דני שטיינברג

דני שטיינברג נולד בצפת ב-28.12.1955. בגיל 16 עבר עם משפחתו להרצלייה, ושם למד בבית-הספר התיכון העירוני במגמה הביולוגית. שירת בצה”ל שירות חובה (1977-1974) ובמילואים עד שנת 2000.

ב-1980 סיים את לימודי התואר הראשון בחוג להגנת הצומח של הפקולטה לחקלאות, האוניברסיטה העברית בירושלים, בהצטיינות. ב-1982 סיים בהצטיינות יתרה את לימודי המוסמך במחלקה למחלות צמחים בפקולטה לחקלאות בהנחיית הפרופ’ עמוס דינור. נושא העבודה היה “מחקרים בהדברת מחלת ספטוריית העלים בחיטה”.

את עבודת הדוקטורט באותו מוסד ביצע ב-1987-1983 בהנחיית פרופ’ עמוס דינור ופרופ’ אבישלום מראני. נושא העבודה: “פיתוח מודל להערכת נזקי מחלות עלים בחיטה בישראל”.

לאחר סיום הדוקטורט שהה במשך שנתיים (1989-1988) במעבדתו של פרופ’ ביל פרי באוניברסיטת קורנל בארצות הברית בהשתלמות בתר-דוקטורט, שם עבד על מודלים להדמיה של מחלות הכימשון והחלפת בתפוחי אדמה. בשנת 1990 חזר לארץ ושהה במשך שנה במעבדה של פרופ’ עמוס דינור בפקולטה לחקלאות בהשתלמות בתר-דוקטורט שנייה.

ב-1991 החל את עבודתו במכון וולקני, במחלקה לפתולוגיה של צמחים וחקר העשבים במכון להגנת הצומח.

בשנת 1999 קיבל את התואר “פרופסור עמית” מהאוניברסיטה העברית בירושלים.

תחומי העניין המדעיים של פרופ’ שטיינברג הם אפידמיולוגיה בוטנאית, מודלים לחיזוי התפתחות של מחלות צמחים והערכת נזקים, פיתוח גישות לבקרה מושכלת של גורמי מחלות תוך שימוש בגישות של הדברה משולבת ופיתוח מערכות תומכות החלטה.

במהלך השנים  חקר פרופ’ שטיינברג את האטיולוגיה והאפידמיולוגיה של יותר מ-50 מערכות פתוגן-פונדקאי בגידולים שונים, ובכלל זה גידולי שדה, ירקות בשטח הפתוח, ירקות בחממה, תבלינים, עצי פרי, עצי יער ועוד. במחקריו הצליח (עם שותפים) לתאר בפעם הראשונה בארץ ובעולם את האטיולוגיה והאפידמיולוגיה של גורמי מחלות מרכזיים, ביניהם: אסקוכיטה בחִמצה, חירכון באגסים, מחלת הכיב החיידקי בעגבניות, מחלת עיוות התפרחות במנגו, מחלת עין טווס בזית, מחלת חלפת השקד.

הוא פיתח מערכות תומכות החלטה המשמשות לבקרה מושכלת, ידידותית לסביבה של פתוגנים רבים ובכלל זה ‘המחליטה’ (להדברת מחלות עלים בחיטה; זו הייתה מערכת תומכת ההחלטה הראשונה שפותחה בישראל בתחומי הגנת הצומח), ‘פיצוחית’ (להדברת חילדון בחמניות), ‘גרעין ופרח’ (להדברת חירכון באגסים), ‘BOTMAN’ (להדברת עובש אפור בירקות חממה), ‘טווזית’ (להדברת עין טווס בזיתים) ועוד.

הוא הוביל, ניהל והשתתף במספר רב של מיזמים לאומיים שהוקמו על ידי משרד החקלאות, מועצת הצמחים והמגדלים במטרה להתמודד עם פגעי מפתח שאיימו על גידולים מרכזיים בישראל, בכלל זה: ‘מיזם החירכון’ באגסים, מיזם ‘חוס”ן קלוויבקטר’ בעגבניות, מיזם ‘חוס”ן בוטריוספריה’ באבוקדו ונשירים, מיזם ‘חוס”ן פיזור מרחבי’, מיזם ‘חוס”ן שתילי גפן’ ומיזם ‘קסיללה’ בשקד.

הוא הדריך יותר מ-40 תלמידים לתארים מוסמך ודוקטור ופרסם יותר מ–175 מאמרי מחקר, מאמרי סקירה ופרקים בספרים מקצועיים ויותר מ–100 מאמרים מקצועיים בעברית.

פרסים

הוא זכה בפרסים ואותות רבים, ביניהם ‘מרצה מצטיין’ בפקולטה לחקלאות (מספר רב של שנים),  ‘חוקר השנה בחקלאות’ של משוב (בשנת 2002), חוקר השנה במכון וולקני (בשנת 2005), חוקר השנה של אגרקסקו (בשנת 2006), ‘פורץ דרך בחקלאות’ של קנ”ט (בשנת 2012), ‘תרומה ייחודית לענף המטעים’ ממועצת הצמחים (בשנת 2021).

תפקידים

1994-1996       נשיא העמותה הישראלית למחלות צמחים

1995-1997       חבר בהנהלת העמותה של החברה הים-תיכונית למחלות צמחים

2000-2001       מנהל המחלקה לנמטולוגיה

2006-2008      מנהל המחלקה לפתולוגיה של צמחים וחקר העשבים

2015-2023       סגן ראש המינהל לפיתוח אסטרטגי

2021-2024       חבר במועצה הלאומית למחקר ופיתוח (מולמו”פ)

שבתונים

2004-2005        אוניברסיטת אדלייד, דרום אוסטרליה

2004                   HortResearch, אוקלנד, ניו זילנד

2022                  מועצת האבוקדו, סן-דייגו, ארצות הברית

הוראה בפקולטה לחקלאות

1992-1994       ‘הדברת מחלות צמחים’ (קורס לתואר ראשון; עם פרופ’ עמוס דינור)

1992-1994       ‘אפידמיולוגיה והערכת נזקים’ (קורס לתואר שני; עם פרופ’ עמוס דינור)

2005-2023       ‘הדברת מחלות בצמחים: עקרונות ויישום שיטות’ (קורס לתואר ראשון; עם פרופ’ אברהם גמליאל)

2006-2023       ‘היבטים אפידמיולוגיים וסביבתיים של התפתחות מחלות צמחים ובקרתן’ (קורס לתואר שני; עם פרופ’ יגאל אלעד וד”ר עומר פרנקל)

פעילויות נוספות

שימש יו”ר וחבר בוועדות רבות במכון וולקני, במשרד החקלאות ובמועצת הצמחים. בכלל זה:
ההנהלה המדעית של מכון וולקני, מרכזי הערכה למיון ולקליטה של חוקרים חדשים, הוועדה הפרופסיונלית של מכון וולקני, ועדות היגוי ושיפוט של המדען הראשי של משרד החקלאות, ועדת שיפוט של קרן מחקרי שה”מ, הוועדה לרישוי של תכשירי הדברה של השירותים להגנת הצומח.

שימש עורך משנה של העיתונים המדעיים Phytopathology  ו-Phytoparasitica.

דני שטיינברג פרש לגמלאות בשנת 2023. מאז הוא ממשיך לעסוק במחקר במעמד של גמלאי מתנדב ואזרח ותיק במסגרת המכון להגנת הצומח בתחומי התמחותו.

אפריל 2026