יעקב קלי

יעקב, המוכר בכינויו “ג’רי”, נולד ב-1930 בארץ-ישראל.
בשנת 1948 סיים את בית הספר החקלאי “מקווה ישראל”. שירת בצה”ל בשנים 1948-1950. למד בפקולטה לחקלאות של האוניברסיטה העברית וקיבל תואר מוסמך בתחום בעלי החיים ב-1958. תואר דוקטור קיבל בפקולטה לחקלאות ב-1964, בנושא : “התנדפות מעור הבקר כגורם בוויסות החום”, בהדרכת פרופ’ רענן וולקני.

בעת עבודת הדוקטור היה שותף במחקר על משק המים והמלח והשפעתם על חיילי צה”ל בתנאי אקלים חם ובמאמץ, שנעשה במסגרת היחידה לחקר האקלים של ביה”ח תל השומר וחיל הרפואה, בראשות פרופ’ ע. זוהר.

בשנת 1959 התקבל כעובד מחקר במכון לחקר בעלי-חיים בתחנה לחקר החקלאות. בנושא הזנת בקר חלב.

ב-1969 עבר לשרות ההדרכה והמקצוע במשרד החקלאות. תחילת פעילותו בשה”מ הייתה כמנהל המחלקה לבקר.

ב-1975 מונה למנהל האגף לבעלי-חיים, והמשיך בתפקיד זה עד לפרישתו לגמלאות, ב-1995.

הוא שילב את עבודת ההדרכה במחקר עם עמיתיו במינהל המחקר החקלאי – בהזנת בקר חלב עם ד”ר ש. אמיר, ובבקר לבשר עם ד”ר ר. לרר.

יעקב נחשב כבעל ידע מקיף והשכלה רחבה בענף הבקר לבשר ולחלב, במקנה וביתר בעלי-חיים.

נושאי מחקר בהם עסק היו: יישום שיטת ההזנה האמריקאית במשק הבקר במקום שיטת יחידות-המזון הסקנדינבית; יישום שיטת המנות השלמות אגב שימוש בעגלה מערבלת ומרכז מזון; הגברת הייצור במשק הבקר ע”י שימוש מרובה בתערובת מזון מרוכז להגברת הנבת החלב תוך כדי מציאת קשר בין משקל הגוף אחר ההמלטה וההתעברות; הגברת הגדילה בעגלות תחלופה בעדרי החלב והבשר והקדמת הזרעתן; שימוש בחומרי לוואי ומִחזור להרכבת מנות לשלוחות בקר ברמות הזנה נמוכות; פיתוח ממשקי ייצור בשר בקר ע”י אחזקת אימהות מינקות במכלאות והזנה במנות מחומרי לוואי ומִחזור; שימוש בבקר דו-תכליתי היוצר פחות חלב ויותר בשר, הצורך יותר מספוא סיבי הגדל במשק החקלאי המקומי.

היה פעיל מאוד בייעוץ מקצועי לארצות שונות, בין היתר לטורקיה (1979), למצרים (1980, 1981, 1984), לאוסטרליה
(1982), לברבדוס (1983), לתאילנד ולפיליפינים (1987) ולקניה (1988).

אחרי פרישתו לגמלאות ב-1995, המשיך עוד שנה בפעילותו בהתנדבות.

ערכה עמליה ברזילי, 2009

מעודכן לתאריך: 12/02/09 15:26