסד.

עבודת המוסמך עסקה בנושא: “אינטראקציה גנוטיפ  X סביבה, עקרונות ומשמעויות: בחינת הגישה בשיטת הרגרסיה ויישומה על נתוני עדר הבקר לחלב הישראלי”, בהנחיית ד”ר יוסף הלל.

עבודת הדוקטור, בנושא: “קשרים גנטיים ופיסיולוגיים בין ייצור חלב לתכונות רבייה בחולדה ובבקר”, נעשתה בהנחיית פרופ’ משה סולר וד”ר אביגדור כהנר.

רון השלים לימודי בתר-דוקטורט במחלקה לגנטיקה באוניברסיטה העברית, ירושלים (1987–1988) ובמחלקה למיקרוביולוגיה וגנטיקה מולקולרית באוניברסיטת אירויין, קליפורניה (1988–1989).

מיכה רון החל לעבוד במכון וולקני בשנת 1980, במכון לבעלי חיים, והועסק כחוקר מ-1989 ואילך.

פרופ’ רון נחשב לאחד מבכירי חוקרי הגנטיקה בישראל, ועבודתו במשך כ-40 שנים, שבהן פרסם מעל 120 מאמרים בספרות המדעית הבין-לאומית, הניחה את אבני הדרך המדעיות לטיפוח בקר לחלב ודגי מאכל בארץ.

פיתוח סמנים גנטיים: פיתח עם עמיתיו מפה גנטית של סמנים הכוללת את 29 הכרומוזומים של הבקר ואת כרומוזום המין. פרופיל הסמנים הייחודי של כל פרה, המבוסס על עשרות אלפי סמנים הנישאים על שבב גנטי, מאפשר מעקב מהחיה ועד הנתח בצלחת. זיהוי גנטי סייע, בין השאר, לניטור גן האחראי להמלטות קשות בעדר בקר לבשר, לאימוּת אבהות ולהוכחת בעלות על בקר במקרה של גנבה.

איתור גנים בעלי ערך כלכלי: הִתווה את השלבים לאיתור ולתיקוף גנים בעלי השפעה כמותית בבקר לחלב, וזיהה אזורים בגנום המשפיעים על תכונות ייצור חלב בקר ורכיביו, וביניהם הגנים DGAT1 (בכרומוזום 6) ו-ABCG2 (בכרומוזום 14).

סלקציה גנומית: ממובילי המחקר והיישום של סלקציה גנומית בבקר לחלב בישראל, שהושקה רשמית בשנת 2008. טכנולוגיה זו מאפשרת בחירת עגלים בעלי ערך גנטי גבוה לתכונות ייצור על בסיס סריקת שבבי דנ”א כבר בגיל צעיר, ועל כן עדיפה על התוכנית הקודמת המבוססת על מבחני צאצאים.

זיהוי “אילוניות” (Freemartinism): פיתח יכולת לזיהוי מוקדם של עקרוּת בעגלות שנולדו כתאומות לעגלים באמצעות אנליזת דנ”א, המאפשרת הוצאה יעילה של פרטים אלו מהעדר בגיל צעיר.

גנטיקה של דגים: חקר את הבקרה הגנטית של קביעת המין בדגי אמנון (Tilapia), דקר (Grouper), חדקן (Sturgeon), ובורי (Grey mullet). מחקריו שימשו בסיס מדעי לתוכניות השבחה בדגים, על בסיס סמנים גנטיים וגנומיקה, לשיפור קצב גדילה ולייצור אוכלוסיות חד-זוויגיות מועדפות כמו זכרי אמנון ונקבות חדקן.

פרס:  על שם Beltrami על חדשנות טכנולוגית במחקר חיות משק. קרמונה, איטליה (2016).

תפקידי ניהול:

ראש היחידה לגנטיקה של בעלי חיים (1989–1995).

סגן מנהל המכון למדעי בעלי חיים (1998–2001).

ראש המחלקה לגנטיקה כמותית ומולקולרית של מעלי גירה (1998–2001).

חברות בוועדות ופעילות מקצועית:

חבר בוועדת ספר העדר ובוועדת הטיפוח של הבקר לחלב בישראל (מ-1986).

רכז לאומי של הוועדה לגנטיקה של בעלי חיים באיגוד האירופי למדעי בעלי חיים (EAAP) (מ-1989).

חבר בוועדות הערכה של קרנות שונות, כגון: קרן ישראל-אמריקה (BARD), קרן ישראל-גרמניה (GIF), קרן המדען הראשי של משרד החקלאות והוועדה הפרופסיונלית של מנהל המחקר החקלאי.

שימש סוקר עבור כתבי עת מדעיים בין-לאומיים בתחום הגנטיקה של בעלי חיים.

שבתונים:

ביצע מחקרים בשבתון בארצות הברית באוניברסיטת דייוויס, קליפורניה (2001–2002) ובאוניברסיטת שמפיין, אילינוי (2002–2003).

הוראה והנחיית סטודנטים:

שימש מרצה חיצוני בפקולטה לחקלאות של האוניברסיטה העברית בקורסים “עקרונות בטיפוח בעלי חיים” (לתואר ראשון) ו”שונות גנטית ויישומיה” (לתואר שני).

הנחה לאורך השנים עשרות סטודנטים לתוארי מוסמך, דוקטורט ובתר-דוקטורט בנושאים של מיפוי גנים בבקר לחלב ובדגי מאכל וניצולם בהשבחה. כמחצית מהסטודנטים השתלבו בתעשייה ובמחקר חקלאי בארץ ובעולם.

מיכה רון פרש לגמלאות ב-2020 ומאז הוא מתנדב במכון לבעלי חיים.

ערכה עידית סופר, מאי 2026